ארביב מנסה לעורר אמפתיה, אבל מאבד אמינות
מפקד להב 433 היתמם אתמול כשטען שאינו רוצה לשמש כלי בסחיטת רשויות אכיפת החוק: במהלך שנותיו הוא החתים עשרות עדי מדינה שהיו עבריינים, וגם הוא יודע שהרעיון הוא שעדותם תסייע לאינטרס הציבורי
עוד על פרשת "הרב והניצב":
- ארביב ליועמ"ש: בגלל הסחבת בחקירה שופכים את דמי
- האם היועמ"ש נתן יד לספין של הרב פינטו?
- מה ידעו בארה"ב על הפרשה?
במסיבת העיתונאים סיפר ארביב שפנה בתקופה האחרונה כמה פעמים ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כדי שיאפשר לו למסור
לכאורה, הטענה חזקה. מדוע לא מאפשרים למי ש"נמרח בזפת ובנוצות", כדבריו, להשמיע את גרסתו? זה באמת מקומם. אלא שהאמת היא שארביב יודע היטב שמדובר בתקופת זמן מוגבלת שבה מתנהל משא ומתן עם פרקליטי הרב פינטו, שכן בהיעדר הסדר לא ניתן יהיה לחקור אותו.
ארביב ידע היטב שבתוך זמן לא רב, אולי ימים, יודיע היועמ"ש אם הוא הולך להסדר עם הרב ולחקירה פלילית נגדו, או אם הוא הולך לבדיקה מסוג אחר (משמעתית או מנהלית), או פשוט מחזיר אותו לארגון לאחר שלא נמצאה ראיה שמצדיקה מהלך כלשהו. אפשר כמובן לבקר את אופן התמודדותו של וינשטיין עם הפיגוע המשפטי שיצרו פרקליטי הרב פינטו, ואולם משהובן לפני חודש שזה המתווה - במה שונה השבוע הזה משבוע שעבר, שבו הביע הניצב בפומבי ביטחון בחזרתו הקרובה לתפקידו כמפקד להב 433?
במסיבת העיתונאים אמר ארביב שהוא לא רוצה לשמש כלי בסחיטת רשויות אכיפת החוק. גם זו היתממות. במהלך שנותיו ארביב החתים מן הסתם עשרות עדי מדינה. עד מדינה הוא תמיד עבריין, אולם הרעיון הוא שאם יביא לרשויות האכיפה אדם שיש אינטרס ציבורי רב יותר בהעמדתו לדין, אפשר בהחלט לתת לו חסינות.
אני לפחות לא חושב שיש ויכוח אמיתי בשאלה איפה האינטרס הציבורי רב יותר – מיצוי הדין עם ראש היחידה הרגישה ביותר במשטרת ישראל, או מיצוי הדין עם רב שאינו איש ציבור, יהיה פופולרי ככל שיהיה. אגב, ארביב דיבר בגנותו של הרב במסיבת העיתונאים, רק שכח להזכיר שהיה מבאי ביתו במשך תקופה ארוכה. גם את זה כדאי היום להזכיר.
אז חזרנו לדילמה של היועץ המשפטי לממשלה, ולשאלה אם ההימור של ארביב יתברר כמוצלח. אם ארביב היה פורש מיד עם פרוץ הפרשה לאוויר, לפני כחודש, אז היה סיכוי רב יותר שהיועץ היה מסתפק בפרישה. הוא היה מסביר לציבור שאין טעם לפתוח בחקירה מסועפת שלא ברור מה יצא ממנה, כשעל הפרק עומד כתב אישום מוצק המבוסס על הקלטות וידיאו ואודיו של מתן שוחד מצד הרב לקצין המשטרה, תת-ניצב אפרים ברכה.
אבל ארביב פעל באיחור. בחודש האחרון פעלו חוקרי מח"ש ללא לאות ואספו חומר רב שמעלה חשדות מסוגים שונים של קבלת טובות הנאה. חלק מהחשדות מבוססים
היועץ יתבקש להסביר מדוע העדיף כתב אישום נגד הרב פינטו על פני חקירה פלילית של ניצב במשטרה. הוא יוכל לטעון למשל כי בעוד שבחקירת ארביב לא הייתה ודאות שתגיע לתוצאות, במקרה של הרב פינטו היה לו כתב אישום מוצק. אם יהיה סבור שאינו מחויב בדין וחשבון מעין זה לציבור, לא מן הנמנע שיצטרך לתת הסברים לבג"ץ.
האפשרות השנייה היא שההימור של ארביב היה כושל, ושווינשטיין יגיע למסקנה שאין ברירה אלא להגיע להסדר עם הרב פינטו ולפתוח בחקירה פורמלית נגד ארביב. גם אז תעלה השאלה מה יכלול ההסדר. עורכי דינו של הרב חוזרים ואומרים כי לא יחתמו על הסדר אם ייכלל בו הסעיף העיקרי, סעיף השוחד.
אם כן, אין ספק שהמהלך של ארביב יילקח בחשבון במסגרת שיקולי היועץ המשפטי לממשלה, אולם ממש לא ברור שהוא יציל אותו. מה בכל זאת השתנה לרעה באופן משמעותי? הפרישה של ארביב עוצרת את שעון העצר. עכשיו המפכ"ל והשר לביטחון פנים יכולים למנות ראש להב חדש, ולכאורה וינשטיין כבר לא צריך למהר. כשאין לחץ וינשטיין יכול להיגרר כדרכו למריחה. נותר לקוות שיתגבר על נטייה זו.
בפרשת "הרב והניצב" הציבור אמנם מבולבל, אך מספיק צלול כדי לדרוש אמירה ערכית-משפטית ברורה ומנומקת מפי התובע הכללי של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם