מועצת התלמידים מגנה את מכתב הסרבנים
בתגובה למכתב השמיניסטים שהצהירו כי לא יתגייסו בשל "הכיבוש והדיכוי שמפעיל הצבא בשטחים", אומרת יו"ר המועצה: "זו הכרזת מלחמה"
"תחילה חשוב לנו להבהיר אמירה חברתית - אנחנו קוראים לשוויון בנטל. שירות בצה"ל, שירות לאומי או שירות אזרחי כל אחד לפי יכולתו". אומרים במועצה. "אנחנו שמחים באופן כללי שבני נוער מביעים עמדות, שואלים שאלות ולא לוקחים דבר כמובן מאליו אך כיום, כשגיוס לצה"ל הוא חוק במדינה ואי עמידה בו היא עברה על החוק, אנחנו לא מוכנים לקבל זאת. אם כל קבוצה בחברה שלנו תחליט שהיא לא מסכימה עם חוקי המדינה ותחליט שהיא פשוט לא מבצעת אותם מסיבות כאלה או אחרות יהיה כאן תוהו ובוהו".
''יש דרכים מגוונות לתרום''. מתגייסים טריים
צילום: ראובן קסטרו
כזכור, אתמול פורסם ב-nrg מעריב מכתב ששיגרו עשרות בני נוער לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו נכתב: "אנו החתומות/ים מטה מתכוונות/ים לסרב להתגייס, והסיבה העיקרית לסרובנו היא התנגדותנו לכיבוש השטחים הפלסטינים על ידי הצבא. הפלסטינים בשטחים הכבושים חיים תחת שלטון ממשלת ישראל, על אף שלא בחרו בה ואינם יכולים להשפיע באופן חוקי על קבלת ההחלטות שלה. מצב זה אינו שיוויוני ואינו צודק".
עוד טענו השמינסטים כי "בשטחים אלו מופרות זכויות אדם ומתבצעות פעולות הנחשבות לפשעי מלחמה
"אם הם דוגלים בדרכי שלום, אז שלא יפעלו בדרך של מלחמה", אומרת גל יוסף, יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית למעריב. לדבריה, "מה שהם עושים כשהם מכריזים על עצמם כסרבני גיוס, זו בעצם הכרזת מלחמה. יש דרכים לגיטימיות למחות ולהביע דעה. אפשר להפגין, אפשר לדבר, אבל ברגע שאתה בא ואומר: 'אני לא מתגייס לצבא ושאחרים יתגייסו במקומי'- זו בעצם הפרה בוטה של חוקי המדינה".
"זה מרגיש כאילו הם נמצאים בתוך בועה ולא רואים את מה שקורה מסביבם", מוסיפה יוסף. "אנחנו חיים במדינה שבה חייבים את הצבא כדי להתקיים, וגם אם שירות קרבי בצבא לא מתאים להם, עדיין יש מגוון של דרכים שבאמצעותן הם יכולים לתרום למדינה. יש שירות לאומי, יש שירות אזרחי, יש עוד אלטרנטיבות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם