טרור הסייבר הפלסטיני: נלחמים בישראל דרך המחשב
ההאקרים הפלסטינים שפרצו השבוע לאתרים ישראליים גאים בהישגיהם וביכולתם להשיג מידע אודות אזרחי ישראל. את רוב הפלסטינים, שאינם אנשי היי-טק, זה לא מרשים, הם מתכוונים להמשיך בשיטות הטרור הוותיקות
שנה בדיוק אחרי המתקפה האלקטרונית המאורגנת הראשונה שלהם, ביקשו חברי 'אנונימוס פלסטין' לשחזר את הצלחתם, ובמסר שפרסמו בדף הפייסבוק שלהם, amer174986, כתבו: "אנחנו, חברי אנונימוס פלסטין, נערכים למתקפת האינטרנט הגדולה ביותר מאי פעם נגד ישראל, שתתקיים ב-7 באפריל. אנחנו קוראים לאחינו ולאחיותינו להשתמש בכל האמצעים כדי לפרוץ לאתרים, לגנוב מידע וסיסמאות ולשבש את הנתונים של האויב".
בשעות המוקדמות של יום שני השבוע, נפרצו אתרי משרדי הממשלה ונשתלו בהם מסרי תמיכה בפלסטינים. במקביל ניסו האקרים להפיל אתרי אינטרנט, לפרוץ לחשבונות דוא"ל, פייסבוק וטוייטר, ולפרסם מספרי חשבונות בנק של גולשים ישראלים.
באתרי הארגון פורסמו סיסמאות, מידע ותמונות של אתרים ישראליים שנפלו ונסגרו לשימוש. אבל ההצלחה הגדולה שביקשו 'אנונימוס פלסטין' להציג בכלי התקשורת הערביים לא הייתה ממשית.
המתקפה לא הובילה לנזק מבחינת ישראל, ובהרבה מקרים הסיסמאות והמידע שכביכול נגנבו ממחשבים ישראליים לא היו אמיתיים. מלחמת הסייבר שהולכת ומשתכללת שוב נכנסה לשיח הציבורי.
א', שלא מסכים ששמו יפורסם, הוא האקר בשנות השלושים לחייו שחי ביהודה ושומרון. הוא מעיד על עצמו כי הוא משתייך לקבוצת 'אנונימוס פלסטין' המדוברת. א' מגדיר את התקיפות האחרונות כך: "תגובה טבעית לפשעים שמבצעת ישראל נגד העם הפלסטיני". בשיחה עם 'יומן' הוא מנסה להסביר את המטרה של ההתארגנות: "לכל אחד בפלסטין יש דרך משלו לשחרר את המדינה הכבושה. יש אחד שמנהל התקוממות דרך התקשורת, אחר דרך יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, ואנחנו, שמנהלים את המלחמה ברשת נגד המחשבים הישראליים".
השפה אותה שפה – כמו ההתבטאויות של ארגוני הטרור הפלסטיניים בעזה לאחר ירי קסאמים, גם ההאקרים הפלסטינים במלחמה האלקטרונית מאשימים את ישראל במצב הקיים. "ישראל מחזיקה באסירים פלסטינים, מבצעת כל יום מעצרים, ומגבירה את הלחץ על העם הפלסטיני. אנחנו מחויבים להגן על עצמנו בכל דרך, גם דרך המלחמה האלקטרונית".
א' מתאר בקווים כלליים כיצד מתבצעת מתקפה נגד מחשב, ומבהיר שברוב המקרים נדרשות רק מעט פעולות פשוטות. תוך כדי שיחה, הוא מעביר אותנו קורס מזורז להאקרים מתחילים: "היום, בעידן האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטר והרשתות החברתיות, אי אפשר כמעט להסתיר מידע. רוב האנשים הם ספר פתוח לכל דבר. ממחזרים סיסמאות, משתפים מידע על חברים, כולל מידע עסקי וציבורי.
"כל המידע נמצא שם, צריך רק לדעת כיצד לחפש. כמובן, אתרים גדולים יותר נעזרים בחברות הגנה. אבל אין כמעט דבר שיכול למנוע מהאקר טוב לפרוץ לתוך האתרים ולהשיג את המידע שהוא מבקש".
"בכל הנוגע למלחמה נגד ישראל”, מסביר ההאקר הפלסטיני א', "המטרות שנבחרות לפעולת התקפה מסודרות על פי צרכים וחשיבות. אנחנו בוחרים את האתר או את האתרים שנגדם אנחנו מבצעים פעולה התקפית. משתדלים להתמקד באתרים ספציפיים, ואז הכוח שלנו משמעותי. המטרות הראשוניות למתקפה הם אתרי מודיעין וצבא ישראלי, למרות שהם נחשבים סודיים ומוגנים, בדרך כלל.
ההישג של פריצת אתר שכזה הוא הרבה יותר משמעותי מאשר סתם לפרוץ למישהו אלמוני לתוך המייל ולמחוק לו את רשימת אנשי הקשר. אתרי ממשלה הם הבאים בתור, ולאחר מכן אתרים מקצועיים כמו בתי החולים שלכם, בנקים ובורסה. היכן שאפשר לגרום לנזק הכי גדול – זו, מבחינתנו, המטרה המועדפת".
התפתחות מלחמת הסייבר עברה מהפכה של ממש. מפעולות ספוראדיות של בודדים, הפך העניין למסודר ומאורגן יותר. כך מספר א': "בהתחלה, ההתקפות של ההאקרים על ישראל היו של בודדים. כל אחד ראה איזה אתר, החליט שהוא רוצה לתקוף אותו, ואז ביצע את מה שצריך לבצע. עם הזמן, הבנו שהכוח שלנו כקבוצה הוא הרבה יותר משמעותי ושאפשר לבצע תקיפה חזקה יותר אם יש שיתוף פעולה של כמה האקרים שתוקפים בו-זמנית מכמה מקומות מספר מוגבל של אתרים.
"כמו בצבא, יש אצלנו היררכיה. הקבוצה שלנו מונה בערך חמישים האקרים פלסטינים, רובם נמצאים במדינות שונות, ערביות ושאינן ערביות. יש לנו נציגים באירופה, בארצות הברית וכמובן בסעודיה, ירדן מצרים ועוד. כולם מזדהים עם המלחמה של הפלסטינים ועם ההתנגדות לישראל. בשביל שהעבודה תהיה מסודרת, כל ההאקרים כפופים לכמה מפקדים. בראש המפקדים עומד בחור מרצועת עזה, שלא כולם יודעים מה שמו האמיתי.
"אנחנו אוספים נתונים על אתרים שמיועדים לתקיפה, מעבירים את ההמלצות שלנו, ובסופו של דבר, כל פעם מתקבלת החלטה על הזמן ועל המטרות הספציפיות, כדי להגדיל את הכוח שלנו ואת הפגיעה בכם".
ההאקר הפלסטיני מגדיר את הפעולות שהם מבצעים "פעולה לאומית פלסטינית", ומציין שוב כי מי שמבצע את המתקפות הללו הם בדרך כלל אנשים מבחוץ שמקבלים הכוונה על ידי הצוות הפלסטיני: "למרות המרחק, הם מבינים שאנחנו, הפלסטינים, חשובים יותר, כי אנחנו יושבים בתוך השטח ממש ומכירים אותו. ההתקפות מתוכננות לפני כן.
כך, לדוגמה, על התקיפה האחרונה קיבלנו התרעה שבוע מראש. לפעמים האסטרטגיה משתנה, ואנחנו מקבלים הוראה של 'מלחמה פתוחה', שמשמעותה תקיפה של כל מטרה אפשרית בכל זמן אפשרי. שינוי האסטרטגיה חשוב בשביל גורם ההפתעה".
למרות המתיחויות בין הארגונים הפלסטיניים השונים, א' מספר כי בכל הקשור למלחמת הסייבר, אין הפרדה של ממש בין הפלגים או התנועות השונות: "כולם נלחמים למען מטרה משותפת, יש איחוד של האקרים מפלגים שונים כדי להסב מה שיותר נזק לישראל”.
וכמו תמיד, במקביל לגמגומי המשא ומתן הישראלי-פלסטיני והמאמצים להזרים אוויר נוסף באמצעות כמה חודשי שיחות, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, חידש את המגעים עם ארגון חמאס כדי לנסות בפעם האלף להוביל לפיוס פנים-פלסטיני. משלחת מטעמו, בראשות עבאס זכי, הגיעה לרצועת עזה ונפגשה עם הנהגת חמאס במטרה לאחות את המשבר הפוליטי בין הארגונים.
תולעת המחשבים Stuxnet, שהושתלה במחשבי הכור האטומי של איראן בשנת 2010 , גרמה נזקים כבדים ועיכוב בקצב התפתחות הפרויקט הגרעיני של טהרן. על פי פרסומים זרים, ישראל היא זו ששתלה את התולעת, ושוב הוכיחה שהזרוע הארוכה שלה יעילה גם במלחמה האלקטרונית.
ההאקרים הערבים, ובהם הפלסטינים, מודעים לעובדה שלישראל יש כוח בלתי מבוטל במלחמה הזו, אבל נחושים לאתגר ככל האפשר את המוח היהודי. "אני יכול לומר בוודאות שהישראלים נכשלים הרבה פעמים בהגנה על אתרים גדולים שאמורים להיות מאובטחים, כך שאפשר להשיג מהם מידע. היכולות האלקטרוניות של ישראל משתפרות כל הזמן. זה טבעי, במלחמה האלקטרונית – כל פעם המתקיף מאתגר את המתגונן".
הקבוצות שמכריזות מלחמה אלקטרונית נגד ישראל מסתתרות תחת כנפי קהילת הרשת האנרכיסטית 'אנונימוס'. ההאקרים המתראיינים בכלי התקשורת והפעילים שיוצאים לרחובות עוטים על פניהם מסכות של V – הדמות הראשית מסדרת הקומיקס והסרט ונדטה. המסכה הלבנה שעליה חיוך וזקנקן שחורים הפכה לסמל המאבק גם במלחמה האלקטרונית נגד ישראל. הקבוצות ששותפות למלחמה הזו מתרבות כל הזמן, ופועלות ממדינות שונות באופן עצמאי.
עם לוק משודרג של המסכה המדוברת, בצירוף כאפייה בצבעי שחור ולבן, התראיין האקר עיראקי לרשת אל-ג'זירה והודיע על מתקפה משותפת נגד ישראל באוגוסט האחרון. בפעם הזו, כך על פי הדיווחים, אתרי משרדי ראש הממשלה ושר הביטחון היו עדים לתקיפות. "הצלחנו לפגוע באתרים של המוסד ובאתרים נוספים, הצלחנו לחדור לעשרים אלף חשבונות פייסבוק ול-500 חשבונות טוויטר”, אמר ההאקר העיראקי.
"ההתקפות האלו בוצעו בדרך של התקפה על אתר מסוים בזמן מסוים – מה שגורם להפלת האתר", הסביר, וסיפר בגאווה: "בפעולה השתתפו האקרים מלבנון, סודן, אלג'יריה, ירדן, מצרים, סוריה, תוניס ופלסטין".
ההאקר הפלסטיני א' בטוח שאילו הייתה אחדות בין הקבוצות, היה אפשר לפגוע באופן קשה בישראל. אילו הייתה התגייסות של כלל מדינות ערב כדי לאחד כוחות במלחמה האלקטרונית, היינו יכולים לעשות הרבה יותר. ובעצם, המצב במישור הווירטואלי די דומה למצב בשטח: אילו הייתה אחדות ערבית אמיתית, היה אפשר 'לגמור את הסיפור' עם ישראל”.
לא כולם שותפים לגאוות היחידה של ההאקר הפלסטיני א' ולתחושת השליחות האלקטרונית במלחמה נגד ישראל. למשל חוסאם, חברו של א', פעיל שטח במה שההנהגה הפלסטינית מגדירה “התנגדות עממית פלסטינית” - כלומר עימות ישיר נגד כוחות צה"ל באמצעות הפגנות ידויי אבנים ובקבוקי תבערה.
חוסאם אומר שדרכו היא היחידה שתוביל לפגיעה אמיתית בישראל: "עם כל הכבוד, היכולות הפלסטיניות בתחום המחשבים מוגבלות. בחברה הפלסטינית יש מעטים שמתעסקים ממש במחשבים, ומי שלומד כבר את המקצוע הזה מנסה להתפרנס מהידע שלו, לא להשתמש בו כדי להתקיף אתרים ישראליים ולהסתכן בכך שיאותר וייעצר. יש כמה צעירים שצברו ידע באופן פרטי, לא באופן מקצועי, והם יוצרים קשר עם קבוצות נוספות ממדינות זרות, וביחד מנסים לתקוף את ישראל".
חוסאם מדבר על מי שעומד מאחורי התקיפות בנימה של זלזול: "הם עובדים תחת כינויים ולא תחת השם האמיתי, כי זה נגד החוק והם מפחדים שהשב"כ או כוחות הביטחון האחרים יאתרו אותם. לכן, העבודה המשמעותית מתבצעת דווקא מחו"ל".
הוא טוען שהרחוב הפלסטיני מתייחס ללוחמת הסייבר באופן ספקני ביותר. "אני ידעתי באופן אישי על המתקפה
"יש תקיפות של אתרים ישראליים, שאחרי זה מתקיפים אתרים פלסטיניים. לרוב האנשים זה בכלל לא נוגע. לא מדבר אליהם. כמו שאמרתי לך, הרי רוב הפלסטינים לא מתעסקים בכלל במחשבים ולא מבינים בעניין. לכן, זה לא מעניין אותם והם בכלל אינם מודעים לעובדה שהייתה מתקפת סייבר פלסטינית על ישראל".
פעיל השטח חוסאם מבקש להבהיר שוב שהמלחמה האמיתית אינה מתנהלת ברשת: "זה ברור שהפגנות וצעדים בשטח משפיעים הרבה יותר מאשר תקיפות של אינטרנט, חסימות אתרים ושליחת וירוסים במיילים. מה שמעסיק אותנו עכשיו זה הפגנות נגד השיבה למשא ומתן ונגד הדרישה האמריקנית מההנהגה הפלסטינית לבצע פשרות נוספות. עכשיו, התאריך המשמעותי מבחינתנו עכשיו הוא ה-17 באפריל, יום האסיר הפלסטיני. לשם אנחנו מכוונים את המאמצים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם