בישראל משוכנעים: מאמצי החרם על ישראל נכשלו
פקידים בכירים אומרים כי על אף הקריאות לחרם באירופה ובארה"ב, שיעורי ההשקעה, הייצוא וההיי-טק במדינה לא נפגעו כלל. בנוסף מסתמן כי קרנות אירופיות ששקלו למשוך את השקעותיהן בישראל חזרו בהן. "המאמץ שלהם נכשל כישלון חרוץ"
עוד על האיומים בחרם ב- nrg מעריב:
>קרי מזהיר: לכישלון המו"מ יהיו השלכות חמורות על ישראל
>האם החרם האירופי יכול למוטט את הכלכלה הישראלית?
>נשיא הפרלמנט האירופי: "אין ולא יהיה חרם על ישראל"
בישראל מציינים כי לפני כמה שבועות פסק בית המשפט העליון בלונדון כי פעילות כלכלית של חברות מעבר לקו הירוק לא מנוגדת לחוק הבינלאומי, ופסיקה דומה פרסם גם בית משפט בצרפת. במקביל הכריזו שני מנהיגים בכירים באיחוד האירופי - קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ - כי הם מתנגדים לחרם על ישראל.
"ההצהרות האלה מחייבות ובעתיד תהיה להן משמעות, אם יהיה בכך צורך", אומר פקיד בכיר בירושלים. במערכת המדינית מצביעים גם על השינוי המשמעותי במדיניות נורווגיה, שבעבר הייתה גורם עוין לישראל. בעקבות חילופי השלטון וניצחון הימין נבחרה ממשלה אוהדת בהרבה שהסוגיה הפלסטינית לא עומדת בראש מעייניה.
בנוסף, כמה קרנות אירופיות שבחנו אפשרות למשוך השקעות מישראל חזרו בהן. מדובר בין היתר בקרן הפנסיה ההולנדית אי-בי-פי ובקרן מלוקסמבורג. התפתחות חיובית אחרת היא המגננה שאליה נקלעו חברות שכבר החליטו על משיכת השקעותיהן, כגון הקרן ההולנדית פי-ג'י-ג'י-אם וחברת המים ההולנדית 'ויטנס'.
מאז התפרסמה החלטתן שתי החברות ספגו ביקורת קשה מצד תומכי ישראל בפרלמנט ההולנדי, וכן מצד הקהילה היהודית. בעקבות הביקורת נאלצה הקרן ההולנדית להעלות לאתר החברה דף המסביר שלמעשה היא אינה מחרימה את ישראל.
גורמים ישראליים בכירים גם דוחים על הסף את תחזיות האימה שלפיהן "ישראל תהפוך לדרום-אפריקה". הם מסבירים כי בידוד דרום-אפריקה של שנות האפרטהייד, כמו בידוד איראן, נעשה בשעתו דרך מועצת הביטחון - שהיא הגוף היחיד היכול להטיל עיצומים על מדינה. "ארה"ב לעולם לא תאפשר הטלת חרם ישראל במועצת הביטחון", אומרים הפקידים הישראלים.
הם מוסיפים כי "המאמץ שלהם נכשל כישלון חרוץ. דווקא בשנים האחרונות, שבהן השיח הזה הגיע לרמה מרבית, הכלכלה הישראלית מזנקת קדימה. הקבוצות האלה עושות מאמץ גדול ביותר, ומאידך גיסא הכלכלה הישראלית פורחת. אחוזי ההשקעה פה, הייצוא וההיי-טק - שום דבר לא נפגע. אנחנו במצב הכי טוב".
מסיכום נתונים שנערך במשרדי הממשלה עולה כי הפגיעה המצטברת של הקריאות לחרם עומדת לכל היותר על כ-100 מיליון שקלים, ומדובר בעיקר בתוצרת חקלאית מבקעת הירדן.
על פי הניתוח שנערך בירושלים ייתכן תרחיש שבו יתגברו הקריאות לפגוע כלכלית בישראל אם יתפוצצו השיחות עם הפלסטינים ותהיה בנייה ישראלית מסיבית בהתיישבות. במקרה כזה צפוי האיחוד האירופי להחזיר את הדרישה לסמן מוצרים מיישובים, מה שיפגע באווירה הכלכלית החיובית שיש כיום כלפי ישראל.
עם זאת, גם אז המהלך יופנה נגד תוצרת המגיעה מעבר לקו הירוק ולא נגד תוצרת ישראלית ככלל. על פי התרחיש המחמיר
"אנחנו מתמודדים עם התופעה הזו כבר 14 שנה", אומר אחד המקורות הישראליים. "יש באופן קבוע עשרות פעולות סיכול שאנו עושים בכל רחבי העולם, שכלל לא מגיעות לידיעת הציבור. השגרירויות בכל מדינה עוקבות באופן קבוע אחר הארגונים. בחלק גדול מהמקרים אנחנו מעדיפים להתעלם כדי לא לשחק לידי האויב. במקרים אחרים אנחנו פועלים, מסכלים פרובוקציות דרך הנהלות הקמפוסים או נציגי השגרירויות, מגייסים דוברים או מפעילים את הקהילה היהודית. זו מלחמה תמידית ועבודה אסטרטגית ארוכת טווח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם