מפקד פיקוד העורף: התיק צריך להיות בידי צה"ל
המאבק על תיק פיקוד העורף בין משרד הביטחון למשרד להגנת העורף נמשך. "אסור לנתק את העורף מן החזית בשעת מלחמה"
משרד מיותר?
> המנכ"ל הנכנס: "המשרד הוקם משיקולים פוליטיים"
> יעלון: "לא יצא מהמשרד הזה שום דבר טוב"
> השר להגנת העורף: אלפי בתי ספר בסכנה
השניים השתתפו בדיון מרתוני שקיימה ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף לשעת חירום, בראשות ח"כ אלי ישי (ש"ס), שהתכנסה כדי לנסות ולקדם את ההכרעה לגבי השאלה איזה משרד ממשלתי יקבל על עצמו את האחריות לטיפול בעורף. לדברי ישי "עד עתה ראש הממשלה נמנע מלקבל החלטה על חלוקת הסמכויות. אנחנו לא ערוכים באופן ראוי כדי להתמודד עם מתקפת טילים על העורף והגיע הזמן לעשות סדר".
מפקד פיקוד העורף, האלוף אייל אייזנברג, אמר בדיון כי הוא מתנגד להעברת הטיפול בעורף למשרד להגנת העורף ואמר כי אין להקים מערכת ביטחון נוספת שתהיה מופקדת על העורף בשעת חירום. לדבריו, צה"ל הוא צבא המטפל בכל הזירות, ומי שחושב שאפשר לנתק את העורף מן החזית בשעת מלחמה, אינו מבין איך כותבים משימה בצבא. לדבריו "מערכת הביטחון היא אבן ריחיים על הכלכלה הישראלית ואיננו יכולים להרשות לעצמנו להקים עוד מערכת".
מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') דן הראל הוסיף כי "בשגרה ובחירום האחריות על העורף צריכה להיות של משרד הביטחון, נקודה. גם בבניית ההערכות וגם בהפעלת הגורמים בזמן אירוע. באסון טבע למשל או במגפות האחריות מוטלת על המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון מסייע. אבל אם מדובר באירוע רחב היקף, האחריות היא של משרד הביטחון. הכול צריך להיות תחת גוף אחד.
פיקוד העורף והעומד בראשו צריכים להיות תחת הפיקוד של צה"ל והרמטכ"ל. אין מקום למשרד להגנת העורף. אסור לרמטכ"ל להיות מנותק ממה שקורה בעורף. ביום שינתקו אותו ייווצר שבר. זה יהיה רע ומר לעורף מדינת ישראל. זה מצב שיסכן מאופן מהותי את העורף".
הראל ציין כי "95 אחוז מהאמצעים שהופעלו במהלך הסופה האחרונה היו של משרד הביטחון וצה"ל. רק אנחנו מסוגלים לתת מענה בסדר גודל כזה מאחר ולקח אנחנו נערכים". עוד הוסיף המנכ"ל כי טייסת הכיבוי שהוקמה לאחר השריפה בכרמל מנוהל מבצעית על ידי המנגנון האזרחי של כיבוי אש למרות שמדובר במטוסים של חיל האוויר. המטוסים הללו לא מקבלים הנחיות ממרכז השליטה האווירי של חיה"א. כבר היה לנו מקרה של התנגשות בכבל חשמל, זה דבר לא נורמאלי".
מנגד, נציגי המשרד להגנת העורף ומנכ"ל המשרד, ניצב (בדימוס) דן רונן אמרו כי "ראש הממשלה אמר שכל הסמכויות האזרחיות יעברו למשרד להגנת העורף כדי שתהיה כתובת אחת בחירום. אנחנו גורם מטה ואין לנו יכולות בתחום הפיקוד והשליטה. במצב הנוכחי אנחנו אחראים על תחום המל"ח (משק לשעת חירום) ועל רח"ל (רשות חירום לאומית). כדי להשלים את המעגל התומך נדרש להוסיף את המעגל האופרטיבי, דרך חוק הג"א, דבר שיאפשר בפועל שליטה על פיקוד העורף".
סגן ראש המל"ל, זאב צוק רם, אמר לוועדה כי "מדינת ישראל לא ערוכה, נקודה. אני לא רוצה ששר הביטחון יתעסק עם כל טיל שנפל על ת"א. שר הביטחון צריך להתרכז בחזית. מה שקורה בת"א זו אחריות של המשרד לביטחון פנים. זה לא בפוקוס של צה"ל. הוא גם לא עוסק בכך ולא מתאמן על זה. עובדה היא שבמשך שנים לא הקימו מקלטים. פיקוד העורף בשגרה יהיה תחת הפיקוד של צה"ל אך כשיהיה אירוע, צה"ל יקצה את אנשי הפיקוד לטובת הגורמים האמונים על העורף".
בתחילת החודש נערכה פגישה בלשכתו של בנימין נתניהו בנוכחותם של שר הביטחון משה יעלון והשר להגנת העורף על מנת להכריע בסוגיה. בחודש שעבר איים ארדן בהתפטרות מהמשרד אם לא יורחבו הסמכויות הכלולות תחת אחריותו, ואילו יעלון מצידו אמר בכנס של משרד הביטחון כי המשרד להגנת העורף הוא "בזבוז כספי הציבור".
המשרד להגנות העורף הוקם בשנת 2011, לאחר פרישת חברי מפלגת העצמאות בראשותו של אהוד ברק ממפלגת העבודה. לאחר מו"מ קואליציוני הוחלט על הקמת משרד עצמאי שיהיה
אחראי על תחום הכנת העורף ובראשו עמד מתן וילנאי. מאז הקמתו של המשרד הועלו שאלות לגבי נחיצותו, לאור היעדר הסמכויות
מאז קיבלת לידיו את תיק המשרד, פועל השר ארדן להרחבת אחריותו, ניסיונות שהגיעו כאמור עד לפתחו של ראש הממשלה. לפני כחצי שנה הגיב ארדן למאמר שפורסם בדבר היותו של המשרד "מיותר" ואמר: "אין שום קשר בין מצבו של המשרד להגנת העורף בעת כתיבת המאמר, שאכן היה נראה כמשרד חסר תקציב וסמכויות, אל מול מצב המשרד עתה, כאשר הוא משרד נפרד עם תקציב עצמאי של מאות מיליוני שקלים וכאשר חוק העורף נמצא בהליכי חקיקה מתקדמים שיבססו את כל סמכויות המשרד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם