המרוץ לנשיאות: ח"כ מאיר שטרית החליט על התמודדותו
חבר הכנסת הוותיק שכיהן בעבר במספר תפקידים בממשלות ישראל, החליט כי הוא מתכוון להתמודד על נשיאות המדינה בקיץ הקרוב, לאחר שהנשיא פרס יסיים את כהונתו. על התפקיד הנחשק ישנם מתמודדים נוספים שעמלים לאסוף את החתימות הנדרשות
עוד בנושא:
> מוסד הנשיאות לא רלוונטי? רוב הציבור תומך בקיומו
> נשיאות היא לא פרס ניחומים לפוליטיקאים | דעה
> ראש הממשלה בוחן: הנשיא ייבחר על ידי העם
ח"כ מאיר שטרית הודיע בפתח ישיבת סיעת התנועה כי הוא מתמודד לתפקיד נשיא המדינה. הוא זכה לברכת הדרך מיושבת ראש מפלגתו, השרה ציפי לבני, שהודיעה כי כל חברי סיעת התנועה יחתמו על טופס המועמדות שלו.
"אני מבקש למסור הודעה רשמית. בחודש האחרון הייתי עסוק בבדיקה והערכת מצב האם יש סיכוי אמיתי להיבחר. ההתרשמות שלי היא חיובית ולכן החלטתי להודיע שאני מתכוון להתמודד", אמר. הוא הציג את הכרטיס הביקור שלו כח"כ הוותיק ביותר בכנסת. "אני כאן מ-1981. מילאתי בכנסת כמעט כל תפקיד אפשרי - יו"ר קואליציה, יו"ר סיעה, יו"ר ועדה. הייתי שר אוצר, שר משפטים, שר חינוך, שר מודיעין. בין השנים 1988-1992 עשיתי הפסקה לתפקיד גזבר הסוכנות והייתי אחראי על האופרציה של המצבע להעלאת יהודי ברית המועצות ומבצע שלמה".
הוא הוסיף כי "אני עדיין בגיל עבודה, בן 65, לא ילד אבל עם כושר עבודה ולכן החלטתי בתנאים הנוכחים להתמודד". שטרית הציג את עצמו כמועמד ראוי לתפקיד הנשיא ואמר כי "נשיא צריך להיות אדם שמכיר את החברה על כל גווניה וחלקיה. אני יכול לדבר עם כולם. בעיני בית הנשיא צריך להיות הרבה יותר חברתי. אחד התפקידים החשובים שלי כנשיא יהיה לחבר את חלקי העם. בית הנשיא צריך להיות ממוקד בנושאים חברתיים". לדבריו אם ייבחר ירצה להאיר פינות חשוכות בחברה הישראלית ולהתמקד בבעיות של עוני, כלכלה ו"בעיות של חרדים וערבים".
ח''כ מאיר שטרית. מתמודד לנשיאות
צילום:ראובן קסטרו
עם זאת ח"כ שטרית זקוק לחתימות של 10 ח"כים כדי להתמודד. למרות הצהרתו הוא השאיר לו עדיין פתח של נסיגה כשאמר: "אני מקווה שהח"כים יבחרו נשיא לפי ניסיון וכישורים. אם אחשוב שאין סיכוי סביר לא אתמודד".
יו"ר התנועה השרה ציפי לבני ברכה את שטרית ואמרה: "כולנו כסיעה החלטתנו לתת לו את האפשרות להתמודד ולהעניק לו את חתימותינו". לדבריה שטרית הוא מועמד ראוי לנשיאות "גם בהקשר הפנים וגם בהקשר של יצוג ישראל בחו"ל".
בשבוע שעבר פורסם כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוחן את האפשרות להאריך את כהונת הנשיא פרס בשנה ולהעביר את בחירת הנשיא הבא מהכנסת לידי הציבור. על פי הדיווח אם המהלך ייצא לפועל, יידרשו שינויים מהירים ומשמעותיים בחוק יסוד נשיא המדינה, עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת החורף בסוף החודש הבא. פרס אמור לסיים את כהונתו בחודש יולי הקרוב. עם זאת מלשכת הנשיא נמסר בשמו של פרס כי הוא לא מצטרף לבקשה להעריך את כהונתו, ומעוניין לסיים את תפקידו במועד שנקבע.
לפני עשרה ימים הודיעה השופטת בדימוס דליה דורנר כי היא מעוניינת להתמודד לתפקיד, וכבר החלה בניסיון לאסוף את חתימותיהם של עשרה ח"כים, שיאפשרו לה להציג מועמדות רשמית.
מועמד נוסף שהודיע על כוונה דומה הוא השר עוזי לנדאו. בכירים בליכוד-ביתנו הסבירו כי בשלב זה השר לנדאו שוקל להצטרף למרוץ ועוד לא החליט האם להתמודד או לא. גם בלשכתו של לנדאו מודים כי הוא שוקל את האפשרות.
המועמד המפתיע לנשיאות הוא חתן פרס נובל לכימיה, הפרופ' דן שכטמן, שהודיע בחודש שעבר במהלך ראיון בתוכנית "יומן"
שכטמן (72) מייצג את ישראל ברחבי העולם בהרצאות בתחומי המדע. הוא זכה בנובל לכימיה ב-2011 על מחקרו המהפכני בתחום חקר הגבישים שתחילתו בתחילת שנות ה-80. "אני רואה עצמי כמועמד לנשיא", אמר שכטמן למעריב בסוף השבוע. "אני חושב שאני יכול לשנות דברים לטובה בארץ הזאת".
בנוסף, שני חברי הכנסת שכבר הכריזו על כוונתם להתמודד לתפקיד הם: יו"ר הכנסת לשעבר רובי ריבלין וח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר, שנבחר כמועמד הרשמי של מפלגת העבודה. השניים, בניגוד לשכטמן, כבר החלו בפגישות במטרה לגייס תמיכה במועמדותם. השר סילבן שלום עדיין מתלבט ולצדו הוזכרו כמועמדים גם יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, דוד לוי ודליה איציק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם