מסרון מקוריאה: "אני חושב שאנחנו הולכים למות"

תנאי מזג האוויר מקשים על פעולות ההצלה אך החיפושים אחר 287 נוסעי המעבורת אשר עדיין נעדרים, נמשכים. 179 כבר חולצו ומספר ההרוגים הרשמי עומד על 9. הנעדרים מוסרים אותות חיים דרך הסלולר

סוכנויות הידיעות | 17/4/2014 8:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דרום קוריאה: יותר מיממה חלפה מאז שקעה המעבורת שנשאה 475 נוסעים, אל מול חופיה הדרום-מערביים של קוריאה הדרומית. עם כל דקה שחולפת , פוחתים סיכויי ההישרדות של הנעדרים, אבל משפחותיהם של כמעט 300 נוסעים עדיין נאחזים בתקווה.

תשעה בני אדם נהרגו, לפחות 179 כבר חולצו, אבל אף אחד לא יודע מה עלה בגורלם של יתר הנעדרים, 287 במספר. "אני מצטער", אמר לי ג'ון סוק, קפטן הספינה, כשהוא יושב בתחנת משמר החופים, ניצב בפני אפשרות של אשמות בגין רשלנות.

הודעות טקסט קורעות לב נשלחו על ידי אלו המחכים שיצילו אותם מטביעה - ברובם תלמידי בית ספר תיכון אשר היו בדרכם לטיול שנתי, בשעה שהחלה המעבורת לשקוע: "אני אוהב אותך. אני חושב שאנחנו הולכים למות".

אחד מהם היה סטודנט שכתב לאמו: "אמא, במקרה שלא תהיה לי הזדמנות לדבר איתך תדעי שאני אוהב אותך".אמו, שבתחילה לא הבינה מה קורה, ענתה : 'למה?' אבל מאוחר יותר כתבה : "גם אני אוהבת אותך".

צילום: איי.פי
התהפכות הספינה בדרום קוריאה צילום: איי.פי
צילום: איי.פי
מאמצי ההצלה. צילום: איי.פי


בהודעת טקסט אחרת, שנשלחה ככל הנראה על ידי תלמיד לחברו , נכתב: "אני באמת אוהב את כולכם. אני חושב שאנחנו באמת הולכים למות". במסרון נוסף נכתב: "יקרים, אם עשיתי משהו לא בסדר אנא סלחו לי. אני אוהב אתכם".

בחורה אחרת שחיכתה לחילוץ כתבה לאביה: "המעבורת מוטה יותר מדי. אני לא יכולה לזוז. זה יהיה עוד יותר מסוכן אם אנסה". אביה הפציר בה להגיע מחוץ לספינה, אבל היא ענתה: 'לא, אבא, אני כבר לא יכולה לצאת עכשיו".

מחכים לפעולות ההצלה

ב"פנג מוק הארבור גינדו", כ -20 ק"מ מאתר התאונה, מעבירים את הזמן בני משפחות הנעדרים מאז יום רביעי, בבהייה במים. אמהות וסבתות הצטופפו יחד, בוכות ומנחמות האחת את השנייה.

צ'אנג מין, שבנו הוא תלמיד כיתה ב', אמר כי הוא זועם על כך שפקידי החיפוש משתמשים במילה "חקירה" ולא במילה "הצלה": "הממשלה לא שמה בראש סדר העדיפויות את הצלת המשפחות שלנו והילדים שלנו", הוא אמר.

כמו רבים אחרים, גם הוא הם כועס על קצב התהליך, אבל גורמי ההצלה נתונים לחסדיהם של איתני הטבע. טפטוף מי הגשמים גורמים לראות לקויה וזרמי המים החזקים גורמים לפעולות ההצלה להפוך למסוכנות.

"המשטרה הימית אמרה שהם יתחילו את תהליך ההצלה שוב היום", אמר צ'אנג. "אני הולך לחכות ולנסות לסמוך עליהם, אבל אם הם אומרים שהם מנועים מלהציל, אני הולך לתפוס אותם ולגרור אותם לים".
צילום: גטי אימג'יס
חיפושים אחר הנעדרים צילום: גטי אימג'יס
התקווה להישרדות

התקווה לניצולים תלויה במידה רבה בשאלה האם ישנם נוסעים שנלכדו בכיסים מבודדים של אוויר על האוניה.

רוב חדרי השינה של 353 הנוסעים היו בקומה הרביעית של אוניית חמש הקומות.

הנוסעים עמדו בפני בחירה לא פשוטה: לציית לפקודות אשר ננבחו מהרמקולים וקראו להם להישאר במקום או לקפוץ למי האוקיינוס ​​הקרים. "אל תזוזו", הוזהרו הנוסעים, על פי הקלטה שהתקבלה מהמעבורת ברגעי האימה: "אמרו לנו להישאר במקום בו אנו נמצאים ולכן  כל הזמן הזה לא זזנו", סיפר הניצול היון האנג צ'אנג, "אבל בשלב מאוחר יותר כאשר מפלס המים עלה, ילדים צרחו לעזרה וחלקם קפצו למים".

"ילדים נאלצו להישאר במקום", אמרה ניצולה אחרת,  "אז רק חלק מאלה שזזו, שרדו".

ב"אנסאן דאנאון" התיכון בפרבר של סיאול, הורים ישבו על מחצלות, אחזו בטלפונים הסלולריים שלהם וציפו לשיחה מילדיהם שלא הגיעה. 

היום, מספר הורים השיטו סירה בניסיון להגיע לאתר התאונה, אבל כמה מהם היו נסערים כל כך, עד שהם התעלפו ופונו לאחור.
צילום: גטי אימג'יס
''מצפים לשיחה מילדיהם''. הורי הנעדרים. צילום: גטי אימג'יס

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...