שינוי תדמית: נשיא קזחסטן לא מעוניין ב"סטן"
הנשיא מעוניין לבדל את ארצו ממדינות כמו פקיסטן ואפגניסטן כדי למשוך תיירים ומשקיעים. ויש גם הצעה- קזחיילי שהיא מדינת הקזחים
כנראה שנזרבייב, הנשיא לכל חייו, עלה כאן על משהו - ויש סיבות לא רעות בשלן כדאי לקזחסטן לשנות את שמה. המשמעות של קזחסטן היא "מקום הקזחים", שהם הקבוצה האתנית הגדולה במדינה. הצעתו של נזרבייב, "קזחיילי", משמעה "מדינת הקזחים", ומטרתה להיפטר מהסיומת "סטן", שמקושרת גם למדינות פחות ידידותיות למשקיעים זרים כמו פקיסטן ואפגניסטן.
ברור שמהלך שנועד לשנות את שם ארצך רק לצורך מטרות שיווקיות הוא די טיפשי, אבל יש סיבות מספיק טובות אחרות לעשות את זה. מפקד אוכלוסין שנערך ב-2009 העלה כי כ-63% מתושבי המדינה הם קזחים וכ-24% הם רוסים. 13 האחוזים הנותרים מתחלקים בין קבוצות אתניות שונות ממרכז אסיה, כמו גם כמה אירופיות - ובהן פולנים ואפילו גרמנים שנעקרו מבתיהם על ידי ברית המועצות, אחרי מלחמת העולם השנייה.
קזחסטן רחוקה מלהיות בעלת רוב דומיננטי והומוגני קזחי. רוסית היא השפה ה"רשמית" השגורה במוסדות השלטון ובעסקים, בעקבות עברה של המדינה כרפובליקה סובייטית. רוב תושביה מוסלמים, אבל חיה בה גם קהילה נוצרית אורתודוכסית גדולה. אין ספק שעובדת היותה מגוונת להפליא מהווה עצמה טיעון טוב לאמץ שם שישקף זאת.
יש לזה תקדימים בעולם. גרוזיה שינתה את שמה לגאורגיה מסיבות תדמיתיות. בורמה הפכה למיאנמר, ותאילנד שינתה את שמה מ"סיאם" מספר פעמים. סיאם היה שמה ההיסטורי של המדינה, מאז המאה ה-14. ב-1939 החליט מנהיג השלטון הצבאי הפשיסטי דאז לשנות את השם לתאילנד, על שם הקבוצה האתנית הגדולה במדינה - התאים. השינוי זכה לגיבוי מצד יפן בעידן הפשיסטי שלה, שקידשה את טוהר הגזע, ובא על רקע השנאה למיעוט הסיני במדינה.
אחרי ההפסד של יפן - ותאילנד לצידה - במלחמת העולם השנייה, אימצה המדינה בשנית את השם סיאם, אולם ב-1948 הוא שונה שוב לתאילנד - בעיקר על רקע המלחמה הקרה והשנאה לסין הקומוניסטית.
קזחסטן נמצאת בעמדה דומה. האזור שנקרא בשם זה נשלט כבר דורות ארוכים על ידי קבוצות שבטיות אתניות קזחיות, שבמשך מאות שנים התגבשו לכדי ישות פוליטית הנשלטת על ידי חאן. ברבות הזמן היא השתלטה גם על אזורים שבהם היו הקזחים מיעוט.
הדברים הסתבכו במאה ה-19, עם כיבוש אזור מרכז אסיה על-ידי האימפריה הרוסית-שהביא לאזור זרם איתן של קבוצות אתניות רוסיות והשפעה תרבותית רוסית. תהליך זה הואץ בתקופת השלטון הסובייטי, שהסתיים ב-1991. בשל כך, אוכלוסיית קזחסטן כיום מורכבת מקבוצות אתניות רבות, הנבדלות מהקזחים ומההיסטוריה שלהם.
תהליך דומה עברה אוקראינה, מדינה שבעבר התאפיינה ברוב אתני ותרבותי אוקראיני ועברה תהליך "רוסיפיקציה". אותם שינויים הותירו אותה עם משבר זהות עמוק, שהאיץ את המשבר הפוליטי הנוכחי בה. אין חשש שקזחסטן תעמוד בפני משבר דומה, זאת-מכיוון שהמדינה סיכלה מראש את האפשרות לכך, כדיקטטורה שבה תחרות פוליטית מצומצמת ביותר, לצד עושר עצום במשאבי טבע.
בבוא העת, היא תהפוך לדמוקרטיה - או שדלדול במשאביה יגביר את חשיבותו של הצורך לגבש שם זהות לאומית אחידה. בינתיים דבר אחד בטוח - נזרבייב צודק כדי שמהלך שינוי השם יקצור הצלחה, עליו לזכות בתמיכת העם. שליש האוכלוסייה הלא-קזחית עשוי לאמץ בברכה שם חדש למדינה, יחד עם זהות שבה יוכל להשתלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם