ועדת שקד אישרה את סעיף יעדי הגיוס
לאחר מחלוקת חריפה בין 'הבית היהודי' ל'יש עתיד' על אופן קביעת היעדים, הוחלט לחזור נוסח המקורי. שני הצדדים טוענים לניצחון
עוד חדשות ב-nrg מעריב
>חוששים מתגובת חיזבאללה? כוננות בצפון
>פייגלין: צריך להבהיר לירדן - ירושלים שלנו
בבית היהודי דרשו לכלול בחוק סעיף שקובע כי הממשלה תהיה זו שתקבע האם היתה עמידה ביעדים. ביש עתיד, לעומת זאת, דרשו כי הממשלה רק תודיע באופן פורמלי האם היתה עמידה ביעדים, אך ללא שיקול דעת בנושא. לאחר ויכוח סוער, ואף איומים בפירוק הממשלה שנזרקו לחלל האוויר בשיא הצעקות, נדחו שתי ההצעות גם יחד. במצב כזה, הסבירו היועצים המשפטיים של הוועדה, חוזרים לנוסח שאושר בכנסת בקריאה הראשונה, שיצא מתחת ידיה של ועדת פרי.
עניין של פרשנות. ועדת שקד
ללא קרדיט
העניין הוא שהנוסח של ועדת פרי כלל לא נוגע בשאלה מי קובע האם היתה עמידה ביעדי הגיוס, אלא רק מבהיר מה הם היעדים בכל שנה ושנה. וכך נוצר מצב שכל מפלגה מסבירה ומפרשת את הסעיף על פי גישתה, וטוענת שהיא זו שניצחה בהצבעה. ביש עתיד הסבירו כי משמעות הסעיף היא כי כלל אין שיקול דעת לממשלה בשאלת יעדי הגיוס, וכי הדבר היחיד שקובע הם מספרי הגיוס שנקבעו כל שנה ושנה לחרדים.
מנגד, בבית היהודי טענו כי ברגע שהחוק אינו קובע מי אחראי להחליט האם היתה עמידה ביעדים, נוצרה בחוק לקונה, ולכן באופן אוטומטי הממשלה היא זו שמוסמכת לקבוע כל שנה האם החרדים עמדו ביעדים. וכך נוצרה התמונה המוזרה שבה נציגי שתי המפלגות עמלו קשות לשכנע את העיתונאים בניצחונם, כאשר אף אחד לא באמת יודע בשלב זה איך יפורש החוק.
ח״כ עפר שלח אמר לאחר הדיון כי ״למרות מאמציהם של גורמים בלשכת רה״מ ובבית היהודי לתת לממשלה אפשרות לעקר את החוק מתוכנו, הנוסח שהתקבל חוזר לניסוח החד משמעי של ועדת פרי. לשום גוף או אדם אין אפשרות לשיקול דעת שלאחר מעשה, ומרגע שהתפרסמו מספרי הגיוס הם ורק הם יקבעו האם עמדו ביעדים והאם תוחל חובת גיוס״.
מנגד, ח"כ איילת שקד אמרה כי הממשלה היא זו שתקבע את יעדי הגיוס ותכריע האם היתה עמידה באותם יעדים. "יעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה, יתפרסמו על ידי שר הביטחון ברשומות ובאינטרנט, ויאפשרו מעקב ופיקוח ציבורי", הסבירה. "אני סמוכה ובטוחה כי ממשלת ישראל תקבע עמידה ביעדים בצורה מקצועית ושקולה"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם