תיק דנינו: מנהיג המלחמה בפשע או פוליטיקאי מחושב?
מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו לא מבין מה רוצים ממנו. האם הוא קורבן הנסיבות או האחראי לתחושה בציבור שאין על מי להישען? קצינים מספרים על המפקד שלא יוצא לשטח, עיתונאים מלינים על הדברור ויש הטוענים שהוא פשוט פוליטיקאי
- דנינו על הברנוער: "לא נעמיד לדין חפים מפשע"
- "מי שלא יעמוד בנורמות לא יהיה חלק מהארגון"
- המפכ"ל: "המטענים לחיסולים מגיעים מצה"ל"
פרטוק, שנחשב אחד הדוברים הבכירים בענף יחסי הציבור, היה דובר המשטרה במשך שלושה חודשים בלבד עד שעזב. "עזבתי מהיום למחר לפני כשלוש שנים, ועד היום אני חש הקלה ורווחה. אני בא מארגונים ציבוריים, הייתי דובר עיריית תל אביב שנים רבות, אבל אחרי שלושה חודשים במשטרה הרגשתי שאני לא יכול להישאר שם. אל הוואקום המנהיגותי מתלווה במשטרה גם בעיה ניהולית. חלק מהמינויים לתפקידים הבכירים לא ראויים. אין סדר עדיפויות רלוונטי למציאות הפלילית והחברתית בישראל.
"המפכ"ל דנינו ביטל את תוכנית העבודה הרב-שנתית לביעור הפשע המאורגן של המפכ"ל שקדם לו, דודי כהן, והכין תוכנית חדשה, שנקראת "שנת המפנה". אני לא רואה בחודשים האחרונים את המפנה לטובה בהתנהלות המשטרה. מאז שהחל גל החיסולים הפליליים המשטרה מאשימה את כולם - את הצבא, את בתי המשפט ואת התקשורת. אבל איפה המשטרה לא בסדר? איפה הבדיקה פנימה? אני חושש שגל החיסולים ילך ויסלים, ורק אז יהיו קצינים במשטרה שלא יוכלו יותר לשתוק".
השוטרים אכן שותקים, כלומר מלבד הבכירים שנשלחו לחזית בערוצים השונים בסוף השבוע שעבר. עם זאת, גם אם הרוב שותק, קשה להסתיר את האדמה שמבעבעת ואת איהשקט ההולך וגובר נוכח ביקורת ציבורית חסרת תקדים על תפקודה של המשטרה בהנהגתו של המפכ"ל יוחנן דנינו.
תקציר האירועים האחרונים: קריסה מהדהדת של תיק החקירה בפרשת הברנוער; שני ניצבים שמונו לתפקידם על ידי דנינו ונאלצו לעזוב את המשטרה - מנשה ארביב, מפקד להב 433, בעקבות פרשת הרב פינטו, וניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים; וגל חיסולים פליליים שמרעיד את הרחובות - בפתח תקווה היו בחודש האחרון שלושה ניסיונות חיסול, וכך גם בתל אביב. רצף האירועים הדרמטי מטיל בחודשים האחרונים צל כבד על עבודת המשטרה.
דנינו מבין שגל החיסולים הפליליים, כולל ניסיון חיסול נוסף שאירע השבוע בפתח תקווה, מעיב על תקופת כהונתו כמפכ"ל. כמי שניצב בלב הביקורת דנינו ירד להגנה וטען שנשק צה"לי מגיע לידי העבריינים, האשים את בתי המשפט שאינם מטילים עונשים כבדים על עבריינים וקבע שהמשטרה עושה כל שביכולתה כדי למגר את הפשע המאורגן. "ראשי ארגוני פשע רבים הוכנסו לכלא", הוא אמר בהרצאה במועדון המסחרי והתעשייתי בתל אביב בשבוע שעבר. "בכוונתי להמשיך את העשייה של השנים האחרונות",הוסיף. בתום ההרצאה סירב דנינו לענות על שאלות, אבל שלח כאמור את קציניו הנאמנים בסוף השבוע לתוכניות הטלוויזיה השונות כדי שיספגו חלק מהאש.
"דנינו לא בא מהשטח, הוא לא גדל ברחוב, הוא לא היה שוטר ששפשף את הסוליות על המדרכות, ולכן למשטרה יש קונספציה שגויה. מקימים הרבה יחידות עם ציוד מתקדם במקום להסתובב בשטח", אומר מרדכי ליבר, שהיה מפקד היחידה המרכזית בתל אביב.
"במשטרה טוחנים את המוח על כנופיות פשע ואומרים שכל ראשי הפשע כלואים בבתי סוהר והאחרים ברחו לחוץ לארץ, אבל הבעיה הגדולה היא שלכל עבריין יש אמצעי לחימה ונשק. במקום לפרוס ברחובות מודיעין אנושי, המשטרה מקשקשת על האזנות. השוטרים רוצים להיות נאורים, אבל דנינו לא מבין שלטינופות צריך להתייחס כמו אל טינופות. פעם העבריינים הלכו מכות, היום הם זורקים רימונים ומניחים מטענים, ואין מי שיעצור אותם. ישבתי היום עם כמה קצינים ותיקים, וכולנו אמרנו שזה בלתי נתפס מה שקורה עכשיו. רק מפכ"ל שצמח מהשטח יידע איך להתמודד עם העבריינים".
"תליתי תקוות רבות בדנינו", אומר קצין בכיר במשטרה. "הוא אדם פיקח, אבל משום מה הוא לא משנה את הקונספציה שלו. אנחנו במצב חירום, והמפכ"ל אומר שאנחנו בדרך הנכונה. יכול להיות שהוא מצליח לשכנע את עצמו ואת הסובבים אותו שלא מעזים להגיד לו: "יאללה, פקח עיניים", אבל אני מרגיש כאב עצום על מה שקרה למשטרה. למעלה מ-30 שנה אני במשטרה, וכואב לי לראות איך משטרת ישראל איבדה את יכולת ההרתעה שלה. זה עצוב. בעבר הראינו לעבריינים מה זו משטרה. אני שרפתי סוליות של נעליים בשוטטות ברחובות. עבריינים ידעו שלא כדאי להם להתעסק איתנו.
"בשנים האחרונות עלה דור של עבריינים צעירים, חולירות שלא אכפת להם מכלום, ואנחנו לא יודעים איך לטפל בהם. במקום להוציא אותנו לרחובות, אנחנו יושבים במשרדים. אני כבר אמרתי לבכירים מעליי שלא אכפת לי לצאת לרחוב, וזה לא עזר. עובדה, אני עדיין במשרד".
בכיר לשעבר במשטרה אומר ש"כולם במשטרה יודעים שהצפת הרחובות בשוטרים תוריד את רמת הפשיעה. אף עבריין לא יעז לבצע פשע כשברדיוס של מאות מטרים מסתובבים שוטרים. דנינו טוען שאין לו מספיק שוטרים, אבל כשלפני שבועיים היה רצח בטיילת בתל אביב, הגיעו לאזור בתוך דקות עשרות רבות של שוטרים".
יעקב בורובסקי, מפקד המחוז הצפוני במשטרה לשעבר, מציג את הטענות במספרים. "מתוך 28 אלף שוטרים - מספיק אם יעבירו 2,500 שוטרים לטיפול בפשע המאורגן, 25 שוטרים לכל משפחת פשע", הוא אומר. בורובסקי סבור שהמשטרה צריכה להוביל שינויי חקיקה שיסייעו למלחמה בפשע, כמו ריתוק של פצצות מתקתקות בצו שיפוטי ומאסר חובה לעבריינים חוזרים.
"אנחנו מכריזים על מצב חירום, אבל לא עושים כלום. המפכ"ל חייב להוביל קריאה גדולה לשינוי החקיקה ולהוספת כוח אדם מפני שאנחנו נמצאים במדרון חלקלק. אירוע רודף אירוע, והדימוי הציבורי הוא שהמשטרה כבר לא מרתיעה את העבריינים. העבריינים לא רואים את המשטרה כגוף שצריך לקחת אותו בחשבון, וזו בעיה גדולה. המפכ"ל אחראי על ביטחון הנפש והרכוש. לדבריו, הוא עושה את זה בצורה טובה, אבל מי שלא הציף את הנושא כבר אתמול, שיידע שכל מה שיקרה יהיה באחריותו".
דנינו, בן 54, נשוי ואב לארבעה, נבחר לתפקיד על ידי הממשלה בדצמבר 2010 ונכנס לכהן בפועל במאי 2011. לאחרונה הוארכה כהונתו עד מאי 2015 "בזכות השיפור בטיפול בפשיעה ובמלחמה בתאונות הדרכים,? כך הודיעה הממשלה, ואילו השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' הודיע שכהונת המפכ?ל הוארכה "בשל המצב הביטחוני במזרח התיכון בכלל והשפעתו על ביטחון הפנים בפרט".
דנינו התחיל את עבודתו במשטרה כמפקד אשקלון של המשמר האזרחי וכתובע משטרתי ושימש קצין חקירות. כמפקד היאחב"ל המליץ על סגירת תיק החקירה נגד אריאל שרון ובנו גלעד בפרשת האי היווני. לפני חודשים אחדים רמז שהוא אינו רואה בעין יפה את העיכוב בהכרעה בתיק נגד שר החוץ אביגדור ליברמן. "לא ייתכן שעבירה שנעשתה לפני עשור - נעמיד עליה לדין היום", הוא אמר והציע לחוקק חוק שיקבע סגירה של תיק פלילי אחרי פרק זמן מסוים.
דנינו כיהן כראש המטה המבצעי של המשרד לביטחון הפנים כשצחי הנגבי היה השר לביטחון הפנים, ושימש ראש אגף החקירות והמודיעין כשהתנהלו החקירות נגד קצב, אולמרט וחיים רמון. הוא התמודד על תפקיד המפכ"ל מול אורי בר לב ושחר איילון. בר לב פרש מהמרוץ אחרי שאורלי אינס האשימה אותו בהטרדה מינית - זאת אף שהתיק נסגר. לפני בחירתו למפכ"ל זומן דנינו לשימוע אצל מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בנוגע לפרשת מות הסוכנים.
ב-2006 נרצחו שני סוכנים משטרתיים, אייל סלהוב וסוכן נוסף ששמו אסור לפרסום. שנה אחר כך נטען שדנינו, שהיה ראש אגף החקירות, ידע שנשקפת סכנה לחיי הסוכנים, אך לא עשה דבר. רק אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הבהיר כי אין מניעה לבחירתו של דנינו, למורת רוחו של המבקר לינדנשטראוס שטען כי עדיין לא סיים לבדוק את פרשת הסוכנים, הודיע השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' על מינויו של דנינו למפכ"ל.
כשבועיים לפני שנכנס לתפקיד פרסם לינדנשטראוס את חוות דעתו. הוא לא הטיל אחריות על דנינו ועל דודי כהן, שהיה אז המפכ"ל, אולם כתב ש"נמצאו ליקויים משמעותיים בתפקוד יחידות המשטרה, שחלקם נובעים מאי-קיום נהלים, וחלק אחר נובע מתרבות ארגונית בלתי תקינה במשטרה". בטקס לכבוד כניסתו של דנינו לתפקיד המפכ"ל שנערך בלשכת ראש הממשלה אמר דנינו הנרגש שהוא מתכוון לעשות הכל כדי להיות ראוי לשליחות והבטיח שהמשטרה בראשותו תילחם "בלי פשרות בפשיעה, באלימות, בשחיתות הציבורית ובנגע תאונות הדרכים".
אחת הפעולות הראשונות של דנינו במשטרה הייתה, כאמור, ביטול התוכנית הרבשנתית של המפכ"ל הקודם דודי כהן, שעסקה בטיפול בראשי הפשע. כהן העניק חשיבות רבה לטיפול בפשיעה המאורגנת. בסוף תקופת כהונתו כמפכ"ל, מתוך 18 ראשי משפחות הפשע ישבו 11 בכלא, כמו גם 30 חיילים בכירים של משפחות הפשע ו-60 זוטרים . דנינו העדיף להציג את תוכנית "שנת המפנה" שמטרתה "העלאת אמון הציבור במשטרה ושיפור ביטחונו האישי". בשבועות האחרונים נמתחה במשטרה ביקורת על דנינו, שממשיך לסייר בתחנות משטרה בכל רחבי הארץ כחלק מתוכנית "שנת המפנה" במקום להקצות משאבים לטיפול בחיסולים הפליליים. דנינו אמר בתגובה שגל החיסולים האחרונים אינו קשור למשפחות הפשע, אלא לעבריינים קטנים, וטען שהמשטרה חייבת להתמקד בכל האתגרים ולא רק בפשיעה החמורה.
אך לא ברור עד כמה הצליחה המשטרה להתמקד בכל האתגרים. על פי השנתון הסטטיסטי של המשטרה לשנת 2012, הפשיעה המדווחת ירדה ב-2012 ב-1.2 אחוזים לעומת 2011, אולם בעבירות של אלימות חמורה הייתה עלייה של 5.7 אחוזים לעומת 2011. בעבירות הרכוש הייתה ירידה של 1.6 אחוזים אחרי שבשנים קודמות חלה בהן ירידה תלולה. ב-2010, לדוגמה , ירדו עבירות הרכוש ב-10.1 אחוזים . לעומת זאת, חלו עלייה של 15.5 אחוז בעבירות שוד ועלייה של 6.5 אחוזים בעבירות מין חמורות, אבל ירידה של 13.7 אחוז בעבירות מחשב, ירידה של עשרה אחוזים בתאונות דרכים וירידה של 3.8 אחוזים בגניבות רכב.
זה לא הפריע לדנינו להופיע בישיבת הממשלה בחודש ספטמבר 2012 ולתאר, על פי הודעת מזכיר הממשלה צבי האוזר, את "הירידה בפשיעה בכל סוגי העבירות". בראיונות לתקשורת לאחרונה התגאה דנינו בירידה במספר מקרי הרצח, שהיה הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים, ואף בירידה במספר אירועי הירי הפליליים ב-2013.
" הירידה במספר מקרי הרצח לא תשנה את אמון הציבור במשטרה", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "הציבור לא כל כך מתעניין ברציחות, אלא בביטחונו האישי. אמון הציבור במשטרה נובע מהביטחון האישי. כשאנחנו רואים שוטר בניו יורק או בלונדון, אנחנו חשים בטוחים. כשאנחנו רואים שוטר בתל אביב, אנחנו חושבים: 'מה הוא רוצה ממני' זו רמת האמון של הישראלי במשטרה".
בשלוש שנות כהונתו הדגיש דנינו את חשיבות האמון הציבורי במשטרה ודיבר על פריצת דרך. אלא שהסקרים בנושא אינם אחידים, והפערים בין מדדי המשטרה למדדים אחרים לעתים משמעותיים. במחקר של מרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בספטמבר 2012, 60.9 אחוז מהנשאלים הביעו שביעות רצון מהמשטרה לעומת 41 אחוז ב-2011. אולם לפי מדד שלטון החוק של אוניברסיטת חיפה מאוגוסט 2013, רק 21 אחוז מהיהודים ו-18 אחוז מהערבים הביעו אמון במשטרה ב-2013, לעומת 36 אחוז מהיהודים ו-24 אחוז מהערבים לפני עשר שנים. לעומת זאת, בעוד ב-2012 סברו רק 27 אחוז מהיהודים שהמשטרה פועלת בהגינות, ב-2013 אמרו 32 אחוז שהמשטרה פועלת בהגינות.
סקר נוסף של מכון גאלופ שנערך בנובמבר 2013 מצא ש-56 אחוז הביעו אמון במשטרה לעומת ממוצע של 70 אחוז במדינות ה-OECD. רק בדרום קוריאה ובמקסיקו אמון הציבור במשטרה היה נמוך יותר.
הרגישות של דנינו למדדי אמון הציבור כה רבה עד שבינואר השנה הוא הודיע שהוא מבטל את המינוי על עיתון "הארץ" בעקבות כתבה של כתב המשטרה של העיתון. העיתונאי יניב קובוביץ", שהפך לסדין אדום של המשטרה, פרסם שעל פי סקר של "מכון ראנד" חלה ירידה באמון הציבור במשטרה. במשטרה זעמו ואמרו שהנתונים אינם מדויקים. ב"הארץ" התעקשו שהם חשפו את התמונה במלואה. זמן קצר אחר כך הודיעה המשטרה כי לא תגיב יותר לפניות העיתון אחרי שקובוביץ' פרסם שהמשטרה אוסרת לפרסם עשרות דוחות ביקורת שמצאו ליקויים בתפקודה, למרות פסיקת בג'ץ.
אבי אשכנזי, שהיה בעבר כתב הפלילים של "מעריב", סבל מיחס דומה. לפני כשנתיים הוקפא שיתוף הפעולה של דוברות המשטרה עם אשכנזי אחרי שהוא פרסם שבכירי המשטרה והמפכ"ל שהו בסדנת "מאסטר שף" בזכרון יעקב בזמן המהומות בטובא-זנגרייה. "מעולם לא נתקלתי במפכ"ל שמתייחס לתקשורת כפי שעושה זאת דנינו", אומר כתב פלילים ותיק.
"מעולם לא היה משבר כה חריף בין כתבי המשטרה למפכ"ל. יש פה חוסר אמון מוחלט בינינו לבינו. הוא כל כך מקפיד על דימויו הטוב עד שהוא משיג בדיוק את ההפך. הוא יצר אצלנו אנטגוניזם מאוד חריף כלפיו. אנשיו מסוגלים להתקשר לעורכים ולכעוס על פרסום תמונה כזו או אחרת של המפכ"ל. דודי כהן, המפכ"ל הקודם, ברח מהתקשורת. היחסים בינינו ובין מפכ"לים אחרים היו סבירים. רק איתו הגענו להתנגשות".
לפני כשנה הודיע תא כתבי המשטרה על החרמת פרסומי דוחות המשטרה לשנת 2012. הכתבים, שאף החרימו הרצאה של המפכ"ל, התלוננו שהמשטרה מרבה בבקשות לצווי איסור פרסום, מה שמונע שקיפות של הליכים פליליים. כמו כן, הכתבים הפליליים טענו שהמשטרה חוקרת אנשים ידועים בחדרים סגורים, אבל חושפת חקירות ומעצרים של אזרחים מן השורה, ובמיוחד זעמו על הניסיון של המשטרה לפרסם תמונות מחגיגות פורים של המפכ"ל ביחד עם ילדי השוטרים. "לא לשם כך בחרנו את המקצוע", כתבו העיתונאים.
כתבים שמסקרים את המשטרה טוענים בתוקף שדנינו מוטרד מאוד מדימויו הציבורי וכי זה מנחה אותו לא פעם בפעולות שהוא נוקט. שני דוברים התחלפו במהלך כהונתו של דנינו - פרטוק, כאמור, ואלון לבבי - ולאחרונה מונה הדובר השלישי, רפי יפה, שכבר היה בעבר דובר המשטרה. מלבד זאת, למפכ"ל יש באופן חסר תקדים גם דוברת אישית, סיגל טולדו, מה שעורר ביקורת נוקבת מבפנים ומבחוץ. אגב, במערך הדוברות של המשטרה עובדים כ-90 שוטרים , שרבים מהם הצטרפו במהלך כהונתו של דנינו, אם כי במשטרה גורסים כי מדובר באיחוד אגפים שונים. אחד מכתבי הפלילים טוען כי דנינו למעשה מצפה שבתקשורת ובציבור יתייחסו אליו כמו אל הרמטכ"ל.
"העיסוק האובססיבי של המפכ"ל בדוברות ובתדמיתו הוא טעות", מסביר כתב לענייני משפט. "אני לא חושב שהמפכ"ל כל כך גרוע, אם כי אני לא מתרשם ממנו כפי שהוא מתרשם מעצמו. הבעיה היא שבגלל העיסוק שלו בדימוי, כולנו סופרים לו את הכישלונות בחדווה רבה".
כתבים פליליים מציינים את תאונת הדרכים שבה דנינו היה מעורב כשפל ביחסים בין המפכ"ל ובין התקשורת. בפברואר 2013 נפצע רוכב אופנוע באורח קל בתל אביב מפגיעת רכבו של המפכ"ל. רוכב האופנוע אמר לחדשות ערוץ 2 שנהג המפכ"ל דרש מעדים לתאונה לעזוב את המקום. גורמים במשטרה אמרו לכתבים שרוכב האופנוע חצה את הצומת באור אדום וכי יש לו עבירות תנועה רבות.
מהמשטרה אף נמסר שדנינו ישב מאחור ולא היה עד לתאונה וכי לא יצא לסייע לנפגע בהוראת המאבטח. שלושה ימים אחרי התאונה נחשף סרטון שצולם בבית עסק סמוך למקום התאונה. לפי הצילומים, מכונית המפכ"ל חצתה את הצומת באור אדום. רק אז הורה דנינו להשעות את הנהג. "זה היה הזוי", אומר כתב פלילים. "אם סרט הצילום לא היה נחשף, היינו ממשיכים לחשוב שרוכב האופנוע אשם בתאונה. מוזר שמפכ"ל המשטרה מגיב כך".
דנינו , מצדו, לא מאוהב בתקשורת. אולי בצדק. בשיחות פנימיות הוא יכול להפליג בתשבחות עצמיות. הוא גאה, למשל, בהרצאות שלו בשפה האנגלית, והוא אינו מבין מדוע התקשורת מסרבת לפרגן לו. בהזדמנויות רבות הוא מתח ביקורת על עיתונאים שהעזו לבקר אותו. במסיבת העיתונאים שנערכה במהלך סופת השלג בירושלים עם נתניהו וניר ברקת, ראש העירייה, פנה נתניהו אל דנינו לעיני המצלמות ושאל אותו: "יוחנן, אתה נוסע אישית על כביש מספר 1 כדי לוודא שאפשר לפתוח אותו?"
דנינו , שקצינים במשטרה אומרים שהוא חביבו של ראש הממשלה, לא השיב לשאלה הקנטרנית של ראש הממשלה, אלא תקף את מי שהעזו במהלך סוף השבוע למתוח ביקורת על המשטרה. "בואו נפסיק עם הקיטורים", הוא אמר בזמן שאלפי בני אדם היו סגורים בבתיהם, מנותקים מחשמל, ואף התלונן שהביקורת היא דבר "שנורא מאפיין אותנו כעם ישראל בכלל".
כתב פלילי בכלי תקשורת גדול מספר שאת דודי כהן, המפכ"ל הקודם, "פגשתי בזירות פשע ותמיד הצלחתי להוציא ממנו כמה מילים. את דנינו אני פוגש בכנסים ובמסיבות עיתונאים. בעיניי הוא נתפס כאיש עסקים או כאיזה חבר מרכז ליכוד ולא כמפקד משטרה. לא פעם הייתה לי תחושה שהוא לא מבין את תפקידו הציבורי מבחינת התקשורת. כל פעם שהעזתי למתוח עליו ביקורת, ולו הכי קטנה, הוא זעם כמו אדם שקנה רכב חדש וכועס על שריטה.
"הוא לא יודע להתנהל מולנו, הכתבים הפליליים. במקום לקחת אותנו עכשיו, בזמן המשבר, לסיורים בתחנות המשטרה ולהראות לציבור עשייה, הוא שלח את הקצינים שלו להתראיין. הציבור לא מתרשם מקצין מדבר, אבל מאוד מתרשם מסרט על פעולה מבצעית של יחידת משטרה. יש לו עשרות דוברים, אבל לא היה אף אחד שאמר לו שרצוי שיתראיין לכתב פלילי ולא לאילנה דיין. אנחנו חיים את השטח, איתנו הוא צריך לעבוד, וכשהוא מחליט להתראיין הוא מתעלם מאיתנו. גם הדלפות משטרתיות מגיעות לכתבי משפט ולכתבים פוליטיים, ולא אלינו. לכן הכתבים הפליליים יפגעו בו איפה שהכי כואב לו".
בראיון שהעניק לאחרונה לאילנה דיין בתוכנית "עובדה" טען דנינו שהמאבק של המשטרה בפשע המאורגן במדינת ישראל משתפר מדי שנה. לדבריו, הבעיה של המשטרה איננה במאבק בפשיעה המאורגנת, אלא ביחסי הציבור. "למה אם ארגון אחר מסכל פיגוע טרור זה תופס כותרות, ואם אתה מסכל פיצוץ באמצע העיר זה לא תופס כותרות?" הוא תהה. בהרצאה במועדון המסחרי והתעשייתי בשבוע שעבר הוא הזהיר ש"בשבועות האחרונים היו פרסומים מגמתיים רבים המציגים את המשטרה באור שלילי. כאשר משתלחים במשטרה ובשוטריה מחלישים את הארגון ומחזקים את העבריינים".
"ההתעקשות שלו על הדימוי האישי שלו גורמת לנו לחשוב שהוא נושא את פניו לתפקיד הבא, כפי הנראה בפוליטיקה", אומר כתב לענייני משפט. בכיר לשעבר במשטרה טוען שדנינו הוא אסטרטג מחושב. "הוא, למשל, לא דיבר על הארכת כהונתו בשנה נוספת כדי שלא יהיה מצב שכהונתו לא תוארך, והוא יצטייר כמחזר על הפתחים. הוא יודע להסתדר עם כולם. בינתיים הוא חביב הפוליטיקאים. זה ישתנה כשהחיסולים הפליליים יגיעו אל אזרחים חפים מפשע. אז דנינו יהפוך למטרה".
"אם דנינו הוא המטרה, כולנו המטרה. לכאורה כולנו בסירה אחת", מבהיר קצין בכיר במשטרה, "אבל למעשה אנחנו חיילים שלו. אין לנו ברירה אלא למלא אחר החלטותיו", קצין מתכוון, בין השאר, למינויים של דנינו, שחלקם עוררו ועדיין מעוררים תרעומת במשטרה. שלושה ימים אחרי שנכנס לתפקידו הציגו דנינו ואהרונוביץ' את סגל הפיקוד החדש של המשטרה. בין 12 המינויים החדשים מונה ניסו שחם למפקד מחוז ירושלים. שחם הואשם לאחרונה במעשים מגונים ובהטרדה מינית של ארבע שוטרות.
לפני כחצי שנה פוטר מהמשטרה. בספטמבר מינה דנינו את מנשה ארביב לראש להב 433, היחידה המטפלת בפשע המאורגן. "על משטרת ישראל לעמוד בפרץ ולוודא שהכוח אינו משחית, אלא מנוצל אך ורק לטובת הציבור שאנו משרתים", אמר דנינו בטקס ואף שיבח את ארביב וכינה אותו "האיש הנכון במקום הנכון". לאחרונה נחשפו קשריו של ארביב עם הרב יאשיהו פינטו והחשד שקיבל טובות הנאה מהרב. ארביב מכחיש. "ארביב נמצא במצוקה נוראית", אמר דנינו בתחילת החודש, "תנו לו הזדמנות להוכיח את חפותו". שלושה ימים אחר כך הודיע ארביב על פרישתו מהמשטרה. "אם בצבא שני אלופים היו נחשדים במעשים כאלה, המדינה הייתה רועדת", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "מינוי לא ראוי של אנשים מעיד על יכולת ארגונית לקויה".
קצינים בכירים מצביעים על כשלים נוספים בהליך המינויים. אבי נוימן, שעמד בראש המחלקה הכלכלית ונחשב קצין מבצעי מוערך שהיה אחראי בין השאר על פענוח הרצח של רוז פיזם ושל בני משפחת אושרנקו, הוזז למחלקת ההדרכה; רוני ריטמן, אף הוא קצין מקצועי מוערך שהיה מפקד ימ"ר תל אביב, הוא היום חניך במכללה לביטחון לאומי; ואפרים ארליך, הידוע בכינוי "קרמשניט", קצין מוערך בימ"ר תל אביב שנודע במלחמתו בעברייני המוסר, הועבר למערך הכבאות; לאחרונה עלה שמו של משה (צ'יקו) אדרי, ראש אגף התנועה, כמחליפו של מנשה ארביב. אלא שתנועת אומ"ץ כבר התריעה מפני מינויו של אדרי, שחסר לטענת התנועה את הניסיון המתאים.
לא על כל מה שקורה במשטרה דנינו אחראי, מסביר כתב לענייני משפט. "חלק ממה שקורה עכשיו הוא פשוט חוסר מזל, וחלק מהאירועים קשורים לשינויים שעוברים על החברה הישראלית. אני לא בטוח שתיק הברנוער קשור אליו". בשבוע האחרון תיק הברנוער קרס. במסיבת עיתונאים שנערכה לפני כמה חודשים הודיעה המשטרה שחשפה את זהות הרוצח בברנוער, חגי פליסיאן. בשבוע שעבר התברר שעד המדינה, שעל עדותו נשען כתב האישום נגד פליסיאן, בדה חלקים מעדותו, ואתמול אף שוחרר פליסיאן למעצר בית. "לא נעמיד לדין חפים מפשע", אמר דנינו בשבוע שעבר. "אנחנו רוצים שבמדינת ישראל ינהגו כך בכל תיק".
" לא לכל שוטר דנינו נותן גיבוי דומה", אומר כתב פלילי. "יש מי שיגידו שהוא רוצה לשמור על שמו, יש מי שיגידו שיש לו אמות מוסר.
"אין ספק שזו תקופה קשה, ימים לא רגילים" אומר קצין בכיר במשטרה. "זה קצת יותר מדי עבורנו. החיסולים, הפרשות של מנשה ארביב וניסו שחם, כל זה משפיע עלינו. האווירה במשטרה קשה. יש קצינים שסבורים שלמרות הכל דנינו הוא מפכ"ל טוב, ויש מי שחושבים שהוא מפכ"ל גרוע. יש מי שאומרים שהמשטרה רועדת. אני מבקש שתמדדו אותנו בטווחים ארוכים, ולא על פי האירועים שמתרחשים בחודשים האחרונים".
shabat@maariv.co.il
"תמוה שכתבה רצופת טעויות, מסקנות פזיזות, חוסר דיוקים וטענות ריקות מתוכן מבוצעת ללא ניסיון לבדוק תחילה את נכונות הדברים, ובקשת התגובה מוגשת למשטרת ישראל לאחר סיום הכתבה, זמן קצר לפני ירידתה לדפוס וללא כל ניסיון אמיתי לבדוק את הטענות לעומקן.
האירועים הפליליים האחרונים מהווים צבר אקראי של פשיעה חמורה, המטופל על ידי יחידות משטרת ישראל. הטענות לפיה קיימת עלייה בפשיעה ובאלימות מעידות יותר מכל על התשתית העובדתית הרעועה עלייה מונחת כתבה זו.
בשנתיים האחרונות ישנה במדינת ישראל ירידה במקרי הרצח ובשנה האחרונה מספר האירועים הינו הנמוך ביותר מזה 18 שנה, במקביל לכך ישנה עלייה בפענוח מקרי הרצח. הטענה לפיה קיים "גל חיסולים" אף היא חסרת יסוד אם נצמדים לעובדות ומגלים שבחודש ינואר האחרון נרשמו 8 מקרי רצח במדינת ישראל לעומת 14 אשתקד. בהשוואה עולמית, אם מודדים מקרי רצח ל- 100 אלף תושבים, מצבה של ישראל טוב מקנדה, בלגיה, פינלנד וארה"ב. הטענה הריקה אודות קריסת תיקי חקירה אף היא אינה מתיישבת עם הנתון חסר התקדים ברמה העולמית לפיו כ- 60% ממקרי הרצח ב-2013 פוענחו על ידי יחידות החקירה המקצועיות של הארגון. משטרת ישראל מכבידה את ידה כבר שנים על ארגוני הפשיעה, ושולחת יד ארוכה גם לכיסי העבריינים. בשנת 2013 המשטרה תפסה יותר מ-243 מיליון ₪ מרווחי הפשיעה. כ-117 כתבי אישום הוגשו במסגרת המאבק הבלתי מתפשר בארגוני הפשיעה.
חלקו של המפכ"ל לאורך השנים בביסוס עוצמת הארגון בלחימה בפשיעה מדבר בעד עצמו, ודי אם נזכיר את הקמת היאל"כ ולהב 433, מיסוד כוחות המשימה והמוקד המודיעיני המשולב ועד להכנסת מרבית ראשי אירגוני הפשיעה המרכזיים מאחורי סורג ובריח, שבאופן מגמתי יוחסו לאחרים. נציין כי המפכ"ל היה ר' אגף חקירות ומודיעין שהוביל להישגים אלו.
מפכ"ל המשטרה לא עוסק בסיסמאות הנבובות של "הצפת שוטרים" ברחובות, אלא בהורדת מספר פריצות הדירה בישראל ב-2013 ביותר מ- 6%, כמעט 2,000 דירות פחות ביחס ל-2012, בהורדת גניבות רכב ב-2013 ב- 7.5% שהן למעלה מ-1,500 ישראלים שלא גנבו להם את הרכב, בהורדת מספר הפריצות לבתי עסק ביותר מ- 10%, שהם 1,000 בתי עסק שלא נפרצו במהלך השנה ובירידה של 30% באירועי הירי הפלילי בשנתיים האחרונות.
בדיקת קצת יותר יסודית טרם העלאת הטענות הייתה מגלה כי מספר הדוברים במשטרת ישראל לא גדל בעשור האחרון, וכי הדוברים הוכפפו ליחידה אחת בכדי, בין היתר, לייעל את השירות הניתן לכלי התקשורת על ידי משטרת ישראל. למותר לציין כי מספר כלי התקשורת המבקש שירותי דוברות ממשטרת ישראל הולך ועולה, לצד התפתחות מתמדת בערוצי הניו-מדיה.
תהליך שיבוץ קצינים וקידומם במשטרת ישראל מוקפד, סדור ומלווה בדיוני התאמה בוועדות איתור ומיון. ועדות אלה דנות מדי שנה בעניינם של מאות קצינים ומפקדים ומעצבות את שדרת הפיקוד של הארגון. מדי שנה מקודמים בתפקיד ובדרגה מאות קצינים איכותיים ומקצועיים, רבים מתוכם מוצבים בתפקידי ליבה בחזית המאבק בפשיעה והישגיהם המשמעותיים בתחום זה מעידים שבחירתם ושיבוצם ראויים ומוצלחים ביותר.
לסיכום, צר לנו שגורמים אלמוניים המומחים מטעם עצמם מוצאים במה להשיא עצות סרק ותחת מעטה אנונימי שולחים חיצי ביקורת רדודה המעידה, יותר מכל, על סגנונם ורמתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם