שיבת ספרד: הכאה על חטא או צורך כלכלי?
הודעת ממשלת ספרד על האפשרות לזכות בדרכון ספרדי מהווה שער לאיחוד האירופי. מומחה: "מדובר בתהליך ארוך ומורכב"
עוד בחדשות nrg:
>נער כבן 17 נדרס למוות ע"י אוטובוס בכביש החוף
>שינוי תדמית: נשיא קזחסטן לא מעוניין ב"סטן"
>עובדי הדסה מצטרפים למחאת הרופאים
אחד מאלו שיש להם פוטנציאל לכך הוא ד"ר יצחק פרץ, תושב מעלה-אדומים, צאצא למגורשי ספרד, חוקר שפת לדינו ותרבות יהודי ספרד ומחבר הספר "אוצר הלשון הספניולית לדורותיה". " מוצא המשפחה שלי הוא בחבל קסטיליה", מספר ד"ר פרץ.
"עם גירוש היהודים ב-1492 עשה ענף אחד של המשפחה את כל הדרך לכיוון סלוניקי שביוון, ולאיסטנבול ולאדריאנופול שבטורקיה. ב-1814 הגיע לארץ ישראל אבי המשפחה, הרב אליהו פרץ, ועל פי מפקד מונטיפיורי הוא התיישב בירושלים".
"ענף אחר של המשפחה יצא מספרד דרך גיברלטר למרוקו. מסתבר שהענף הזה של המשפחה לקח ברצינות את צו הגירוש של מלך ספרד. לפני שהם עזבו למרוקו הם שלחו'מרגלים' לתור את הארץ ורכשו אדמות של כפר שלם בשם דאדס באזור קלעת אל-מגונה שבהרי האטלס. לימים הם נפוצו בכל רחבי מרוקו והשם פרץ הפך לאחד הרווחים בקרב היהודים שם".
הענף הארצישראלי של המשפחה מונה כיום כמה מאות נפשות. "שמענו על היוזמה הספרדית להעניק אזרחות לצאצאי גירוש ספרד. הילדים שלי מאוד חפצים בזה, והם כעסו עליי כשלא הגבתי בהתלהבות. בעיניהם אזרחות ספרדית היא כרטיס כניסה לאיחוד האירופי. אמרתי להם שבבוא העת נפעל לקבלת אזרחות. אולי באמת הגיע הזמן לסגור את המעגל ההיסטורי של יהודי ספרד", הוא אומר, ובינתיים הוא ממשיך במפעל החשוב של כינוס עשרות אלפי פתגמים, ביטויים ומילים בלאדינו לאוצר תרבותי מקוון ומילון אינטרנטי המכיל כבר כ-50 אלף ערכים.
פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, מומחה לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם, מסביר כי אין אומדן מדויק של צאצאי גירוש ספרד. אבל על פי בדיקות זהירות שעשה, אם כוללים גם את המשפחה המורחבת מקשרי נישואין הרי שמדובר במספר עצום של כ-3 מיליון וחצי איש בארץ ובעולם - ומהם כ-70 אחוזים בישראל והשאר בתפוצות.
אבל לדבריו, פרסום אמות מידה ברורות לזכאות בהצעת החוק הספרדית עשוי לצמצם את המספר בהרבה. "אם למשל אחד התנאים לקבלת אזרחות יהיה שימוש בשפת לאדינו בבית ההורים או בדיקת זכאות על פי שם משפחה יהודי-ספרדי מובהק כמו טולדו, זמורנו או שם משפחה כמו זה של אמי - פינטו, אז המספר ירד לכמה מאות אלפים בכל העולם", הוא אומר.
שאלה נוספת היא כמה אכן ירצו לממש את הזכאות. "נראה לי שאולי יהיו כמה אלפים כאלה בישראל וגם באמריקה הלטינית שירצו לקבל דרכון ספרדי", סבור פרופ' דלה-פרגולה, "לא בגלל ספרד עצמה אלא בשל העובדה שהיא יכולה לשמש שער לאיחוד האירופי, שייתר את הצורך לעמוד בתור לוויזה ויאפשר ללמוד ולעבוד במדינות אירופה. צריך לזכור שבישראל המצב כיום טוב בהרבה מאשר בספרד".
לדעת פרופ' דלה-פרגולה, "אין ספק שמבחינת ממשלת ספרד מדובר במחווה היסטורית, שמצביעה על רצון טוב ועל פתיחת דף חדש ביחסי שני העמים. צריך לזכור, עד כמה שזה יכול להישמע מפתיע, שהאינקוויזיציה בוטלה רשמית בספרד רק בדורות האחרונים ושיש בה עדיין אנטישמיות באחוזים גבוהים. ייתכן שהם מעדיפים יהודים וישראלים על פני מהגרים מוסלמים ואפריקאים. לזה ייקרא עורמת ההיסטוריה".
ד"ר ניתאי שנאן, היסטוריון וחוקר יחסה של ההיסטוריוגרפיה הספרדית לתולדות יהודי ספרד בימי הביניים ובתקופת גירוש היהודים, סבור שמאחורי היוזמה הספרדית עומדים כנראה אינטרסים כלכליים. "ספרד במצב כלכלי קשה מאוד. יש שם שיעורי אבטלה גבוהים - בין 25 ל-26 אחוזים . בספרד כנראה הגיעו למסקנה שאחת הדרכים לצאת מהמצב היא באמצעות הבאת יהודים וישראלים ממוצא ספרדי להשקיע במדינה, שהיא חלק מהדרום העני יותר של אירופה".
בפרספקטיבה היסטורית, ד"ר שנאן סבור שלספרדים יש "תסביך יהודי". " יכול להיות שבמידה מסוימת יש להם רגשות אשם בעקבות הגירוש. אנו רגילים לחשוב על האינקוויזיציה במונחים של ימי הביניים, אבל זה ממש לא כך. היא בוטלה באופן סופי רק בשנת 1834, ועד 1869 הדת היחידה החוקית במדינה הייתה הנצרות הקתולית.
להיות יהודי או פרוטנסטי פעיל נחשב אז למנוגד לחוק. ייתכן שהיום הם מכים על חטא. הם מנסים לשמר את המורשת היהודית באזורים רבים שבהם חיו יהודים, ולפני כמה שנים הוקם במרכז מדריד 'בית ספרד ישראל', שמטרתו לטפח את היחסים בין ספרד לבין העולם היהודי ומדינת ישראל. הממשלה הסוציאליסטית הקימה אותו במטרה לנסות ולגשר בין ספרד של היום לבין עברה היהודי".
מבחינת הספרדים, אומר ד"ר שנאן, "היהודים אינם מהווים עוד איום. יש להם בעיה קשה עם האסלאם ועם גלי ההגירה שמציפים אותם מאפריקה. היהודים הם כיום גורם חסר חשיבות בספרד. יש להם עדיין מורשת היסטורית אנטי-יהודית שכנראה הם עוד לא נפטרו ממנה לגמרי. בספרד של היום מפיצים שמועות על כך ששר המשפטים ממוצא יהודי, אבל הגורמים הרשמיים מבינים שנעשה עוול היסטורי ליהודים ומנסים לכפר על זה. הם מכירים בכך שליהודים יש חלק חשוב במורשת הספרדית.
"כולם יודעים שב-1492 היהודים גורשו מספרד, אבל פחות מדברים על רבים מהם המירו את דתם ונשארו בה. מוצאה של חלק מאוכלוסיית ספרד יהודי, ועד לשלהי המאה ה-19 נחשבו אנשים אלו נחותים לדם הנוצרי הטהור. זה סוג של תסביך שהספרדים נתקעו איתו גם לאחר שכבר לא היו יהודים במדינה.
בתקופת מלחמת האזרחים בספרד הייתה חלק מהאידיאולוגיה של הלאומנים לזהות את הרפובליקנים עם היהודים. המפקד הצבאי של סביליה הטיל על התושבים היהודים מס מיוחד כשכבש את העיר ב-1936, כי הם נחשבו בעיניו כאויב של הספרדי הקתולי", מסביר ד"ר שנאן.
עו"ד מאיה וייס-טמיר, המתמחה בהליכים לקבלת אזרחות ספרדית, מציעה להמתין בסבלנות עד להשלמת החקיקה בפרלמנט הספרדי. "ביממה האחרונה אני מוצפת במאות פניות של ישראלים המבקשים לבדוק את זכאותם", היא אומרת.
"פתחתי כבר עשרות תיקים לאנשים שמקדימים
אני אומרת לפונים שצריך להמתין ולא להוציא עדיין כספים, אבל ברגע שההחלטה תאושר בפרלמנט במדריד אני צופה מבול של פניות. בינתיים כולם נכנסים לאתר האינטרנט של ממשלת ספרד, שבו מופיעים שמות המשפחה של מגורשי ספרד".
ועד שישלים ה"קורטס חנרלס" - הפרלמנט הספרדי - את התיקון לצו שהוציאו מלכי ספרד פרננדו ואיזבלה בשנת 1492, יצטרכו רבים להתאזר בסבלנות ולהמתין ולראות אם לא מדובר בחלום באספמיה - כינויה העתיק של ספרד במקורות היהודיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם