הכירו את הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל
שכר מוגבל לבכירים, רווח שמחולק ללקוחות, וניהול בתהליך דמוקרטי. מאות משקיעים כבר הצטרפו למיזם, והיזמים מחכים לעוד אלפי לקוחות שיצטרפו. "הפרויקט זקוק לאמון הציבור", אומרים בבנק אופק. "זו הדרך היחידה שלו להמריא ולעשות שינוי בענף"
הרב יובל שרלו, שרכש אף הוא מניה במיזם, כתב כי "הניסיון הזה על שני היבטיו – המשמעות הכלכלית והשפה החברתית – הוא כה חשוב למדינת ישראל שזו זכות גדולה להיות שותף בו". לפני כשבועיים התקיים ערב השקה רשמי במוזיאון ארץ ישראל, ובעקבותיו החלו ניסיונות הגיוס המסיביים יותר.
כמו הרבה מיזמים חברתיים אחרים, גם הסיפור של בנק אופק נולד בימי המחאה החברתית ובדו"ח ועדת טרכטנברג שהוגש לאחריה. על פי מסקנות הדו"ח, ענף הבנקאות בארץ סובל מריכוזיות יתר. שני הבנקים הגדולים שולטים ב-57 אחוזים מהנכסים בענף, ואילו חמשת הבנקים הגדולים שולטים יחד בלא פחות מ-93 אחוזים מהנכסים. החברות הגדולות במשק נהנות מתנאי אשראי נוחים בגלל עוצמתן, ומי שמשלמים את המחיר הם האזרחים הפשוטים והעסקים הקטנים.
הוועדה לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות בראשות המפקח על הבנקים, דוד זקן, שהוקמה בעקבות המלצות דו"ח טרכטנברג, ראתה בהקמת בנק קואופרטיבי יוזמה חברתית ברוכה, שעשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית, וביולי 2012 קראה להקמת אגודת אשראי בישראל. "הפיקוח על הבנקים מתחייב ללוות יזמים שיפנו אליו בעניין זה, הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן במתן הדרכה מתאימה", נאמר בדו"ח ועדת זקן. שורר, שכיהן בעבר בשורה של תפקידי מפתח ציבוריים, בין היתר מנכ"ל משרד התחבורה, המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, יו"ר דירקטריון מבטחים ויו"ר הפניקס, כבר היה מוכן עם תכנית פעולה, ותוך זמן קצר הוקמה אופק כאגודה שיתופית.
הפעילים המרכזיים במיזם חורשים את הארץ בחוגי בית ומנסים לגייס אנשים לטובת הרעיון. רק בעלי מניה יוכלו בעתיד לפתוח חשבון בבנק ולהיות זכאים להטבות שיינתנו לחברים. עלות מנייה בודדת: 3,000 שקלים. עד היום גויסו כבר 5.1 מיליון שקלים, כאשר היעד הסופי לצורך פתיחת הבנק הוא 30 אלף חברים והון עצמי של 90 מיליון שקלים. כל חבר יכול להחזיק במניה אחת בלבד בבנק, ללא כל תלות בגודל החשבון שבו הוא מחזיק. זאת כדי למנוע מצב שבו חבר אחד יצבור שליטה משמעותית ויטרפד את רעיון השיתופיות העומד בבסיס הבנק הקואופרטיבי.
לאלו הטבות יזכו החברים בבנק השיתופי? המיזם חותר להגיע לריביות נמוכות בכ-25 אחוזים מן המקובל בענף בתחום ההלוואות וריביות שיהיו גבוהות בכ-25 אחוזים בתחום הפיקדונות, בדומה לנהוג בעולם במדינות שבהן מיושמים מודלים דומים. באופק מדגישים כי מדובר בגוף עסקי ומקצועי לכל דבר ועניין, שיהיה כפוף להנחיות המפקח של הבנקים כמו כל בנק אחר, אלא שבניגוד לבנקים אחרים שפועלים כדי למקסם את רווחיהם לטובת בעלי השליטה, באופק המטרה העליונה היא מתן שירות מיטבי ללקוחות כיוון שהם בעצמם בעלי המניות. הרווחים לא יחולקו כדיבידנדים אלא ישמשו לחיזוק בסיס ההון של הבנק כדי לשמור על יציבותו, וכן יוחזרו ללקוחות בצורה של ריביות ועמלות נמוכות יותר.
אם הכול כל כך טוב, איך לא חשבו על זה קודם? ובכן, מסתבר שאכן חשבו על זה קודם. בדיקה בעולם מגלה שהשיטה הזו נהוגה בלא פחות מ-101 מדינות. באירופה משרתים הבנקים הקואופרטיבים 215 מיליון לקוחות. 95 מיליון אמריקאים מחזיקים בחשבונות בבנקים שפועלים בשיטה דומה, שבהם מתבצעת כ-45 אחוזים מהפעילות הבנקאית בארה"ב.
גם בארץ פעלו בעבר הרחוק אגודות אשראי שנועדו לשרת מטרה דומה לזו של בנק אופק, אלא שאגודות האשראי לא הצליחו לשרוד, ובתוך כמה שנים התמזגו עם הבנקים הגדולים. למה שהפעם זה יצליח? "כשהוקמה המדינה שלטה כאן שיטה ריכוזית, שהאמינה בהלאמת כל המקורות לטובת הממשלה וחלוקה על פי סדר העדיפויות של הממשלה, שסללה כבישים ובנתה מפעלים ושיכונים", מסביר שורר. הוא מתייחס להקמתו של בנק ישראל שנועד לפקח, בין היתר, על מדיניות האשראי באופן ריכוזי יותר על ידי רגולציה שהקשתה על הבנקים הקטנים לפעול.
"בעקבות המהפך ב-77' השתנתה השיטה והתחיל תהליך מבורך של פתיחת המשק לתחרות ולליברליזציה. הבעיה שהפתיחות היטיבה בעיקר עם החברות הגדולות ולא עם משקי הבית או העסקים הקטנים. עכשיו הגיעה השעה לתקן את תהליך הקיטוב שנוצר". על פי שורר, כל עוד המשטר בארץ הוא של כלכלה חופשית, הבנקאות הקואופרטיבית יכולה לפרוח ולשגשג כפי שקורה בשאר העולם. "כאשר התחרות חופשית אנשים חופשיים מתאגדים לשיפור מצבם האישי והקבוצתי. כך הם עושים גם בקבוצות רכישה לדירות, למשל".
כאגודה שיתופית אמור הבנק לפעול באופן דמוקרטי, ולאפשר לחברים להשפיע על ההחלטות העקרוניות והמהותיות הקשורות לניהול הבנק, כמו בחירת בעלי התפקידים הבכירים וגובה שכרם. איך מקיימים אסיפה עם 30 אלף חברים? בימים אלו מנסים לגבש מודל מתאים יחד עם רשם האגודות. התכנון הוא לקיים את עיקר ההצבעה באינטרנט, כשבמקביל יתאפשר למי שרוצה להיות נוכח באופן פיזי לעשות זאת במספר מוקדים שיתכנסו ברחבי הארץ.
הפן החברתי של הבנק העתידי מתבטא במדיניות המוצהרת שלפיה הבנק לא יעסיק עובדי קבלן וכי פערי השכר יוגבלו, כך שהיחס בין שכרו של העובד הזוטר ביותר לעובד הבכיר ביותר יעמוד סביב קנה מידה של 1:10. באופק מסבירים שיחס כזה יכתיב שכר הוגן לכלל העובדים וימנע אפשרות לשכר מופרז ומוגזם לבכירי הבנק. בחישוב מהיר, גם אם מניחים ששכרו של עובד הניקיון יהיה גבוה משכר המינימום, מגיעים לשכר מנכ"ל מקסימלי של 60 אלף שקלים. לשם השוואה, שכרה של רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, עומד על 180 אלף שקלים בחודש.
אך כיצד מגייסים עובדים שרגילים לתנאי שכר גבוהים כל כך בתחום שמראש מוכוון לעשיית רווחים? הרי לא מדובר בז'אנר המקובל של פעילים חברתיים שעובדים בהוראה או כעובדים סוציאליים. "יש מאות אלפי אנשים שעובדים בבנקים קואופרטיביים ברחבי העולם, גם שם רמות השכר מוגבלות, והתיאור שנתת לבנקאים לא מתאים להם", טוען שורר.
"מלבד זאת, התפקיד עצמו מספיק מעניין ומאתגר כדי למשוך את האנשים הטובים. צריך לזכור שהשכר הוא גבוה כי הם יכולים ואף אחד לא מפקח עליהם. אפשר לקחת מהציבור מחירים מופקעים ולחלק אותם בין החבר'ה. הרי אף אחד מהם לא עושה עבודה ששווה את השכר המופרך שהוא מקבל, לא שם ולא בחברות הביטוח. שכר של 70-60 אלף שקלים הוא לא שכר ראוי? אי אפשר לחיות ממנו? זה לא שכר של מי שמחפשים אוכל בפחים".
עו"ד צפי הדר-ריכטר, היועצת המשפטית של אופק, עבדה במשך תשע שנים כיועצת משפטית בהנהלת בנק הפועלים ולאחר מכן הייתה שותפה בקרן השקעות שהקימה
הדר-ריכטר, כמו חברים נוספים במטה ההקמה, עבדה למעלה משנה במשרה מלאה וללא משכורת. רק לפני כחודשיים, לאחר שהרשות לניירות ערך אישרה לבנק להתחיל לגייס כספים מהציבור, יכלו חלק מהעובדים למשוך לעצמם משכורת. "יש אלינו כבר כל כך הרבה פניות, אנשים רוצים להיות חלק מאופק מתוך אמונה שזה דבר נכון לחברה הישראלית, ומוכנים להרוויח שכר הוגן גם אם לא שערורייתי. אנשים רוצים להיות מעצבי מדיניות. אנחנו מאמינים שנהיה סמל לכל הענף הזה, כאשר יראו שזה אפשרי ולמה לעבוד בשיטה אחרת".
איך התגובות בבנק הפועלים? אפשר לומר שחצית את הקווים?
"עם הגורמים הרשמיים אין לי קשר כמובן. יש לי קשר עם העובדים שהיו חברים שלי והם עדיין חברים שלי. הם חושבים שאני עושה דבר מרתק. אני מקבלת רק תגובות טובות, אחד על אחד הם מסירים בפניי את הכובע".
בינתיים המיזם עדיין צריך להתגבר על משוכות רבות. בשיחות סגורות הובטח לנציגי אופק כי ההון העצמי שיידרש לא יעלה על סכום של 100 מיליון שקלים, אך רק בחודשים הקרובים אמור המפקח על הבנקים לפרסם את הרגולציה הנדרשת להקמת בנק קואופרטיבי בישראל. רק אז יידעו באופק בוודאות מהו המתווה להקמת הבנק ומהם לוחות הזמנים.
האתגר הגדול יותר לעת עתה הוא למכור את מניות האגודה השיתופית, כאשר הבנק עצמו טרם הוקם. לשם כך נדרשת מידה גבוהה מאוד של אמון מהציבור. חלק מהמנגנון שאמור להניח את דעתם של האנשים הוא פיצול הסכום המושקע, כך ש-1,000 שקלים מתוכו ילכו למאמץ השוטף של ההקמה ו-2,000 שקלים נותרים יופקדו בידי נאמן חיצוני. סכום זה יוכל להשתחרר רק עם התקדמות רצינית של הבנק עצמו, ולאחר שיינתן לכך אישור של החברים באסיפה כללית. אם מכל סיבה שהיא הבנק לא יקום בסופו של דבר, הסכום הזה יוחזר למשקיעים.
אך נראה ששעת המבחן האמתית תגיע כשהבנק יקום והלקוחות יצטרכו להחליט אם הם מעוניינים להעביר את כל חסכונותיהם לבנק החדש. "אנחנו היום מגייסים את הציבור לתהליך של שינוי", מסבירה ריכטר-הדר. "אנשים חשים מצוקה נוכח הריכוזיות בענף הבנקאות שמובילה לגביית יתר, בעיקר מאנשים פרטיים ועסקים קטנים שמקופחים מאוד מול הבנקים. מרגישים את זה בכנסים ובחוגי בית. אנחנו בשטח כל הזמן. היום זה ברמה שבין 7 ל-10 חוגי בית בשבוע. לחלק אנחנו מגיעים בעצמנו וחלק אחר מבצע צוות שהכשרנו לכך.
"את רואה כיצד במקום לשבת ולהתלונן על יוקר המחייה וגביית היתר, אנשים מחליטים להצטרף ולתת צ'אנס. נכון שצריך לתת אמון, אבל יש פה יוזמה של אנשים שהיו בכל התחומים המקצועיים בענף הבנקאות, ומשקיעים מזמנם וממרצם. בסופו של יום כשרוצים שינוי צריך לעשות מעשה, אי אפשר לשבת על הגדר ולחכות שזה יעשה מעצמו. אני חושבת שאנשים מבינים את זה ולכן הם מצטרפים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם