מבחני ביון: איך נראה המודיעין בישראלי ב-2014?
ההתקדמות הטכנולוגית לא פוסחת גם על עולם המודיעין, וארגוני הביון של ישראל, אמ"ן, שב"כ והמוסד מתפתחים גם הם ומתעצבים על רקע חילופי דורות ותסיסה פנים מערכתית
עוד ב-nrg מעריב:
- בכיר באמ"ן: עוד עשרות פרשיות נבדקות ביחס לאיראן
- אנשי רוח במכתב לראש הממשלה: בלי סנקציות פליליות על החרדים
- דעה / קלמן ליבסקינד: הגיע הזמן שמבקר המדינה יתחיל לבדוק את עצמו
הרקע לשינויים באגף המודיעין טמון בכישלונות של מלחמת לבנון השנייה, אז התברר שהמודיעין התמקד במשך שנים בהערכות אסטרטגיות ובניסיונות סרק לנתח את הלך הרוח של מנהיגים אזוריים, תוך שהוא מזניח את האיסוף הטקטי, זה שאמור לספק מידע שימושי ללוחמים בשטח. יתרה מכך, גם כאשר התקבל מידע כזה, הוא נשאר בדרך כלל בדרגים הגבוהים ולא הועבר אל היחידות שנזקקו לו.
אולם הגל הנוכחי והמסיבי של השינויים הוא כבר תוצאה של האביב הערבי ושל מהפכה טכנולוגית דרמטית. ניתן לקבוע כי למרות השקעות עתק בכל הגופים המודיעיניים, המודיעין פספס את האירועים הגדולים של השנים האחרונות, אם כי הדברים נכונים לכל ארגוני המודיעין במערב, ולא רק למודיעין הישראלי. כך, ההפיכה במצרים ונפילת שלטון חוסני מובארק ב2011- לא נחזו, וגם לא ההפיכה הנגדית שבה גורשו האחים המוסלמים מהשלטון בידי אנשי הצבא.
גם מלחמת האזרחים בסוריה תפסה את המודיעין בהפתעה, וכאשר כבר פרצה, ההערכה המקובלת הייתה ששלטון בשאר אסד לא ישרוד לאורך זמן (שר הביטחון לשעבר אהוד ברק אף ביטא את ההערכה הזאת בפומבי בזמנו.( כידוע, אסד לא רק שרד, אלא שעכשיו צופים לשלטונו עוד שנים רבות. לצערו, אסד לא יכול לסמוך על זה: ניסיון העבר מלמד כי הערכות המודיעין במערב אינן ערובה לעתידו.
לצד הפספוסים האלה, המודיעין מפגין יכולת מרשימה בשורה ארוכה של מבצעים מיוחדים, כמו גילוי ספינת הנשק האיראנית, שחיל הים השתלט עליה השבוע בסמוך לחופי סודן. התמונות ששודרו מהספינה אינן חושפות את הסיפור המלא מאחורי ההישג: חודשי עבודה סיזיפית של כל גופי המודיעין. יש להניח כי המאמץ הזה כלל הפעלת סוכנים, צילומים מהאוויר ומהקרקע, פעילות האזנה ענפה וטכנולוגיות נוספות שעדיין לא ניתן לדבר עליהן.
"אין פלא שהמודיעין מפספס בצורה שיטתית דווקא את ההתפתחויות ההיסטוריות הגדולות," אמר השבוע איש מודיעין בכיר. "האירועים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות מתרחשים במהירות מסחררת. תהליכים שפעם היו לוקחים שנים מסתיימים כיום אפילו בתוך שעות וימים. אבל מעבר לחוסר היציבות האזורי, השינוי הגורלי באמת מבחינת המודיעין הוא טכנולוגי - אם בעבר עיקר המודיעין היה סיגינטי, מודיעין המבוסס על איתור אותות אלקטרוניים והאזנה לרשתות קשר וקווי טלפון, (ע"ר) הרי שכיום אף אחד כבר אינו משתמש בטלפון או במכשיר קשר. האויב הפך להיות גוף אמורפי בדרך כלל, ללא שרשרת פיקוד ברורה, וכל יעד מודיעיני עצמאי מחזיק ברשותו כמה טלפונים סלולריים שונים ומשגר גם מסרים כתובים באימייל, ברשת החברתית ובווטסאפ, או שהוא מדבר ברשת סקייפ האינטרנטית שיש לה יכולות הצפנה בסיסיות. צריך לשנות את כל התפיסה והאמצעים כדי להמשיך לאסוף את המודיעין הסיגינטי בעידן הזה, וזו רק דוגמה אחת לשינוי.
"ככלל, המודיעין כיום צריך לספק מידע בזמן אמת על ארגוני ג'יהאד ועל העברות נשק, אך גם על מטרות אויב בתוך מערות ובאזורים אורבניים, כך שניתן יהיה להעביר את המידע באופן מיידי ל'טיפול' של נשק מדויק. מערכות המודיעין שפותחו כדי לעקוב אחרי כל עצם בשטחים שיכולים להגיע גם לעשרות קילומטרים רבועים הן לעתים בלתי נתפסות. כל זה גורם לכך שהמודיעין של היום שונה לחלוטין אפילו מהשיטות של העשור שעבר."
קשה לקלוט את היקף השינויים שמתחוללים באגף המודיעין של צה"ל מאז תחילת שנת ,2014 אבל העובדה היא שלא פחות מ- 830 קצינים מחליפים תפקיד בימים אלה. התסיסה באמ"ן החלה כבר לפני כמה שנים, עוד בתקופתו של ראש אמ"ן הקודם אלוף עמוס ידלין, על רקע הקמת חטיבת הפעלה בראשות קצין בדרגת תתאלוף. חטיבת ההפעלה הוקמה בסוף העשור שעבר כדי לשמש מעין מפקדת מבצעים לכל גופי אמ"ן, אך אנשי רבות מהיחידות הוותיקות התמרמרו על השינוי. במסגרת גל השינויים החדש חוזקה חטיבת ההפעלה בגופי מחקר, וראש אמ"ן הנוכחי אלוף אביב כוכבי קבע כי הקמתה של חטיבת ההפעלה הוכיחה את עצמה.
אלא שבאגף המודיעין קיימים חילוקי דעות לגבי הוספת עוד תקן של תת-אלוף בימים אלה. התא"ל החדש, א', צמח ביחידה להפעלת סוכנים 504 ויפקד מעכשיו על גופי המ"מ (מבצעים מיוחדים) שהיו כפופים עד כה באופן ישיר לראש אמ"ן. מדובר בתפקיד שלא היה קיים ובפיקוד על כמה יחידות, הגופים המיוחדים המוכרים ביותר במערך הם סיירת מטכ"ל והיחידה הטכנולוגית שנחשבת מעין מעבדה למבצעים מיוחדים - כמו המעבדה של "קיו" מסרטי ג'יימס בונד.
באגף המודיעין יש מי שטוענים כי התפקיד החדש אינו מוצדק. "כבר עכשיו באמ"ן יש יותר מדי תא"לים" אומרים הגורמים, שכן במקביל לראש חטיבת ההפעלה ולמפקד המ"מ החדש פועלים גם מפקד יחידת ההאזנות והסייבר היוקרתית, 8200 שאף הוא קצין בדרגת תת-אלוף, וקצין המודיעין הראשי, תא"ל אלי בן משה. הקמנ"ר מוגדר, על פי הפקודות, כראש המטה של האגף, בנוסף לתפקידו כקצין חיל ראשי, והוא אמון על בניין הכוח הזרועי.
המציאות השתנתה והטכנולוגיה השתנתה, אז ברור שגם אמ"ן משתנה", אומרים באגף. "כמו כל שינוי, גם המהפכה הזאת מעוררת התנגדות פה ושם, אבל בסך הכל סקרים שנערכים על ידי מחלקת מדעי ההתנהגות באגף כוח האדם מראים שאנשים מרוצים מהמלך.
שינוי נוסף באמ"ן שנחשב שנוי במחלוקת קשור לצמצום הניכר שביצע אמ"ן ביחידת המודיעין החזותי - יחידה 9900 שאוספת מודיעין מצילומי לוויין וממקורות ויזואליים נוספים. במקום היחידה הזו הוקמה יחידה טכנולוגית חדשה תחת מפקדת קמנ"ר. היחידה אמורה לספק תשתית טכנולוגית אחידה לכל גופי המודיעין השונים, ובראשם יחידת ההאזנות, יחידת הוויזינט, יחידות המבצעים המיוחדים וגופי היומינט -המודיעין ה"אנושי" שמבוסס על הפעלת סוכנים.
במקביל, נוספו תקן אלוף משנה לתפקיד מנהל מערכות מידע של אגף המודיעין, וכן מאות תקנים חדשים לתחום הצומח ביותר בצה"ל - לוחמת סייבר, שהחלק ההתקפי שלה נמצא באחריות יחידה 8200 )ההגנה היא באחריות יחידת לוטם של אגף התקשוב
יצוין, אגב, כי בזמן שכל יחידות צה"ל סובלות מקיצוצי תקציב ומגל פיטורים (מאז תחילת שנת 2014 עזבו את הצבא 1,000אנשי קבע, ועד סוף השנה יגיע מספר המפוטרים הכולל ל- 2,500), הרי שאגף המודיעין הוא היחיד שנהנה מתוספות תקציב ומגידול בתקנים. למעשה, אגף המודיעין נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות של שר הביטחון משה יעלון ושל הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ - אפילו לפני חיל האוויר.
אך האם השינויים והוספת התקנים מוצדקים גם לנוכח הסערה הארגונית וחוסר היציבות התעסוקתית שהם גורמים? גורם מודיעיני בכיר בצה"ל אומר בתשובה כי המהפכה היא תולדה של תוכנית מקיפה שגובשה בצה"ל במהלך השנים האחרונות. את התוכנית הוביל ראש אמ"ן. אלוף אביב כוכבי, צמח בצנחנים ולא ביחידת מודיעין כלשהי, אבל הוא נחשב מפקד דומיננטי ואחד האלופים הבולטים במטה הכללי. כוכבי הוביל תוכנית מהפכנית מקיפה שכונתה "מעשה אמ"ן", וכעת היא הגיעה לשלב היישום שלה. התוכנית נבנתה בשורה של סדנאות בהשתתפות מאות גורמים מאמ"ן ומצה"ל ואושרה כמובן בידי המטה הכללי.
מטרת התוכנית הייתה להתאים את אמ"ן לשינויים הדרמטיים שחלו בעולם המודיעיני. בנוסף לשינויים, היא כללה גם חידושים שנכנסו לתוקף בשנה שעברה, כמו הקמת זירה חדשה המכונה "זירה אזורית" בחטיבת המחקר של אמ"ן, שעוסקת בתופעות שלא היו קיימות בעבר, כדוגמת תהליך האסלאמיזציה ולוחמי הג'יהאד. אגף המודיעין הוביל תוכנית מקיפה המכונה לוחמ"מ (לחימה מבוססת מודיעין)שמטרתה להזרים את המודיעין הטקטי עד לרמת המחלקה הלוחמת בשטח.
אולם גולת הכותרת של השינויים הכלולים בתוכנית "מעשה אמ"ן" היא תוכנית המכונה "אמ"ן רשתי". במסגרת התוכנית כל גופי אמ"ן, שהיו מנותקים כמעט לגמרי, ידברו ביניהם. בהמשך הדבר יחול גם על כל זרועות הצבא, כחלק מתוכנית שאושרה על ידי הרמטכ"ל, המכונה "צה"ל רשתי".
באמ"ן טוענים גם כי השינויים הכרחיים. "זה פשוט בלתי נמנע בעידן הסייבר, שבו כמות המודיעין שמצטברת במחשבים בשעה אחת שקולה לכמות המודיעין שנאספה בשנת 1999 כולה. המהפכה היא גם איום וגם הזדמנות גדולה, וזו תהיה בכייה לדורות לא לנצל הזדמנות כזאת".
למרות כל זאת, נראה שגם באמ"ן חוששים מכך שיש גבול לשינויים שאפשר לחולל בבת אחת. על פי תוכנית שעליה הוחלט כבר באמצע העשור שעבר ונמצאת בשלבי הכנה סופיים, כל יחידות אמ"ן אמורות לעבור לנגב במהלך השנים הקרובות כמהלך לאומי, שגם יחזק את אזור באר שבע וגם יפנה שטחים יקרים בסמוך לערים כמו הרצליה ורמת השרון. תאריך היעד המקורי למעבר היה שנת 2017
אלא שנראה שבאמ"ן לא להוטים לבצע את השינוי, לאנשי הקבע יש חששות כבדים מפני המעבר לדרום, ובצמרת הצבאית יש מי שטוענים שלא כל התשתיות האזוריות מוכנות. כפי שהדברים נראים עכשיו, גם אם המעבר יתבצע עד שנת 2020 זה יהיה מוקדם מהצפוי.
אגף המודיעין של צה"ל אינו גוף המודיעין היחיד שממציא את עצמו מחדש. גופי מודיעין בכל העולם מנסים להתאים את עצמם לעידן החדש, אבל גם בארגוני המודיעין האחרים של ישראל, השב"כ והמוסד, מתחוללים שינויים ארגוניים משמעותיים.
השינוי המשמעותי והחשוב ביותר בשב"כ הושלם כבר בשנה שעברה וכלל חיזוק משמעותי של תחומי הסייבר במסגרת אגף סייבר-סיגינט. השב"כ קלט כוח אדם רב בתחום הסייבר ונחשב אחד הגופים המובילים בתחום, כאחראי על אבטחת כל התשתיות הלאומיות.
שינוי משמעותי יותר נכנס השנה לתוקף במוסד, והוא מלווה במשבר שכולל עזיבה מסיבית של דמויות מפתח בארגון. גם המוסד התאים את עצמו לעידן הסייבר. התקשורת העולמית מייחסת לארגון פעולות סייבר רבות, כולל תקיפה של הכור האיראני באמצעות התולעת "סטוקסנט".
אבל "סטוקסנט" היא כבר היסטוריה. האווירה כיום בארגון אינה מהטובות בתולדותיו. המוסד עבר טלטלה ארגונית בשנים האחרונות, שכן לאחר פרישתו של ה"ראש" הקודם, מאיר דגן, עזבו את הארגון לא פחות משלושה ראשי אגפים, ובהם אגפי "תבל" ו"קיסריה" המרכזיים. גם המעבר של יוסי כהן מסגנות ראש המוסד לראשות המטה לביטחון לאומי לפני כשלושה חודשים חולל זעזוע. כהן נחשב בארגון לאיש מבצעים מוערך בכל רמ"ח איבריו. מחליפו, נ' בא מהמערך הטכני וכניסתו לתפקיד הסגן אינה נחשבת "חלקה".
מעל לכל, הארגון מתמודד עם שינוי מבני נוסף שמוביל בימים אלה ראש המוסד תמיר פרדו. במסגרת השינוי מחוזק מטה הארגון, ומועברות אליו סמכויות שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של האגפים המבצעיים. גם השינוי הזה אינו אינו עובר בלי התנגדות פנימית, בלשון המעטה
במוסד יש תחושה כללית של צמצומים לאחר השנים תחת פיקודו של מאיר דגן, שבהן גדל הארגון באופן משמעותי. פרדו, לעומתו, אינו מעוניין להגדיל את את הארגון. האם המשמעות היא שהארגון יורד בתפוקותיו המודיעיניות והמבצעיות או קופא על השמרים? אין לדעת.
דבר אחד בטוח: היחסים בין שלושת ארגוני המודיעין של ישראל - אמ"ן, שב"כ והמוסד - הם מהטובים שהיו אי פעם. בעבר היו תקופות שבהן ראשי הארגונים היו עוינים זה כלפי זה, אך זה לא המצב כיום; אולי בהשפעת עידן המידע האינסופי, שבו אין לארגונים השונים ברירה אלא לשתף פעולה כדי לדלות פיסות מידע משמעותיות מאינספור טקסטים ואותות שרצים ברשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם