אוקראינה: האוליגרכים ורוסיה נגד הלאומנים ומדינות המערב
מאבקי הדמים ששטפו את רחובות קייב הם תוצר של שסעים פנימיים והתנגשות בין כוחות גלובליים. מפלגתו של ינוקוביץ' נתמכת על ידי גורמים פרו-רוסיים, ומולם, אנשי המהפכה שזוכים לרוח גבית מאירופה ומארצות הברית
עוד חדשות ב-nrg מעריב:
- נציגת ארה"ב: נאפשר לאיראן העשרה מוגבלת
- מקסיקו: נתפס ברון הסמים המבוקש בעולם
- פרצופה של איטליה: שרות בנות 33
"מפלגת האזורים": זכתה ברוב בבחירות לפרלמנט בשנת 2012. הנשיא ויקטור ינוקוביץ' מכהן גם כנשיא כבוד של המפלגה, שבראשה עומד רשמית ראש הממשלה שהתפטר לאחרונה מיקולה אזארוב. זוהי מפלגה רב-גונית מבחינה אידאולוגית, שהיסוד המאחד אותה הוא קרבתה לרוסיה. היא נהנית מתמיכה בעיקר במזרח המדינה ובקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר. ינוקוביץ' עמד בראש המפלגה בין 2003-2010, עד תחילת הקדנציה הנוכחית שלו כנשיא.
המפלגה טוענת שהיא מתייחסת באופן פרגמטי לסוגיית הידוק היחסים עם האיחוד האירופי, ושהיא בעד קרבה לאיחוד ולערכים מערביים, אבל בגלל המשבר הכלכלי באירופה היא מתנגדת לחתימה על הסכמי הסחר.
אוליגרכים: האיש העשיר ביותר באוקראינה, רינט אחמטוב, הוא גם אחד מתומכיה הגדולים של מפלגת השלטון, וסייע רבות לקריירה הפוליטית של ינוקוביץ'. האוליגרך , ששווי נכסיו נאמד ב-15 מיליארד דולר, אף כיהן כחבר פרלמנט מטעם המפלגה. הקשר בין הון לשלטון באוקראינה הוא הדוק מאוד, ואנשי הון רבים הרוויחו מקשריהם עם הדרג הפוליטי, ובתמורה גם העניקו לו תמיכה. הקשר בין האוליגרכים לפוליטיקאים הוביל לא פעם לטענות בדבר שחיתות ותפירת מכרזים.
הצבא והמשטרה: נאמנים לשלטון וששים למלא את תפקידם, לפעמים בלהיטות רבה מדי. כבר בסוף חודש נובמבר בשנה שעברה ניסתה המשטרה לדכא בכוח את ההפגנות של האופוזיציה בכיכר מאידן, פצעה רבים ועצרה עשרות. מאז הלכה התגובה המשטרתית והסלימה, עד ליום הדמים בסוף השבוע שעבר, בו נהרגו למעלה משבעים בני אדם. היחידה לפיזור הפגנות, "ברקוט" שמה, עברה מאלות וגז מדמיע לכדורי גומי וכדורים חיים. ביום שישי דווח כי הפרלמנט העביר תקנה האוסרת על המשטרה החמושה להיות נוכחת בכיכר, אולם לא ברור אם היא תציית לכך.
מפגינים תומכי הממשלה: רובם המכריע של המפגינים בקייב הם תומכי האופוזיציה, אבל מתחילת האירועים התקיימו כמה הפגנות גם של תומכי הממשלה. הראויים ביותר לציון הם מתנדבי "טיטושקו", קבוצה שרובה מורכבת ממפגינים שהגיעו ממזרח המדינה. הם הובאו במיוחד לקייב כדי להראות התנגדות לפעילי האופוזיציה. הם הואשמו בתקיפה של מפגינים ועיתונאים, לעתים בסיוע של המשטרה.
הממשל האוקראיני השתמש בהם גם מחוץ לקייב, בערים שבהן ניסתה האופוזיציה להשתלט על מבני ממשל מקומי. קבוצה אחרת היא "אופלוט", מעין מיליציה של אזרחים המתמחים באומנויות לחימה ומעריצים את ברית המועצות. בין השאר הם הואשמו בחטיפתו ובעינויו של אחד ממנהיגי המחאה, דמיטרי בולאטוב.
רוסיה: ינוקוביץ' הוא בן ברית ותיק של ולדימיר פוטין. הנשיא הרוסי מתנגד להתקרבות של אוקראינה לאיחוד האירופי, והוא מעוניין לצרף אותה לאיחוד האירו-אסייתי שהוא מנסה להקים. אוקראינה חשובה מאוד לרוסיה מבחינה כלכלית ומדינית, גם כלקוחה של גז ונפט, גם בשל צינור הגז העובר בשטחה, בשל התוצרת החקלאית האוקראינית ומסיבות היסטוריות וסמליות. פוטין הפעיל לחץ משמעותי על ינוקוביץ' לא לחתום על ההסכם עם אירופה, והציע בתמורה חבילת תמיכה בשווי 15 מיליארד דולר. הוא גינה את ההפגנות ואמר שמדובר בהתערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה מצד המערב. היו אף טענות שינוקוביץ' נועץ עם פוטין כשנפגש איתו עם פתיחת אולימפיאדת החורף בסוצ' י בדבר דיכוי בכוח של ההפגנות.
פעילי המחאה: עשרות אלפי אזרחים שהחליטו לצאת לרחובות בחורף האוקראיני הקשה במחאה על החלטתו של הנשיא ינוקוביץ' לא לחתום על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי. חלקם צעירים בעלי השקפות ליברליות המבקשים להתרחק מהעבר הסובייטי ולהתקרב לערכי החופש של מערב אירופה.
אחרים פועלים ממוטיבציה אנטירוסית על רקע אתני, ויש גם קבוצה לא מבוטלת בעלת הזדהות לאומנית. הממשלה טוענת שהגורמים המובילים בקרב המפגינים הם קבוצות קיצוניות, שהחדירו לכיכר נשק חם ומבקשות לערער את היציבות באוקראינה.
מפלגת "מולדת": מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, בראשות ארסני יטסניוק. המפלגה מזוהה עם הציבור דובר האוקראינית ועם תומכי ההתקרבות לאיחוד האירופי. הדמות הבולטת במפלגה היא יוליה טימושנקו, שבילתה את השנים האחרונות בכלא, אחרי שנאשמה בשחיתות ובניצול מעמדה. במהלך החודשים מאז תחילת המחאה סירבה טימושנקו לקבל כל פשרה, וקראה למפגינים להמשיך במחאה עד לחתימה על ההסכם עם האיחוד האירופי והתפטרותו של ינוקוביץ'.
ברית הרפורמה הדמוקרטית (אודאר): מפלגה שפירוש שמה הוא "אגרוף", כמתבקש מעיסוקו הקודם של מייסדה, אלוף העולם באגרוף במשקל כבד ויטלי קליצ'קו. מפלגה שהתנגדה לשלטונו של ינוקוביץ' בגלל השחיתות, וקראה להתפטרותו כבר לפני כחצי שנה. קליצ'קו הפך בתוך זמן קצר למנהיג בולט ביותר, ותקופת המחאה הזניקה את הקריירה שלו עוד יותר. נחשב פרו-מערבי ובעל השקפות כלכליות ליברליות.
סבובודה: מפלגה ימנית קיצונית, גזענית ואנטישמית בהשקפותיה. בראשה עומד אולג טיאניבוק, והיא מקדמת ערכים ותרבות "אוקראינים מסורתיים". היא מתנגדת חריפה למעורבות זרה ברוסיה, אם כי היא תומכת בהסכם עם האיחוד האירופי. המעורבות של סבובודה בהפגנות עוררה ביקורת וחשש כי הן ישמשו פלטפורמה לעליית אידאולוגיות קיצוניות וניסיונות לחלוקה של אוקראינה.
קבוצות מחאה שונות: בין פעילי המחאה בולטים ארגונים כמו "סקטור הימין", קבוצה של
ארה"ב והאיחוד האירופי: ארצות הברית מבקשת מזמן להתקרב לאוקראינה, והאיחוד האירופי עמד לחתום איתה על הסכם שההבדל בינו לבין צירופה בפועל לאיחוד אינו גדול. הבית הלבן תמך במפגינים וגינה את דיכוי המחאה על ידי המשטרה בחריפות מאז סוף השנה שעברה. בימים האחרונים איימה ארצות הברית על אוקראינה בסנקציות אם לא תחדל מפגיעה בפעילים. נציגים מארצות הברית ומהאיחוד האירופי הגיעו במהלך חודשי המחאה פעמים רבות לאוקראינה לפגישות עם ראשי האופוזיציה בניסיון להביא לסוף המשבר ולתווך בינם לבין ינוקוביץ'.
ביום חמישי, אחרי יום הדמים שבו נורו למוות יותר משבעים מפגינים, קיימו שרי החוץ של האיחוד פגישת חירום בה הכריזו על הקפאת נכסים והגבלות תנועה נגד בכירים אוקראינים שנתפסים כאחראים להרג.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם