360 אלף ילדים עניים; "האחריות מוטלת על המדינה"
מדוח שפרסם מבקר המדינה עולים נתונים קשים לפיהם מצב העוני של אזרחי ישראל הולך ומחמיר בשנים האחרונות. 308 אלף משפחות נמצאות במצב של אי ביטחון תזונתי ניכר. "האחריות העליונה בנושא מוטלת לפתחה של המדינה", כתב שפירא
הדו"ח בחן בשנת 2013 את פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי, בעיקר במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אך גם במשרד המשפטים, במשרד החינוך, במשרד האוצר, במשרד הבריאות, במזכירות הממשלה, במוסד לביטוח לאומי. "עוני אינו גזרת גורל. לצד האחריות המוטלת על האדם לדאוג לצרכים הבסיסיים שלו ושל בני משפחתו לשם קיומם בכבוד, מוטלת על המדינה חובה משמעותית להבטיח מינימום של קיום אנושי בכבוד לבני החברה", כתב המבקר.
מנתונים של הביטוח לאומי עולה כי חלה עלייה בחומרת העוני בעזור האחרון. על פי נתוני דוח ממדי העוני והפערים החברתיים שפרסם בשנת 2012 המוסד לביטוח לאומי הגיעה תחולת העוני בקרב משפחות ל-19.9% ובקרב ילדים ל-35.6%, וחומרת העוני עלתה משנת 1999 עד 2011 פי שניים. המבקר הדגיש כי אי ביטחון תזונתי הוא מאפיין של עוני, וככלל יש הלימה בין שיעור האב"ת בקבוצות אוכלוסייה שונות לבין ממדי העוני.
כמו כן, בסקר שנעשה על ידי הביטוח הלאומי בשנת 2011, שכלל כ-5,600 משפחות מייצגות מכל הארץ, כחמישית מהמשפחות (18.7% מהנשאלים) וכשליש מהמשפחות עם ילדים (28.6% מהנשאלים) דיווחו כי הן חוו אי ביטחון תזונתי בשנה האחרונה. תופעת האי ביטחון התזונתי בלטה במשפחות גדולות שבהן ארבעה ילדים ויותר, באוכלוסייה הערבית ובמשפחות חד-הוריות. בכל אחת מהאוכלוסיות הללו שיעור המשפחות שדיווחו כי חוו אי ביטחון תזונתי היה קרוב ל-50%.
ממצאי הסקר מלמדים עוד כי בשנת 2011 היו בישראל 308,000 משפחות (894,000 נפשות), שבהן 360,000 ילדים, אשר היו מצויות באי ביטחון תזונתי ניכר - משפחות שציינו בסקר כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה.
"המדינה לא גיבשה מדיניות כוללת להתמודדות עם תופעת חוסר הביטחון התזונתי, ויישום המדיניות הקיימת של תמיכה בעמותות מזון מעלה ספק אם מערך התמיכות הממשלתי תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם בעיית אי-הביטחון התזונתי היא חריפה, ובפרט בחברה הערבית", כתב המבקר בהתייחסו לפעולות הממשלה בנושא.
הוא ציין לטובה את מפעל ההזנה בבתי הספר. לאורך השנים חלה עליה במספר התלמידים הזוכים לארוחות במסגרת מפעל ההזנה. כך למשל, בשנת הלימודים התשע"ג השתתפו בשתי תכניות ההזנה כ-310,000 תלמידים, עם זאת, המבקר הדגיש כי תלמידים רבים שלומדים במסגרת של יום לימודים ארוך עדיין אינם כלולים בתכניות הללו.
המבקר מתייחס לפעולות שעושות עמותות בנושא, ולתמיכת הממשלה בהן. משרד הרווחה מקצה בכל שנה כספי עיזבונות, בין היתר לטובת עמותות המבקשות תמיכה בשלושה סוגי פרויקטים: חלוקה של סלי מזון לקראת חג הפסח, חלוקה חודשית של סלי מזון ותמיכה במסגרות הזנה. סך ההקצאה של משרד הרווחה לתמיכה בעמותות המזון לפרויקטים אלה היה בשנת 2012 כ-14 מיליון ש"ח (מתוכם נוצלו כ-12 מיליון ש"ח), ובשנת 2013 - כ-7 מיליון ש"ח.
עם זאת, שפירא מתח ביקורת על כך שהתמיכה בעמותות המזון בחלוקת הסלים לפסח היא התמיכה העיקרית בהן לאורך כל השנה. בשנים 2012 ו-2013 את עיקר התמיכה בעמותות המזון בחלוקת סלים לפסח - כ-77% ב-2012, וכ-64% ב-2013. עוד הוא מבקר את השיעור של תמיכת משרד הרווחה ביחס לעלות הסל שבה נושאות העמותות: 23%-10% מעלות הסל לעמותה. "יוצא אפוא שעיקר התמיכה של משרד הרווחה בעמותות המזון מיועד לתמיכה שניתנת לנזקקים פעם אחת בשנה, וספק אם תמיכה בשיעור נמוך כל כך פעם בשנה יש בה כדי לתרום תרומה ניכרת לצמצום אי הביטחון התזונתי", כתב שפירא.
שפירא קרא גם לקידום הביטחון התזונתי של הנזקקים ומבקר את ההישענות של הממשלה על עמותות "האחריות העליונה בנושא מוטלת לפתחה של המדינה, ואל לה לסמוך רק על נדיבותו של המגזר השלישי".
תמונה עגומה במיוחד מתגלה במגזר הערבי, שבו שבה שיעור המשפחות שדיווחו כי חוו אי ביטחון תזונתי היה קרוב למחצית מהמשפחות, ומהן דיווחו 30% כי הן סובלות מאי ביטחון תזונתי ניכר. שפירא מציין כי בניגוד לתמיכה בסלי קמחא דפסחא, אין תמיכה מיוחדת מצד משרד הרווחה לפני חגים של דתות ועדות אחרות.
המבקר התייחס לעובדה שמכיוון שהתמיכה בנזקקים מתבצעת על ידי עמותות, הטיפול בנזקקים אינו שיוויוני, והוא משתנה ממקום למקום. כמו כן, הוא מותח ביקורת על כך שאין מדיניות סדירה מצד הממשלה, ויש חוסר תיאום בין הגורמים המטפלים בנושא.
במשרד הרווחה השיבו בתגובה לממצאים שעלו מן הדוח כי בשנת 2014 הושק פרויקט לביטחון תזונתי, שתוקצב ב 230 מיליון שקלים. משרד מבקר המדינה כתב כי "אמנם מדובר בצעדים חשובים לקידום הנושא אף שבוצעו באיחור ניכר, בה בעת, מבחנה של הממשלה יהיה באופן מימוש אחריותה ובכלל זה בליווי צעדים אלה במחויבות תקציבית רב-שנתית".
שר הרווחה מאיר כהן בירך על דו"ח המבקר ואמר כי "הוא תואם ברובו את המדיניות שאנחנו מובילים מאז כניסתי
עוד הוסיף כהן כי הוא "שם למטרה את נושא הביטחון התזונתי כחלק מיעדיו המרכזיים ואת לקיחת האחריות של המדינה במקומו של המגזר השלישי".
במשרד הרווחה הוסיפו כי "הדו"ח שמתייחס לתקופה שקדמה לכהונת הממשלה הנוכחית, תואם את הפעולות שהחל המשרד בישומם. 230 מיליון ₪ לטובת הביטחון התזונתי, הקציבו שרי האוצר והרווחה לטובת הפרויקט, כפול ממה שהתחייב בשעתו שר הרווחה הקודם וראש הממשלה.
במסגרת הפרויקט הורחב מפעל ההזנה בבתי הספר במאה ועשרים מיליון שקלים ונוספו יותר משבעים אלף תלמידים חדשים שיזכו לארוחה חמה בבית הספר! בנוסף, הוקצו 60 מיליון לטובת סיוע למשפחות בעוני עמוק שייעשה בשיתוף עמותות מזון וסכום של עשרים מיליון הוקצה לטובת הבטחת ביטחון תזונתי לחוסים במסגרות רווחה ומועסקים במפעלים שיקומיים של משרד הרווחה, שיזכו לארוחות בוקר וצהריים במסגרות שלהם. סכום נוסף של שלושים מיליון, הוקצה לטובת חלוקת כרטיסי קנייה למשפחות הנמצאות בעוני, סיוע על בסיס חודשי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם