משרד החוץ מנסה להרגיע: הפעילות האנטי ישראלית נחלשת
תנועת ה-BDS שמקדמת סנקציות על ישראל פותחת בקמפוסים בארה"ב ובקנדה את "שבוע האפרטהייד", שבמהלכו יועברו סדנאות והפגנות נגד "הגזענות הישראלית". מול הקרנת הסרט "חמש מצלמות שבורות" שמתאר מאבק של פלסטיני מבלעין, יציגו חיילים ישראליים את הזווית של צה"ל והמדינה לאירועים
החרם על ישראל:
> נתניהו: "לחץ בחרם לא יגרום לי לוותר על ביטחון ישראל"
> האם החרם האירופי יכול למוטט את הכלכלה הישראלית?
> חרם על ישראל? משרד החוץ לא בלחץ
לפני כעשור פתחה התנועה את "שבוע האפרטהייד הישראלי", (בפועל מדובר במספר שבועות ברחבי העולם), שבמהלכו עוסקים בהאשמת ישראל בפשעי מלחמה, בגזענות ובכיבוש. מארגני האירועים מתגאים כי בשנים האחרונות ישנה עלייה במספר המחקרים והפרשנויות על הפעילות הישראלית, שלטענתם ממחישה כי ישראל היא אכן מדינת אפרטהייד. בנוסף טוענים המארגנים כי באמצעות האירועים הם מיידעים מנהיגים ברחבי העולם על המצב בישראל.
לטענתם, בדרך זו יכולים פרלמנטים שונים להזדהות עם המאבק של העם הפלסטיני ולהפעיל לחץ על ירושלים כדי למנוע ממנה להיות "מדינת אפרטהייד". המארגנים אף הפיקו סרטון חדש שבו מוצגים כל תומכיהם ברחבי העולם, ביניהם רוג'ר ווטרס מלהקת פינק פלויד, נלסון מנדלה וסטיבן הוקינג.
הסרט "חמש מצלמות שבורות" יככב בשבוע האפרטהייד. מדובר בסרט תיעודי של עמאד בורנאט וגידי דוידי המבוסס בעיקר על חומרים שצילם בורנאט, פלסטיני, בין השנים 2005-2010. הסרט סוקר בין השאר את המאבק של תושבי הכפר בלעין נגד גדר ההפרדה.



מנגד, השנה יש פעילות פרו ישראלית מול הפגנות ה-BDS. אמנם הצד הפרו ישראלי התעורר מעט מאוחר מדי, אך מדובר בהחלט במאבק גדול. אם בעבר משרד ההסברה בראשות יולי אדלשטיין היה שולח מדי שנה משלחת של צעירים מטעם המדינה לקמפוסים, כיום מדובר בארגונים פרטיים כמו Stand With Us ו-Israel Project, יחד עם משלחת גדולה של שליחי הסוכנות היהודית ברחבי צפון אמריקה, כדי להגן על האינטרסים של ישראל.
"אנחנו רואים עלייה מאסיבית ברמת הקמפוסים שמקיימים אירועים השנה", אומרת שליחת הסוכנות היהודית שלי קידר, המנהלת את תוכנית עמיתי ישראל, שליחי הסוכנות היהודית בקמפוסים בשיתוף עם ארגון הסטודנטים הלל. "המטרה שלנו היא להקים קואליציות בקמפוס בקרב מנהיגי סטודנטים, כדי לחבר אותם למורכבות של ישראל", אומרת קידר. "כשמגיע שבוע האפרטהייד אנחנו מקווים להיות במצב שיש קואליציה רחבה של סטודנטים, ומרצים שמחוברים לנושא".
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם התאים השחורים בקמפוס ומקיימים עמם אירועים משותפים על העלייה לישראל ועל הקהילה האתיופית למשל", מספרת קדר.
לא כולם מסכימים עם גישתה של קידר ויש מי שטוען שהיערכותה לקראת שבוע האפרטהייד מיותרת. "מדובר בתופעה דועכת", אומר אמיר שגיא, מנהל מחלקת פעילות בחברה האזרחית במשרד החוץ הישראלי שאחראי על הטיפול בנושא. "האירועים בקמפוסים יורדים משנה לשנה. אפשר לעשות הפרדה בין צפון אמריקה, שם הנושא נמצא על סף הכחדה. זה די מיצה את עצמו אחרי 10 שנים".
מסקר שנערך במשרד החוץ עולה כי 80 אחוז מהסיקור התקשורתי של שבוע האפרטהייד התבצע דווקא בתקשורת הישראלית ובתקשורת היהודית בתפוצות. "שאר הסיקור הוא בעיקר מקומיסטודנטיאלי, לא ברמה הארצית", מסביר שגיא. "דווקא הפעילות של התקשורת שלנו היא זו שמלבה את התקשורתיות של האירועים".
יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי מסכים עם גישת משרד החוץ, וטוען שהתנועה נחלשת. "יש להם פחות ופחות אנרגיה. אם פעם אמרו שחיילי צה"ל אונסים נשים פלסטיניות, כיום אין להם על מה להתבסס".
אחד הארגונים המרכזיים בנושא ההסברה בקמפוסים ברחבי העולם הוא ארגון Stand With Us, אשר משיק השבוע
מול הארגון, אחד מכוכבי "שבוע האפרטהייד" יהיה הסופר עלי אבונימה, מפעיל ומייסד אתר "אלקטרוניק אינתיפאדה". אבונימה ישוחח על ספר חדש שהוציא בשם "המאבק על צדק בפלסטין", אשר לטענת מארגני האירועים בקמפוסים השונים בו ידבר, "סוקר את המצב הנוכחי בנושא הקונפליקט הפלסטיני-ישראלי".