מנכ"ל הדסה: קופת הנאמנות מתרוקנת, אי אפשר להמשיך
בדיון בבית המשפט בירושלים על הקפאת ההליכים של בית החולים הדסה, הציג המנכ"ל את מצב המוסד. סגן ראש אגף התקציבים באוצר אמר כי "המדינה היא לא כיס עמוק. ההבנות שהושגו מבטיחות שעוד כמה חודשים ניקלע למשבר נוסף"
מאז ההנהלה הייתה אמורה לגבש תכנית הבראה יחד עם ועד הרופאים, האחיות ועובדי המנהל והמשק, אך לא הושגו הבנות שיאפשרו לבית החולים לצאת לדרך חדשה. הבוקר הודיע מנכ"ל בית החולים אביגדור קפלן לשופט דוד מינץ כי קופת הנאמנות מתרוקנת וכי לא ניתן יהיה להמשיך להפעיל את בית החולים לאורך זמן במתכונת הנוכחית.
קפלן הציג את הבעיות במשא ומתן לבית המשפט, ובין היתר את הוצאות השכר של בית החולים המהוות 80% מהתקציב. הוא ציין כי הושגו הבנות עם ועדי העובדים. "למרות המצב הקשה והדיונים המתמשכים, הרופאים האחיות והעובדים גילו אחריות רבה. ניהלנו איתם משא ומתן קשה מלווה בכעסים קשים. למרות זאת הגענו להבנות, אם כי יש לנו עוד כברת דרך לעבור".
הוא ציין עוד כי "את עיקרי ההבנות הצלחנו לגבש. אם בצמצום כוח אדם עד כדי 500 משרות, ויתור על שכר, על תוספות שכר, ויתורים בהיקף של 100 מיליון שקל בשוטף, עוד 40 מיליון שקל בצורת הלוואה לתקופה שטרם הוגדרה וסוכמה, הלוואה בתנאים נוחים מאוד ל-10 שנים ועוד כ-25 מיליון שקל בצורה של ויתורים חד פעמיים כמו דמי הבראה, הפחתת דמי הבראה ועוד".
קפלן ציין כי הרופאים הסכימו להגדיל את הכנסות השר"פ, שכיום עומדות על 45 מיליון שקל בשנה, ב-25 מיליון שקל נוספים. יש לציין שהנכסות השר"פ מוערכות ב-250 מיליון שקל בשנה.
הנאמן עו"ד ליפא מאיר אמר כי בשלב זה המשא ומתן מול העובדים מיצה את עצמו, אך מול המדינה נמצאים הנאמנים במבוי סתום ועל כן מבקשים הנאמנים משא ומתן מזורז "אנחנו נמצאים חודש לפני הסיום הפורמלי של תקופת הקפאת ההליכים, בנקודת מפנה: האם הגענו למסקנה שלא ניתן להגיע להסדר ואז אין טעם להמשיך בתקופת ההקפאה, או האם זה רק קושי של גירעון שנוצר בתקופת ההקפאה אבל אנחנו יכולים להגיע לתוצאה טובה בסופו של דבר. זו הסיבה שבגללה ביקשנו לקיים היום את הדיון".
הנאמן, עו"ד אשר אקסלרוד, הטיל את האחריות על משרד האוצר וטען כי "אני חושב כי במתווה הנוכחי הקפאת ההליכים לא תוכל להוביל להצלחה, כל עוד אנחנו ננהל את המשא ומתן מול העובדים מבלי שאנחנו יודעים בדיוק מה יבוא מצד המדינה". על כן מבקשים הנאמנים ונשות הדסה מבית המשפט להורות על משא ומתן מזורז של שבע ימים שיסתיים ב-30 לאפריל.
משה בר סימן טוב, סגן ראש אגף התקציבים באוצר אמר בדיון כי "המדינה היא לא כיס עמוק שפשוט באים אליו ואומרים זה מה שהצלחנו להביא ותשלימו את ההמשך.. הקפאת ההליכים נועדה לשמר את בית החולים מבחינת הניהול השוטף. אם רוצים סיוע יותר עמוק מהמדינה, הדברים יהיו חייבים להיראות אחרת באופן כולל.
"גם אחרי ההתייעלות נפח השכר של הרופאים יהיה גבוה מאשר בבתי חולים אחרים. נעשתה כאן הרבה פעמים
בפיקוח של המדינה".
בר סימן טוב הוסיף כי "ההבנות שהושגו עד כה מבטיחות שעוד כמה חודשים ניקלע למשבר נוסף, כי חלק מההישגים הם רק הלוואות שיצטרכו להיות מוחזרות בעוד כמה חודשים. עוד ארבע או חמש שנים נהיה במשבר חמור נוסף, ובית החולים לא יעמוד במשבר נוסף. זו ההזדמנות האחרונה שלנו להגיע למצב בר קיימא. כל משבר מוריד את היכולת של בית החולים לתפקד".
עו״ד של נשות הדסה, חגי אולמן, אמר בבית המשפט כי "יושבים עכשיו יהודים בארה״ב ששוקלים אם לתרום לישראל או לא, והם קוראים את הדרישה של המדינה לקחת מנשות הדסה את השליטה בבית החולים, להפקיע את כל הנכסים של בית חולים, ועוד להמשיך ולתרום. אין בכוונת נשות הדסה לעמוד מנגד ולראות את מדינת ישראל לא תורמת את מה שהיא נדרשת לתרום, לא מחויבת את מה שהיא מחויבת לתת".
אחות במיון בהר הצופים, דורית בן נון, העובדת בהדסה כבר 33 שנה אמרה כי "לממשלה היה נוח כל השנים שנשות הדסה החזיקו את בית החולים ללא תמיכה ממשלתית וזה היה בסדר, עכשיו שיש נפילה רוצים להוציא את בית החולים מידיהם? זה לא בסדר. כל בית חולים שנפל הממשלה כיסתה את הגירעונות".
איאד אבו אבסארה, אח במיון הר הצופים וחבר ועד האחיות כבר 18 שנה אמר "חבל לי על הדסה, זה מקום יפה ומיוחד. בושה למדינת ישראל שאין בירושלים בית חולים ממשלתי. הדסה טיפלה בכל החולים ועכשיו שהיא חולה המדינה מתנערת ממנה? הדסה גוססת אבל הממשלה יכולה להחליט אם לעשות החייאה או לקבוע את שעת המוות".
ביום שישי עתרו נשות הדסה לבית המשפט בדרישה להכריע האם מדובר בבית חולים פרטי ואם כן להסיר ממנו הגבלות רגולטוריות. בנוסף דרשו מהשופטים לקבוע אם בית חולים הוא ציבורי ואז לתקצב אותו כמו את יתר בתי החולים הממשלתיים.
ד"ר שגית ארבל אלון, יו"ר ועד הרופאים הבכירים אמרה בסיום הדיון כי "אנחנו הגשנו הצעה שאין לסרב לה, ויתורים של 60 מיליון שקלים. רופאי הדסה לא יממנו את מה שהמדינה לא משלמת. אנחנו לא מוכנים להרוויח פחות מרופאים במדינת ישראל. אחריות הבריאות של תושבי ירושלים היא על הממשלה, לא על הרופאים והעובדים. אנחנו מוכנים לוויתורים כואבים לתקופה של שנתיים וחצי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם