הרצוג: "תומך בדרישה להכרה פלסטינית בישראל כמדינת היהודים"

בעוד שנשיא המדינה ויאיר לפיד הודיעו כי הם מתנגדים לדרישה – יו"ר העבודה דווקא מתייצב לימין נתניהו: "אני בטוח שקרי מסוגל למצוא נוסחה שתביא את הפלסטינים להכיר במדינה יהודית". נתניהו לבנט: לא אביא את מסמך קרי לאישור הממשלה

זאב קם | 7/2/2014 8:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
1.

בפוליטיקה הישראלית לא פשוט לזכות במעט רגעי ממלכתיות. לא פעם, גם כאשר יריבים פוליטיים מסכימים על נושא מסוים, יהיה קשה להם להודות בכך. זה השיקול הפוליטי שיושב להם על הגב. אז הנה דוגמה נדירה למקרה ההפוך: יו"ר האופוזיציה ויו"ר מפלגת העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, מתייצב לימינו של ראש הממשלה נתניהו, לפחות בנוגע לדרישה הישראלית להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "אני חושב שהדרישה שבהסכם הקבע תהיה הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא דרישה נכונה ואני תומך בה", הצהיר הרצוג בשיחה עם nrg מעריב. "הביסוס לדרישה הזו נובע מכך שיש קשר ישיר בין החלטת החלוקה ההיסטורית, שקבעה שתי מדינות על פי לאום, כשאחת מהן היא מדינת הלאום של העם היהודי. ולכן זה נכון לחזור על כך. אני חולק בעניין הזה על זהבה גלאון".
 

צילום: איי.פי
אבו מאזן ובוז'י הרצוג בפגישתם צילום: איי.פי

מילא גלאון, שמוגדרת כשמאל מובהק. העניין הוא שהרצוג גם לא מהסס לחלוק על שניים נוספים, שהבהירו כי הם מתנגדים לדרישה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד. וכאן גם אולי נמצאת האמירה האמיתית (והאמיצה) של יו"ר האופוזיציה.

"גם בהסכם ז'נבה יש התייחסות לכך שהפלסטינים מכירים בישראל כביתו הלאומי של העם היהודי", מזכיר הרצוג. "ומנגד ישראל מכירה בפלסטין כבית הלאומי הפלסטיני". בנוגע לדברים שאמר השבוע אבו מאזן, על כך שלא יכיר במדינה יהודית, אומר הרצוג שהכל שאלה של עיתוי. "דבריו באו בגלל שהדרישה הזו הייתה דרישה מקדמית בעבר", הוא מדגיש. "אבל במהות יש לדרישה הזו צידוק והיא צריכה להיות בהסכם הקבע, כחלק מההסכם כולו. אין לי ספק שזה גם יוסכם ביחד עם הסוגיות האחרות. אני בטוח שקרי מסוגל למצוא נוסחה שתביא את הפלסטינים להכיר במדינה יהודית".

2.

ביום שלישי השבוע הודיע יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט כי מפלגתו תפרוש ללא היסוס מהקואליציה אם קרי יניח מסמך שלא יהיה תואם את ערכי המפלגה. זאת, בהנחה שהממשלה תידרש לאמץ את אותו מסמך בהחלטה רשמית.

הדברים נאמרו בכנס ירושלים ה-11 של העיתון "בשבע". מדובר לכאורה באיום החריף מכולם. בנשק יום הדין. אלא שלא באמת. כשבנט הכריז את מה שהכריז הוא כבר ידע שאופציה כזו בכלל לא עומדת על השולחן. הסיבה לכך היא התחייבות שנתן לאחרונה ראש הממשלה נתניהו לבכירי הבית היהודי, במסגרת פגישות שהתקיימו בין הצדדים, ושם הבטיח ראש הממשלה שהמסמך שיונח על ידי שר החוץ האמריקאי לא יובא לאישור הממשלה.
 
"הבהרנו שכדאי שלא יעמידו אותנו בפני ניסיון והדבר הזה הובטח לנו", הבהירו אמש אותם בכירים בבית היהודי. "מה אכפת לבנט להודיע שיפרוש, אם הממשלה תאמץ את מסמך קרי", אמר השבוע בחיוך גורם בכיר בכנסת. "מצד אחד הוא צובר נקודות זכות במחנה שלו, ומצד שני הוא יודע שזה לא יקרה, מכיוון שהוא מחזיק בהבטחה כזו מצד ראש הממשלה. במילים אחרות, אם נשתמש בשפתו של ליברמן - גן עדן".

3.

לא מעט אנשים במשכן הכנסת תוהים בשיחות מסדרון מה מעכב את השר סילבן שלום מלהודיע על מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה. הרי בפועל הוא כבר מנהל שיחות ומגעים בנושא עם חלק ניכר מחברי הכנסת. לפי בכירים בליכוד הסיבה היא דוד לוי. עד לימים האחרונים עוד בדקו עבור לוי בתוך הליכוד איך ניתן לקדם את מועמדותו לתפקיד הממלכתי. השר שלום יודע היטב שאם לוי היה מחליט לרוץ חלק גדול מהקולות שעליהם שלום בונה היו אצל לוי, ולכן רצוי מבחינתו לחכות. עכשיו, בעקבות הפרסום של עמיתי, שלום ירושלמי על הורדת מועמדותו של לוי, כדאי להפנות את הזרקור לעברו של השר שלום. זמן ההחלטה מתקרב.

אבל הנה נתון שהשר שלום לא יאהב לשמוע: לראשונה השבוע נערך סקר במקום שהכי חשוב, בימים כתיקונם, לחברי הכנסת בליכוד - בקרב מתפקדי המפלגה. הסקר נערך על ידי מכוןpanels politics בראשות מנחם לזר, והוא הראשון שבודק מה חושבים מתפקדי הליכוד ביחס לשאלת הנשיאות. כשמסתכלים על הנתונים אי אפשר להתבלבל - יש רק מנצח אחד (לפחות בקרב המתפקדים) - רובי ריבלין. 45 אחוז הבהירו כי הם רוצים אותו בתפקיד. הרחק מאחור נמצא נתן שרנסקי עם 13 אחוז והשר סילבן שלום מקבל בקרב המתפקדים 5 אחוז בלבד. כשהולכים יותר רחוק ובודקים מה חושבים בליכוד אם ראובן ריבלין וסילבן שלום עולים לסיבוב שני ומתמודדים ראש בראש, התוצאה אפילו יותר קיצונית. 71 אחוז רוצים את יו?ר הכנסת לשעבר, מול 11 אחוז שתומכים בשר שלום.

שתי הערות שבכל זאת ראוי להעיר בהקשר הזה: קודם כל, השר שלום עדיין לא הכריז על מועמדות, כך שסביר להניח שהמספרים מבחינתו היו גבוהים יותר לו היה מועמד רשמי. הדבר השני הוא הפורום הבוחר. זה לא הציבור, וגם לא חברי הליכוד, אלא 120 חברי הכנסת. עם כל הכבוד לסקרים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...