ראשי » חדשות » בארץגלוש ב - nrg מהסלולר

הונפק בול המוקדש לכינורות שניצלו מהשואה

לקראת יום השואה הוציא השירות הבולאי בול זכרון לתזמורות היהודיות בגטאות ובמחנות ההשמדה. בולים נוספים של השירות שהונפקו החודש עוסקים בשפת הסימנים ובספורט הלא אולימפי בישראל

בדברי ההסבר לבול מציין השירות הבולאי כי מוזיקה הייתה תמיד חלק מחיי הקהילה היהודית בכל מקום בעולם, באירועים משפחתיים כמו חתונה ובאירועים מיוחדים בבית הכנסת. הכינור היה אהוב על יהודים עוד לפני שתי מלחמות העולם, והיה חלק מחיי התרבות של העיירה היהודית במזרח אירופה. הכליזמר והכינור הונצחו גם ביצירות ספרותיות ואמנותיות (שלום עליכם, שאגאל) בעיקר בתחילת המאה העשרים. הסבל היהודי בתקופת השלטון הנאצי משתקף במוזיקה של היהודים באירופה.
 
המוזיקה נתנה ליהודים דרך לבטא צד אנושי בעולם לא אנושי, לברוח מהמציאות, לבטא את השאיפה לחופש ולמצוא נחמה ותקווה. פעילות מוזיקלית ענפה התקיימה בגטאות - בלודז', קרקוב, ורשה, וילנה, טרזין, ואף במחנות עבודה ומחנות השמדה שהקימו הנאצים.

בחלק ממחנות הריכוז וההשמדה הקימו הגרמנים תזמורות של נגנים אסירים, ובהן תזמורת הנשים של אלמה רוזה (אחייניתו של גוסטב מאהלר). חלק מהתזמורות אולצו לנגן ב"קבלת הפנים" של האסירים החדשים, כליווי בצאתם של האסירים לעבודה, וכאשר הלכו לתאי הגזים. בנקודת זמן אחת פעלו באושוויץ שש תזמורות. כמו כן היו  תזמורות קטנות גם במחנות טרבלינקה, מיידנק, בלז'ץ וסוביבור.

בזמן מלחמת העולם השנייה החרימו הנאצים מבעליהם היהודים כינורות רבים. חלק מהכינורות נמצאו לאחר תקופת השואה, רובם שבורים והרוסים, ואלו היו כנראה מלכתחילה כינורות פשוטים. בחלק מהכינורות של היהודים הופיע סמל של מגן דוד, בדרך כלל בגב הכינור, משורטט על העץ ולעתים כפסיפס עץ או אם הפנינה.

בנוסף הנפיק השירות גם סדרת בולים חדשה של ענפי הספורט התחרותיים הלא אולימפיים שמאוגדים בישראל תחת התאחדות "אילת", וזוכים בשנים האחרונות להישגים בתחרויות רבות ברחבי העולם.  הבולים שעוצבו על ידי טל הובר, מנציחים שלושה ענפי ספורט המתקיימים באוויר, במים וביבשה: מצנחי רחיפה, סקי מים בכבלים ואושו (קונג-פו).
 

ירון רצון, מנהל השירות הבולאי אמר ביחס להנפקה הזו כי "לשירות הבולאי יש מסורת ארוכה בהנפקת בולים לספורט האולימפי, הפעם בחרנו להנפיק בולים גם לספורט התחרותי הלא אולימפי שצובר פופולריות גדולה בקרב הציבור בארץ ובעולם. בולים אלה יראו לעולם עוד פן מפניה היפים של ישראל".

סדרת הבולים האחרונה שהנפיק השירות הבולאי החודש מוקדשת לשפת הסימנים בישראל. הסימנים "אהבה", "נשיקה", "להתראות", "תודה" ו"חברות", מופיעים על גבי חמשת הבולים בסדרה, שעוצבה על ידי מירי ניסטור, והסימן "דרישת שלום", המופיע בחותמת המוטבעת. סימנים אלו הינם מקבץ בסיסי של שפת הסימנים הישראלית ומטרתם לחשוף, לקרב וליצור גשר בין עולמם של האנשים השומעים לעולמם של האנשים החרשים.
 יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש מסרה, כי "בישראל חיים כ- 750,000 חרשים, ומתוכם כ-15,000 איש דוברי שפת הסימנים. שפת הסימנים היא שפה אנושית, טבעית, וחזותית, המובעת באמצעות ידיים, פנים וגוף. היא אינה שפה אוניברסאלית, ובכל קהילת חרשים מתפתחת שפה ייחודית. העובדה שאנשים חרשים יכולים לתקשר באמצעות שפה חזותית, שאיננה מצריכה שימוש בחוש השמע, גורמת לכך שאין הם רואים עצמם נכים או לקויים, אלא קהילה שיש לה מאפיינים של קבוצת מיעוט: היסטוריה משותפת, פעילות תרבותית וחברתית ושפה משותפת - שפת הסימנים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...