לא רק הפצצות: אסד מרעיב למוות את אזרחיו
במחנה הפליטים אלירמוכ שבדמשק נגמר האוכל והתושבים אוכלים עלים ומזון לבע"ח. מדובר בחלק מהשיטה החדשה של המשטר: מרעיבים את האוכלוסייה עד לכניעה
בשלושת החודשים האחרונים הותקפו השכונות המזרחיות של העיר יומם ולילה, במה שכבר הפכה להיות המתקפה הברוטלית ביותר נגד מעוז האופוזיציה הסורית מאז שהחלה מלחמת האזרחים. לפי פעילים וגורמי צבא, 60 אחוז מהבניינים הפכו עיי חורבות, והתושבים שעוד נותרו בבתיהם נאלצו לברוח עם בני משפחותיהם.
תיעוד הפצצה בנשק כימי מהשבוע האחרון:
בצדה האחר של העיר לא חשים במלחמה כמעט. שם כבר שולטים כוחותיו של הנשיא בשאר אל-אסד, ולפי התושבים אין פגיעה בשגרת החיים. יש שפע מזון ומים, הם אומרים, וגם אין כמעט שיבושים באספקת החשמל בהשוואה לשכונות המזרחיות, שנמצאות רב הזמן בעלטה כבר יותר משנה.
שלוש שנים אחרי שהחלה מלחמת האזרחים הסורית, המדינה עדיין מחולקת בין האזורים שבשליטת הממשלה לאלה שבשליטת האופוזיציה – באלה הראשונה לא קיים כל מחסור, אך בשניים הופכים החיים יותר ויותר למאבק הישרדות. כך למשל, באזורי האופוזיציה בחומס ובדמשק, האויב המרכזי הוא לא הפצצות של המשטר אלא הרעב.
אחד ממוקדי הרעב הקשים ביותר הוא מחנה הפליטים הפלסטיני אלירמוכ שבדמשק. לפני שנה וחצי התגוררו במקום רבע מיליון תושבים וכעת נותרו בו 18 אלף בלבד, אבל בסוכנות הסיוע של האו"ם (אונר"א) מדווחים שהם מתקשים להאכילם. אם לא די בכך שהתושבים עברו כבר לאכול עלים ומזון לבעלי חיים כדי לשרוד, בשבועיים האחרונים מנעו הסורים העברת משלוחי מזון למקום. לפי פעילים במקום, שלושים תושבים כבר מתו באחרונה ברעב, ובאו"ם הזהירו ביום ראשון כי אם יימשך המצב יתרחש אסון הומניטרי בקנה מידה גדול.
יש לתושבים אפשרות לצאת מהמחנה ולעבור לאזורים אחרים שבהם לא קיימת אספקת מזון, אבל אז הם מסתכנים במעצר על ידי הכוחות הסורים. "יש לי שלושה בנים שהיו נואשים לעזוב את המחנה בכל מחיר", סיפר אבו-עיסא (60), "אבל כשהם הגיע למחסום הראשון עצרו אותם ואני לא יודע מה עלה בגורלם - אם הם חיים או מתים".
בחומס המצב לא יותר טוב. האזורים הנשלטים בידי האופוזיציה נכתשים מאז תחילת השנה האזרחית, וגם שם פועלת הממשלה להכניעם באמצעות הרעבה.
השיטה פועלת בהצלחה רבה. בכמה אזורים בדמשק ובחמה, למשל, חודשה אספקת המזון רק אחרי שהחמושים שפעלו במקום הניחו את נשקם. בחלב עצמה היא פעלה, ואפשרה למיליציות השיעיות מעיראק ומלבנון להתקדם אל תוך השכונות המזרחיות, כאשר אנשי האופוזיציה נאלצים להתמודד גם עם הג'יהדיסטים מארגון 'דאעש' הפועל להקים בסוריה ח'ליפות אסלאמית.
בשבועות האחרונים הצליחו קבוצות האופוזיציה לגרש את אנשי 'דעאש' מאידליב ומפאתי חלב, אבל המחיר היה כבד: אלפיים לוחמים נהרגו בקרבות האלה, וראשי מיליציות מקומיות וכנופיות עבריינים החלו להיכנס לתוך הריק שנוצר. בשכונות המזרחיות משתוללת כיום ביזה, וכוחות המשטרה מדוללי האמצעים לא מסוגלים להתמודד עם התופעה.
"מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו משטרה צבאית", אמר קצין אחד. "אנחנו לא יכולים להציל את העיר כולה. תושבי חלב לא באים אלינו כשהם רואים בית נשדד. הם פונים אלינו רק אם מישהו מנסה לשדוד אותם. פשוט אין לנו היכולת להתמודד עם הפושעים".
אחמד פאטול מהפרבר מייסה שבמזרח חלב מספר שאינו יכול לצאת מביתו הן בגלל ההפצצות הבלתי פוסקות והן בגלל האנדרלמוסיה. "אני לא יכול לברוח לטורקיה כי אין לי מספיק כסף, ואני לא יכול להרוויח פה כסף. אנחנו פוחדים מהשודדים, אבל החלופה הטובה ביותר שלנו היא להישאר בבית. נמות כאן".
התושבים שנותרו במזרח חלב חיים לאור נרות ושואבות מים מהבארות, אבל אט-אט הם נופלים קורבנות. "בכל יום אני מטפל ב-30-40 פצועים, ומקבל הרבה גופות", סיפר רופא בבית חולים מקומי. "אנחנו עושים כאן מה שאנחנו יכולים ושולחים את השאר לטורקיה. אין לנו מספיק רופאים ואנשי צוות רפואי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם