ועדת שקד: שירות הגברים יקוצר בארבעה חודשים

בשורה לצעירים? הוועדה של ח"כ שקד לשיוויון בנטל החליטה כי שירות הגברים בצה"ל יקוצר ל-32 חודשים. במקביל הודיעה שקד כי יש רוב נגד הארכת שירות נשים. ח"כ יוגב: "החלטה לא מקצועית. זה סעיף שעוד יבכו עליו"

זאב קם ואריק בנדר | 10/2/2014 10:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ועדת שקד הצביעה הבוקר (ב') בעד קיצור שירות החובה לגברים בארבעה חודשים ויעמוד כעת על שנתיים ושמונה חודשים. במקביל הודיעה יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) כי חברי הוועדה מתנגדים להארכת שירות הנשים.

מתווה הגיוס:
- הרוב החרדי מאיים: "סנקציות פליליות - קו אדום"
- הישיבות הציוניות והחרדיות עתרו יחד לבג“ץ
- גיוס חרדים: בג"ץ עצר העברת כספים לישיבות 

צילום: אלי דסה
היסטוריה. חיילים ''כפיר'' באימון צילום: אלי דסה

שקד פנתה לתא"ל גדי אגמון והודיעה לו שיש רוב נגד הארכת שירות נשים וביקשה ממנו להביא חלופה. אגמון אמר בתגובה: "קיצור שירות הגברים הוסכם על ידינו כחלק ממכלול וכולל גם הארכת שירות נשים. בלי זה לא נוכל לקצר שירות הגברים". בשל כך, הוועדה החליטה שלא להצביע היום על סעיף הארכת שירות הנשים.

דרישת הצבא היא להאריך את שירות החיילות בארבעה חודשים, כתנאי לקיצור שירות הגברים בארבעה חודשים. הצבא, שהביא בזמנו את המתווה כמקשה אחת, התנה את קיצור שירות הגברים בהארכת שירות הנשים. אולם, חברי הוועדה דרשו כאמור מהצבא להביא חלופות אחרות לדרישה להאריך את שירות הנשים באופן כולל, ולבוא עם הצעות חדשות לוועדה.

גם בכנסת נשמעו התנגדויות לקיצור שירות הגברים. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "זה סעיף שעוד יבכו עליו. זו החלטה לא מקצועית ולא אחראית שתגרום למחסור חמור ותפגע במערך הלוחם בצה"ל ובמערך הטכני. החלטה זו לא נבחנה כראוי, לא בהיבטיה הכלכליים ולא בהיבטיה החברתיים והונפה כדגל של 'שוויון בין המינים', באופן הפוגע במבצעיות צה"ל ביכולתו לעמוד במשימתו להגן על עם ישראל ומדינת ישראל. חבל שבמפלגת 'יש עתיד' שמים את ערך השוויון לפני ערך ההגנה והניצחון של צה"ל בהגנה על עם ומדינת ישראל. אולי צה"ל יוכל לגייס עכשיו עובדים זרים לגשר על הפער?"

סעיף אחר שהובא לאישור הוועדה הוא סעיף ישיבות ההסדר. הושגה הסכמה בין רוב חברי הוועדה על כך ששירות תלמידי ישיבות ההסדר יעמוד על 17 חודשים (במקום 16 כיום), בדיוק כפי שאישרה בזמנו ועדת פרי. ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) העלה הסתייגות של שביקשה להאריך את שירות ישיבות ההסדר ל- 24 חודשים אך היא נפלה, למרות תמיכת נציג יש עתיד עופר שלח.

במקביל, תאשר הוועדה סעיף שמיועד לאפשר גם לחסידי חב"ד להשתלב בשירות הצבאי, באמצעות הקביעה שחסיד חב"ד יוכל לנסוע עד שנתיים לשליחות בחו"ל בלי שייחשב עריק מהצבא. נכון להיום נוהגים תלמידי חב"ד לנסוע לחו"ל לצורך שליחות במרכזי חב"ד ברחבי העולם, ולא מתייצבים כנדרש לצווי הגיוס שנשלחים אליהם. במצב כזה הם מוכרזים כעריקים, מה שגורם להם שלא להתייצב לשירות גם לאחר חזרתם לארץ. בסיכום שהושג יתאפשר להם לנסוע למשך שנתיים לחו"ל בלי להיחשב לעריקים, ובמקביל יתקיים שיתוף פעולה מצד רבני חב"ד ויתאפשר גיוס של תלמידי חב"ד לאחר חזרתם לארץ.


אי הסכמות על מתווה גיוס החרדים

בתוך כך, בבית היהודי וביש עתיד מתווכחים על הניסוח שיקבע הטלת סנקציות פליליות על החרדים במקרה שלא יעמדו ביעדי הגיוס. שתי הצעות הניסוח קובעות את אותה שורה תחתונה: אם לאחר תקופת המעבר (ואולי גם תקופת ביניים נוספת של סנקציות כלכליות) לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, יוחל על החרדים חוק שירות ביטחון, על משמעויותיו הפליליות.

ביש עתיד מעדיפים שהקביעה הזו תיכתב במפורש בסעיפי חוק הגיוס, ולעומת זאת בבית היהודי מבקשים לנסח זאת אחרת, באמצעות המשפט הבא:

צילום: יוסי אלוני
הפגנה חרדים בני ברק בשבוע שעבר צילום: יוסי אלוני

"אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס שיוצבו לחרדים, יבוטל חוק זה". משמעות ביטול החוק היא החלתו האוטומטית של חוק שירות ביטחון וקביעת סנקציות פליליות, בדיוק כמו הנוסח שמציעים ביש עתיד, רק בלי לכתוב זאת מפורשות בחוק.

לדברי בכירים בבית היהודי, כך יתאפשר להגיע לאותה תוצאה, אך בלי להרגיז יתר
על המידה את ראשי הציבור החרדי. "הרי בסופו של דבר יהיו סנקציות פליליות, אם כל שאר הדברים לא יעבדו, גם ללא המשפט הספציפי שמבקשים לכתוב בחוק", הסביר בכיר בבית היהודי.

לאחר חזרתו של ח"כ עפר שלח מארה"ב צפויים ארבעה מחברי הוועדה - איילת שקד, אלעזר שטרן, עמר בר לב ושלח עצמו - להמשיך את המגעים בסוגיות המשנה שנותרו. אלו הן משך תקופת המעבר של החוק החדש, והשאלה אם תוכנס תקופת ביניים של סנקציות כלכליות בטרם הסנקציות הפליליות - וכן, כאמור, לקבוע את הניסוח המדויק שיפעיל את הסנקציות הפליליות.

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הביעה דאגה משתי בעיות חדשות שהתגלו לדעתה בנוסח החדש של חוק הגיוס. על פי הנוסח החדש העמידה ביעדי הגיוס לא תהיה עניין מוחלט אלא הממשלה היא שתחליט אם עמדו ביעדים. יעדי הגיוס הם מרכזו של החוק והעמידה שבהם היא שתקבע אם יופעלו סנקציות. בחדו"ש מזהירים ש"מסירת ההחלטה לממשלה עלולה להפוך את שאלת העמידה ביעדים לנושא למסחר פוליטי. אם המפלגות החרדיות יהיו בקואליציה, תהיה עמידה ביעדים בלי קשר למספרים".

סעיף בעייתי נוסף קובע ששר החינוך יפרסם רשימה בה יקבע מהו מוסד חרדי. סעיף זה עלול ליצור מצב בו מוסדות דתיים לאומיים יוגדרו כחרדים וכך יושגו היעדים. סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שחר אילן הזהיר כי "שני הסעיפים עלולים לרוקן את חוק הגיוס מכל תוכן, וחובה לתקנם". נוסח הסעיפים הרלבנטיים מצורף.

זהרה ברגר צור מהפורום לשוויון בנטל אמרה ש"המחטף החדש מלמד שהממשלה מכינה לעצמה דרכי מילוט מראש מיישום החוק ומותירה ואת הסמכות הסופית להחליט על גיוס או אי גיוס בידיה. כבר ברור שהחוק המוצע לא יביא שיוויון בנטל אלא רק להעמקת חוסר השוויון".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...