העלאת אחוז החסימה והשיטה הפוליטית בישראל

בעקבות התחדשות הדיונים על העלאת אחוז החסימה בכנסת ערכנו ראיון עם ראש המכון לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון ושאלנו אותו מה שיטת הממשל האידיאלית בישראל

אסף גולן | 13/2/2014 18:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אחוז החסימה
השבוע עסקה הכנסת בדיון על העלאת אחוז החסימה כחלק מחוק המשילות. על רקע דיונים אלו שוחחנו עם ראש המכון לדמוקרטיה בישראל ד"ר אריק כרמון ודנו איתו בשאלת סוג המשטר המתאים לישראל ומה היא הדרך לייצב את המשטר בארץ שסובל בשנים האחרונות מחוסר יציבות ומחוסר משילות כרוניים בהם מפלגת השלטון מתקשה לנהל את המדינה. ביחס לכך קובע ד"ר כרמון בראשית דבריו כי השיטה הנשיאותית שנהוגה למשל בארצות הברית לא מתאימה למדינת ישראל.
 
השיטה הנוכחית לא מאפשרת משילות
השיטה הנוכחית לא מאפשרת משילות צילום מסך: מתוך ערוץ הכנסת

"אני יוצא מנקודת מבט עקרונית ששיטת המשטר הדמוקרטית המתאימה לישראל היא לא השיטה הנשיאותית שקיימת בארצות הברית. שיטה זו לא מתאימה כי היא גורמת למציאות בה חלקים רבים של החברה לא מיוצגים בסופו של דבר בממשל וכך עלולה להתרחש פגיעה בחברה. מעבר לכך לדעתי שיטת הבחירה הישירה שהונהגה בישראל ב1996 היא אחד הגורמים המרכזיים למצב הנוכחי שקיים כיום בישראל שבו למפלגת השלטון אין רוב בממשלה ולכן היא לא יכולה למשול באמת".

ד"ר כרמון מציין כי בניגוד למדינות אחרות בעולם בהן לעיתים השיטה הדמוקרטית גורמת לכך שלעיתים אחוז גבוה של המצביעים לא מיוצג בסופו של דבר כיון שנציגם הפסיד בבחירות בישראל ראוי להתמודד בין המתח החברתי שקיים במדינה שכולל גוונים תרבותיים רבים ומיעוטים שונים שחשוב שיזכו לייצוג בכנסת לבין העובדה שחשוב לאפשר לממשלה לשלוט. "בישראל יש צורך ממשי לנווט בין שני קשיים הראשון הוא העובדה שיש מגזרים שונים בחברה כמו הערבים והחרדים שראויים לייצוג לבין הצורך לאפשר למפלגת השלטון לשלוט.

לדעתי כדי לאזן בין שני הצדדים האלו צריך ללכת למהלך כולל שיקבע כמה נקודות יסוד ביחס לשיטת המשטר בארץ. מבחינה זו לא ראוי להעלות רק את אחוז החסימה אלא לקבוע שהמפלגה הגדולה בכנסת היא שמרכיבה את הממשלה וכן לשלב בין בחירות למפלגה לבחירות אזוריות. שלוש הפעולות הללו יבטיחו שלפני הבחירות ייווצרו גושים גדולים של מפלגות שיתמודדו יחד".
 
המצב בו לראש הממשלה אין רוב בממשלה הוא לא בריא
המצב בו לראש הממשלה אין רוב בממשלה הוא לא בריא צילום מסך: מתוך ערוץ הכנסת
אבל הגושים האלה יתפרקו אחרי הבחירות?
זו שאלה נכונה אלא שניסיון העבר בישראל מראה שהגושים נהיים יציבים למשל מפלגת העבודה היתה איחוד של מפלגות פועלים וכן הליכוד היה גח"ל גוש חירות ליברלים. גם תנועת מרצ היתה איחוד בין מפלגות. דוגמא טובה למצב הזה כיום זה האיחוד שיש בין המפלגות החרדיות שרצות יחד למרות הגוונים השונים שבהן. כלומר בדרך כלל ברגע שכדי למשול יש צורך במפלגה הכי גדולה וכן יש צורך לעבור אחוז חסימה גבוה, נוצר מנגנון של פשרה שגורם למפלגות לנוע אל המכנה המשותף שלהן. אגב במצב כזה גם מצביעים חרדים יצביעו למפלגה מעורבת ולא יהיו יותר גוש אחד. זה מאד בריא מבחינה לאומית. ככה קרה לציונות הדתית שפזורה היום על כל סיעות הבית בכנסת וכך לדעתי יקרה גם לערבים.

למה שינוי אחוז החסימה לבד לא מספיק?
הרעיון המרכזי של השיטה שלנו הוא באמת מצד אחד לתת ביטוי ממשי לגוונים בחברה בישראל אולם מאידך לאפשר משילות. לכן צריך מהלך כולל שגם יכריח את הגוונים השונים לפעול יחד לפני הבחירות וגם יכריח אותם אחר כך לנהל יחד ממשלה. לשם כך צריך שילוב של דברים ולא מספיק להעלות רק את אחוז החסימה.

אגב צורת המשטר שאני מדבר עליה היתה בעבר עד 1996. היו פחות או יותר שתי מפלגות גדולות הליכוד והמערך וכמה מפלגות קטנות. גם אז היתה פעילות פוליטית ערה אולם היה אפשר למשול ולמפלגת השלטון היתה אפשרות להעביר מהלכים. כלומר אנו רואים מההיסטוריה שמה ששבר את הפוליטקה בישראל היתה האפשרות להצביע בשני פתקים. ככה נוצרו שברי מפלגות. אני רוצה לפעול לתקן את המצב ולשם כך חשוב מחד לגרום לגושים גדולים אולם לגרום שגושים אלו דרך חלק של בחירה ישירה וחלק של התאחדות ייצגו את כל החברה בישראל.
 


כדוגמא למציאות לא בריאה מביא ד"ר כרמון את המתרחש ברשויות המקומיות בהן ישנה הצבעה בשני פתקים. "ראש רשות הרבה פעמים מוצא את עצמו מרכיב קואליציה של מפלגות רבות שהגדולה בהן יש לה שני מנדטים. זה מתכון לקשיי ניהול. קשה ככה להעביר החלטות קשות. לכן לדעתי בישראל אין מקום לשיטה כזו דווקא בגלל ריבוי הדעות. מצז שני זה ברור שיש לתת מקום לכולם לכן יש לאזן בין שני הקצוות והדרך שאני מציע היא לדעתי הפתרון לכך".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חדשות לסקרים

חדשות לסקרים

פייסבוק