במצרים מאשימים: ישראל מעורבת ב"שוד המים האתיופי"
סכר שמקימים האתיופים על הנילוס מאיים על אספקת המים למצרים, שמצדם מאיימים בפעולה לשמירת זכויותיהם בנהר, ומאשימים את ישראל במעורבות ב"שוד האתיופי" - סיוע בהקמת הפרויקט ורצון לשלוט במאגרי מים כמנוף לחץ על ארץ הנילוס
עוד בחדשות nrg מעריב:
- יוזמה של גמלאי מחיפה מאפשרת להעניק פרס ישראל לאריק איינשטיין
- בבית הרב שטיינמן: "הרב נוביק נשמע כמו מחלה"
- פרקליט הורחק מתיק פינטו בשל קרבתו לרב
פרויקט המחלוקת באתיופיה
צילום: AFP
פרויקט בניית סכר לייצור חשמל מאיים להוביל לעימות בין מצרים ואתיופיה. הסכר ממוקם על הנילוס הכחול, המספק 70 אחוז ממי הנהר ממנו שותים הסודנים והמצרים. עלות הפרויקט האתיופי מוערכת ביותר מ-7 מיליארד דולר. הוא אמור לספק למדינה 6,000 מגואט , ובמקביל לייבש את מצרים.
בשבוע שעבר התקיים בסודן סבב שיחות נוסף, בין שרים מצריים, אתיופים וסודנים, כדי להוביל להסדרת השימוש במים. מצרים התנגדה לתוכניות שהוצגו, והשיחות הסתיימו ללא החלטות.
ד"ר מוסטפא אבו זיד, נציג משרד ההשקיה המצרי, האשים את אתיופיה בחוסר רצינות, וטען כי נציגיה מובילים לחוסר אמון בין המדינות. הוא הבהיר כי למצרים האמצעים להגן על הזכויות שלה במים, והוסיף כי אתיופיה משקרת כשהיא מצהירה בפני העולם כי הסכר מיועד לצורכי חשמל. "אתיופיה רוצה להפיל את מצרים, נגן על הזכויות שלנו", אמר אבו זיד.
ישראל משתלבת בסכסוך הזה: במצרים היא מצטיירת כמשתפת פעולה ב"שוד" האתיופי, כמי שמסייעת בבניית הסכר. ד"ר האני רסלאן, מומחה לסודן, טען למעורבות ישראל בנושא מי הנילוס: "ישראל הקימה קווי חשמל לקניה ולדרום סודן. החשמל יסופק דרך פעילות הסכר האתיופי החדש. לישראל אינטרס לשלוט על כמות המים שתוזרם למדינות השותות ממי הנילוס. באמצעות הסכרים ומאגרי המים יהיה לה כוח ללחוץ על מצרים".
עורק החיים של מצרים
86 אחוז מהמים שמצרים צורכת מגיעים מהנילוס. 90 אחוז מהם מיועדים לחקלאות ולגידול בקר. הגידול באוכלוסיית מצרים מחריף את הבעיה: כל שנה מתווספים מיליון פיות במדינה שצמאים למים.
באתיופיה לא מתרשמים מאיומי המצרים. מבחינתם הקמת הסכר עושה צדק היסטורי: במשך שנים מצרים הקולוניאליסטית הייתה הנהנית העיקרית ממי הנילוס.
למצרים ולסודן זכות להשתמש ביותר מ-80 אחוז ממי הנילוס. הסכם שנחתם בשנת 2010 איזן במעט את המצב, כאשר חייב את שתי המדינות לחלוק באופן יחסי במים עם מדינות אפריקה.
הנילוס מספק 80% מצריכת המים המצרית
צילום: אי-אף-פי
פרופ' נאדר נורא-דין, מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטת קהיר, הדגיש את חומרת המצב במצרים. הוא אמר כי שימוש במים לנפש במדינה הוא פחות מ-600 קוב - נמוך משמעותית מהתקן העולמי- 1,000 קוב . א-דין הזהיר מפני גידול האוכלוסייה שהולכת ונעשית צמאה: "עד 2050 יהיו במצרים 150 מיליון בני אדם. צריכת המים תהיה כמעט כפולה. אם לא ימצאו פתרונות, מצרים פשוט תתייבש".
מומחים טוענים כי אם מצרים רוצה לשרוד, היא חייבת לקדם מדיניות אחרת מול מדינות הדרום. "אפריקה, למרות כמות המשקעים הנמוכה, הופכת להיות "סל המזון? העולמי בעזרת טכנולוגיות מתקדמות. להרבה גורמים יש אינטרס לסייע בפתרונות מים שיבטיחו את המשך אספקת המזון מאפריקה".
גם א-דין ציין את שמה של ישראל כמי שמתערבת בזרימת מי הנילוס: "ישראל, סין, הודו
כרגע יש מספר מדינות שמתכננות לבנות סכרים הידרואלקטריים כדי לייצר חשמל. אתיופיה מסיימת פרויקט נוסף בעלות 520 מיליון דולר לבניית סכר שכזה על יובל הנילוס, בסיוע כספי של איטליה והבנק האירופי להשקעות.
במשך שנים מצרים ניהלה מדיניות של התעלמות מוחלטת ממדינות אפריקה, ובהן אתיופיה וסודן. חוסני מובארק, הנשיא המודח, ניצל בשנת 1994 מניסיון התנקשות באתיופיה. מאז הוא ניתק את הקשרים העמוקים עם אפריקה, והתחבר לארה"ב.
דווקא נשיא האחים המוסלמים מורסי ניסה לחדש את הקשרים. הוא מינה את ראש הממשלה לנציג המיוחד לפתרון בעיית המים עם מדינות אפריקה. עם הפלת שלטונו הבעיות בין המדינות חזרו, מה שכאמור מסכן את שרידותה של מצרים, שפשוט מתייבשת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם