עובדי המרכז הרפואי הדסה: "איך אף אחד לא מקים קול צעקה?"

על רקע המו"מ בין ההנהלה לאוצר, מתריעים עובדי שני בתי החולים בירושלים כי קריסתם תפגע אנושות בתושבי העיר; פרופ' דן גילון: "התמוטטות המוסד, שמשלב טיפול ומחקר, תוביל לבריחת מוחות למרכז"

יעל פרידסון | 6/2/2014 14:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המשבר שבית החולים הדסה נמצא בו בימים אלו הוא לא עוד משבר בבית חולים. קשה להפריז בחשיבותו של בית החולים הדסה לעיר ירושלים. במשך שנים המצוינות הרפואית הייתה גאוות העיר, ורחבת הכניסה לחדר המיון נצרבה בתודעה הציבורית מדיווחים על פיגועים ועדכונים על אשפוזו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל.

המשבר בהדסה:
> הרופאים: נעבוד רק במתכונת שבת
> עקב המשבר: רופאים מתחילים לעזוב
> הנהלת בית החולים הקפיאה את הפיטורים

אך חשיבותו של בית החולים נובעת מהעובדה שהדסה הוא המעסיק הגדול ביותר בירושלים, המעסיק יותר מ-5,000 עובדים . "קשה לשמור על ראש נקי ולהמשיך לטפל במטופלים בלי מחשבות על משכנתה ואיך משלמים בסופר עם חצי משכורת", מספר ד"ר משה מזרחי, מומחה לפנימית וגסטרו אנתרולוגיה ויו"ר ועד הרופאים הצעירים.
 
צילום: פלאש 90
''מקום קריטי לירושלים לא סתם עוד בית חולים''. בית חולים הדסה צילום: פלאש 90

רק לפני שנתיים הוביל ד"ר מזרחי את מאבק המתמחים, אך הוא לא נהנה מפירותיו מכיוון שההסכם "ההיסטורי" שנחתם עם האוצר אינו מיושם בהדסה. "הרופאים הצעירים 'תורמים' להדסה כבר שנתיים כשהם אינם מקבלים את תוספות השכר במסגרת ההסכם", הוא אומר במרירות. "כעת האוצר רוצה שנתחייב להפחתות שכר כשאנחנו מקבלים את אותה משכורת כמו רופא צעיר במרכז".

החשש של ד"ר מזרחי הוא שפגיעה בשכר הרופאים הצעירים תקשה על גיוס מתמחים לבית החולים. "ירושלים עלולה לאבד את אחד המוקדים הכי אטרקטיביים לאוכלוסייה צעירה וחזקה", הוא אומר.

גם פרופסור דן גילון, מנהל היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית, מוטרד מפגיעה באופיו המיוחד של הדסה, שתביא ל"בריחת המוחות" לשפלה. "בהדסה יש שילוב של בית חולים, אקדמיה ומחקר", הוא אומר. "אם לא ישמרו על האופי המיוחד של המוסד, הרופאים יצביעו ברגליים".
"זה לא עוד בית חולים"

נאילה חאיק עובדת 20 שנה כאחות ראשית במחלקת טיפול נמרץ נוירוכירורגיה ולב חזה. לטענתה, "הדסה הוא מקום קריטי לירושלים, זה לא עוד בית חולים". היא מביאה לדוגמה את המחלקה שלה, נוירו-כירורגיה, היחידה בעיר, ותחומים שבהם הדסה מובילה כמו טראומה ואורתופדיה, ומציינת כי העובדה שיש בית חולים מוביל שנמצא בפריפריה אינה מובנת מאליה. הייחודיות שלו נובעת מכך ש"הדסה משרת אוכלוסייה מעורבת של תושבי ירושלים, פלסטינים ותושבי חו"ל".
 

צילום: מרים צחי
''אין תושב בירושלים שלא טופל בהדסה בימי חייו''. פרופ דן גילון צילום: מרים צחי

"זה בית חולים עם מסורת של למעלה מ-100 שנה , בית חולים שגידל אחיות ורופאים שנמצאים בכל בתי החולים בארץ", אומרת פנינה שרון, אחות ראשית בחדר המיון שעובדת בהדסה 30 שנה. "כל הזמן האמנתי שכשיקרה משהו-כולם יתגייסו ויסייעו לנו במשבר הזה. אין אחד בירושלים שלא טופל בהדסה בימי חייו. היינו עם העיר הזו ברגעים הכי קשים, בפיגועים ובמלחמות, וטיפלנו בכולם. איפה הציבור הזה? איך אף אחד לא מקים קול צעקה? אנחנו צריכים את תושבי ירושלים, את ההנהגה".

האחות שרון, פרופ' גילון ושאר העובדים שרואיינו לכתבה מסכימים שיש צורך בתוכנית הבראה ובשיפור הניהול הכלכלי של בית החולים, אך לדברי שרון, "זה המרכז הרפואי הכי חשוב בירושלים, זה מוסד
שאי אפשר לתת לו להתמוטט. אני אחות, אני מוכנה לעבוד קשה, אני לא מתלוננת על המשכורת, אני רק מבקשת שייתנו לי להמשיך לעבוד".

בתוך כך, על פי ההסדר המתגבש בין משרד האוצר להדסה הוחלט כי המדינה תזרים להדסה חצי מיליארד שקלים. עוד פורסם בגלובס כי המדינה תזרים להדסה 150-200 מיליון שקל בגין פיצויים לעובדים שיפוטרו, ובכלל זה עובדי מנהל ומשק וגם קבוצת רופאים המשתכרים שכר גבוה. כמו כן, המדינה תיתן לבית החולים הלוואה בתנאים מועדפים בסך 100 מיליון שקל, ו-100-150 מיליון שקל תחת הכותרת המסתורית משהו "השקעה בתשתיות".

עוד תזרים המדינה להדסה 150-200 מיליון שקל בתמורה להעברת נכסים, מתחמים היסטוריים ובעיקר דירות שבבעלות בתי החולים בירושלים. בכוונת האוצר שהערכות השווי של הנכסים ייעשו בידי השמאי הממשלתי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...