
שרדו את התופת: התפילין והסידור הגיעו ליד ושם
הדבר האחרון שהספיק שרולצ'יק לעשות לפני שנפטר היה להעביר את התפילין והסידור שלו, אותם נשא בכל שנות המלחמה לידי אחיה של ארוסתו, אליזבט אברהם. אחרי ששמרו עליהם במשך 69 שנים, סמואל ומלבינה אברהם החליטו להעביר את השרידים ליד ושם: "שם הם יישמרו למזכרת נצח"
האחות, אליזבט אברהם, נולדה ב- 1914 והתארסה בזמן המלחמה עם שרולצ'יק (ישראל), שאפילו את שם משפחתו אין יודעים היום. ברשותו היו תפילין וסידור שהצליח להחזיק עד סוף המלחמה במחנה עבודה.

הסידור ששרד את השואה. בעליו ידע שלא יחזיק מעמד
באדיבות יד ושם

התפילין ששרדו את השואה. הארוסה לא רצתה לקחת
באדיבות יד ושם
סמואל, היום בן 94, התבשר על אירוסי אחותו המבוגרת ממנו בשש שנים בעת ששירת כעובד כפייה בפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי. אליזבט ושרולצ'יק שלחו תצלום של שניהם לסמואל, למחנה שבו נכלא, לרגל אירוסיהם. זה היה בדיוק כשהונגריה נכבשה על ידי הגרמנים.
חודשיים לאחר האירוסין נשלחה אליזבט לגטו ביסטריצה ומשם לאושוויץ. ממחנה ההשמדה הוצעדה בצעדת מוות ללייפציג. שרולצ'יק גויס אף הוא לפלוגות העבודה ונלקח למחנה עבודה. סמואל גורש בספטמבר 44' למחנה עבודה, ומשם למאוטהאוזן בגרמניה. לאחר השחרור נפגשו סמואל ושרולצ'יק במחנה החלמה לאסירים משוחררים בהרשפינג, ליד מטהאוזן.
שניהם היו חולים וחלשים, אך שרולצ'יק הרגיש שלא יחזיק מעמד ואמר לסמואל: "אני מוסר לך את התפילין האלו. תשמור עליהם". שרולצ'יק לא הצליח להתאושש ונפטר. סמואל החלים וחזר לעיירתו, ביסטריצה. שם הוא פגש את אליזבט אחותו ובישר לה על מות ארוסה. היא לא רצתה לקחת את התפילין. "היא הייתה הרוסה ממה שעבר עליה וממותו של אהובה, ולכן לא לקחה את הדבר האחרון שנשאר לה ממנו", סיפרו אמש סמואל אברהם ורעייתו מלבינה.
אליזבט, סמואל ושני אחיהם, חיים וחיה, שרדו. הוריהם, אהרון זאב ותרזה טובה, נספו. אליזבט נישאה ב-1948 לפרייכל מרדכי, גם הוא מהעיירה ביסטריצה,
סמואל נישא למלבינה, אף היא ניצולת שואה מביסטרציה. סביהם של השניים היו אח ואחות, כך שהם בני דודים שניים. לסמואל ומלבינה שתי בנות ושמונה נכדים. לכל אחד מהם 3-4 ילדים, "כך שיש לנו הרבה נינים", סיפרו.
70 שנה החזיקו את התפילין והסידור בביתם עד ששמעו על מבצע "לאסוף את השברים", שמלקט מסמכים, תעודות, חפצים ותמונות מתקופת השואה ביד ושם. השניים החליטו להעביר למוזיאון את התפילין והסידור עם התמונה של אליזבט וארוסה. "היום כבר אי אפשר להשתמש בתפילין ובסידור הללו, כי הם נפגעו במשך השנים. לכל הנכדים קנינו תפילין וסידורים חדשים. המקום הטוב ביותר בשבילם הוא יד ושם, שם יישמרו למזכרת נצח", אמרו.
מלבינה, ניצולת שואה גם היא, הייתה ב"קינדר לאגר" באושוויץ. היא הייתה בת 15 כשנשלחה למחנה ההשמדה, וניצלה בנס. "בוקר אחד הגיעו הדודות שלי, שהיו מבוגרות ממני, וחטפו אותי למחנה העבודה שבו עבדו. כך ניצלו חיי", סיפרה.
ביד ושם קוראים לניצולים ולבני משפחותיהם להמשיך להעביר פריטים מתקופת השואה למוזיאון. לפניות: 02-6443888.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg