לראשונה יוצגו לקהל: מסכות בנות 9,000 שנה
לאחר 10 שנות מחקר, יוצגו מסכות האבן העתיקות בעולם בתערוכה חדשה במוזיאון ישראל. שתיים מהן נשמרו באוסף במשך שנים
זו הפעם הראשונה שמסכות אלו מוצגות יחדיו, לא הרחק מהמקום שבו התגלו, והפעם הראשונה שרובן מוצגות לקהל הרחב. לכל המסכות מאפיינים סגנוניים משותפים: חורי עיניים גדולים ופיות חשופי שיניים, היוצרים מראה המזכיר גולגולת אדם. חורים בשולי המסכה שימשו ככל הנראה לקשירתה על הפנים ולהוספת שיער, שהעניק מראה אנושי יותר.
המסכות העתיקות בעולם מוצגות במוזיאון ישראל
צילום: באדיבות מוזיאון ישראל
ייתכן גם שהן נתלו על מוטות או עמודים ונישאו בדרך זו, לצורך הטקסים השמאניים. המסכות כבדות יחסית: משקל כל אחת מהן בין קילו לשניים. אחת המסכות קטנה במיוחד ומזכירה סיכת קישוט לבגד. אך היא זהה בצורתה למסכות הגדולות, שארוכות ורחבות יותר מגולגולת אדם, וייתכן ששימשה כקמע בעת יציאה למסע מחוץ לשטח הישוב.
עוד ב-nrg מעריב:
> מדענים החיו וירוס שהיה רדום במשך 30 אלף שנה
> פריצת דרך: קוף הצליח להניע גפת חברו בכוח המחשבה
> מכשיר חדש יתרגם את רצונות הכלבים למילים אנושיות
לדברי ד"ר דבי הרשמן, האוצרת לתרבויות פרהיסטוריות במוזיאון, קיים דמיון רב בין המסכות לבין גולגולות קדומות שנמצאו בכפרים בני אותה תקופה. מכאן ניתן להסיק, שהמסכות ייצגו את רוחות האבות הקדמונים ושימשו בטקסים דתיים וחברתיים ובפולחני ריפוי וכשפים. ייתכן שבאמצעות שחזור דמות אדם למטרות פולחן, הביעו החברות החקלאיות הקדומות בנות התקופה הנאוליתית את שליטתן הגוברת והולכת בעולם הטבע.
התקופה הנאוליתית החלה לפני 10,000 שנה, אז התרחשה המהפכה החקלאית. אלו היו בני האדם הראשונים שעיבדו את הקרקע. אז החלה גם התחלת הפולחן והדת. "האנשים שיצרו את המסכות האלה היו הראשונים שיצרו דת. וארץ ישראל, בה התגלו המסכות, הייתה המרכז של אותה תרבות", אמרה. שתיים מהמסכות הן מהאוסף של משה דיין, שנתרמו למוזיאון על ידי אלמנתו רחל.
התערוכה מסכמת מחקר מדעי שארך יותר מעשר שנים. שתי מסכות אבן - אחת ממערה בנחל חמר שבמדבר יהודה, והשנייה מחורבת דומה שבהרי יהודה - שמורות זה שנים באוספי המוזיאון. תגלית מקרית של תצלומים שבהם נראו מסכות דומות הובילה את ד"ר הרשמן, לחקור את הנושא. היא גייסה את עזרתו של פרופסור יובל גורן, מומחה למיקרו-ארכיאולוגיה השוואתית מאוניברסיטת תל-אביב כדי לבחון את מוצאן הגיאוגרפי של המסכות, וכן את שירותי המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית כדי לערוך ניתוח תלת-ממדי שלהן.
לדברי ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, האפשרות להציג זו לצד זו מסכות אבן עתיקות ונדירות, שמוצא כולן באותו אזור בארץ היא מופלאה. במיוחד נוכח ההקשר הגאוגרפי וההיסטורי שלהן המוזיאון הצליח לקבץ מסכות רבות כל כך, לערוך מחקר השוואתי עמוק ביניהן ולהציג אותן לקהל הרחב, וכל זאת הודות למוסדות ולאספנים השונים ששיתפו פעולה והעמידו אוצרות אלו לרשות המוזיאון. הצגת המסכות בירושלים נושאת עמה משמעות ייחודית, המבליטה את מקומן בתולדות הדת והאמנות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם