ראשי » חדשות » בארץגלוש ב - nrg מהסלולר

הפערים בחינוך בישראל – הגדולים ביותר במערב

דוח מרכז טאוב "תמונת מצב המדינה לשנת 2014" מצביע שוב על הפער בישראל ומראה כי ההשקעה בחינוך ממשיכה להיות נמוכה ממוצע ה-OECD. בנוסף חושף הדוח, כי מחצית מהישראלים לא משלמים מסים מכיוון שאינם מגיעים למדרגת המס

הפער בין התלמידים היהודים לבין התלמידים הערבים בישראל בתוצאות מבחני המיצ"ב עומד על 16.8%, כך עולה מדו"ח "תמונת מצב המדינה לשנת 2014" שמפרסם הבוקר (ד') מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

עוד חדשות ב-nrg:
- פיצוץ עז בצפון איראן: "נפגעים רבים"
- גורמים אמריקאים: "הריגול הישראלי אחר ארה"ב חוצה גבולות"
- מחקר חדש מגלה: כיצד נוצר עם ישראל

בנוסף, מצביע הדו"ח על כך שההוצאה הציבורית לתלמיד בחינוך היסודי בישראל, ירדה באופן יחסי מאז שנת 2002 ונותרה נמוכה מממוצע ה-OECD. מהנתונים עולה כי בשנת 2010 הוציאה ישראל 5,758 דולרים לתלמיד, זאת לעומת ההוצאה הממוצעת במדינות ה-OECD  שעמדה אז על 7,974 דולרים לתלמיד.

 
"בעוד שבמדינות ה-OECD חל גידול מתמיד בהוצאה הציבורית לתלמיד כאחוז מהתמ"ג לנפש", נכתב בדו"ח, "ישראל – שבעבר הקדישה לכך סכום גדול יותר מאשר מדינות ה-OECD – צמצמה את ההוצאות לרמה נמוכה מהממוצע". עם זאת, על פי מנהל מרכז טאוב, פרופ' דן בן דוד, אשר חיבר את הדו"ח, "הסכמי השכר הקיבוציים עם המורים הובילו לשינוי מגמה בשנים האחרונות".

תמונת מצב מדאיגה נרשמת גם בחינוך העל יסודי: "ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי ב-OECD – ביחס לרמת החיים – הייתה במגמת עלייה במשך העשור האחרון". נכתב בדו"ח, זאת בעוד "ההוצאה בישראל במהלך אותה תקופה הייתה גם נמוכה יותר וגם במגמת ירידה".

על פי תוצאות מבחני המיצ"ב לשנת תשע"ג (2013), בכיתות ח' הפערים בין ציוני המיצ"ב של דוברי העברית לציונים של דוברי הערבית עמדו על 13.8% באנגלית, 9.4% במתמטיקה

ו-8.7% במדע וטכנולוגיה. בקרב תלמידי כיתות ה' הפערים היו נמוכים יותר, אך עדיין גבוהים – 4.6% באנגלית, 8.5% במתמטיקה ו-6.8% במדע וטכנולוגיה. על הפערים בין שתי אוכלוסיות אלו מעידים גם המבחנים הבין-לאומיים, כאשר הישגי הילדים היהודים (ללא חרדים) בתחומי לימוד בסיסיים גבוהים ב-4.8% מהממוצע הכללי של ישראל, זאת בעוד הישגי הילדים הערבים נמוכים ב-16.8% מהממוצע של ישראל, והם נמוכים גם מהישגי הילדים במדינות מתפתחות כמו ירדן, תוניסיה ומלזיה.

מאז שנת 1999 שומרת ישראל על המקום הראשון והמביש (מבין המדינות המפותחות), בפערים שנרשמו בין התלמידים במדינה במבחנים הבין-לאומיים.

"אם חינוך הוא קרש הקפיצה לשוק העבודה, אי שוויון בחינוך עשוי לנבא פערי הכנסה בעתיד. באופן עקבי, הפערים בין הישגי התלמידים בתוך ישראל במקצועות הליבה– אפילו ללא החרדים, הם הגדולים ביותר בעולם המפותח". נכתב.

עוד עולה מהדו"ח כי כמחצית מהישראלים אינם מגיעים למדרגת המס ולמעשה אינם משלמים מסים. 49.7% מהפרטים בישראל לא שילמו מס הכנסה כלל בשנת 2011. בשנת 2012 שיעור זה היה אף גבוה יותר: 52.3%. שני העשירונים העליונים הם המקור לכמעט 90% מכלל הכנסות המדינה ממס הכנסה, והעשירון העליון לבדו אחראי ל-72.9%.

מן הדו"ח, המתבסס על נתוני משרד החינוך והלמ"ס עולה עוד כי המשאבים שהקצתה המדינה גם לטובת ההשכלה הגבוהה, הלכו והצטמצמו באופן יחסי עם השנים. כך, בעוד בארבעת העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל ב-133% ואוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות המחקר ב-157%, מספרם של אנשי הסגל הבכירים באוניברסיטאות אלו, עלה ב-9 אחוזים בלבד. לדוגמא, הסגל האקדמי הבכיר בשתי האוניברסיטאות המובילות בישראל, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, קטן יותר כיום מאשר היה בשנות השבעים, וכך גם במקרה של הטכניון.

בכל מערכת ההשכלה הגבוהה, זינק מספרם של הסטודנטים ב-40 השנים האחרונות ב- 428%, בעוד שמספר חברי הסגל הבכיר בכלל המוסדות להשכלה גבוהה גדל ב-40 אחוז בלבד. עוד עולה כי מספר הסטודנטים לכל איש סגל בכיר גדל יותר מפי שניים בין 1977 ל-2010, מ-12.6 ל-26.1 סטודנטים לפרופסור.

אם מתבוננים על התמונה הרחבה יותר עולה כי למרות שמאז שנת 1973 עלתה רמת החיים בישראל במונחים ריאליים, ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט דווקא ירדה ביותר משני שלישים. "ירידה זו נובעת בחלקה מהקמתן של המכללות, שעלותן למדינה נמוכה במידה ניכרת והן מפחיתות את העלות הממוצעת לסטודנט". נכתב בדו"ח. "סיבה חשובה נוספת לירידה זו היא השינוי בסדר העדיפויות התקציבי של המדינה, שהותיר מאחור את ההשכלה הגבוהה".

"השוואה בין ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל וב-OECD (ביחס לרמת החיים) משקפת את הפער הגדל בין סדרי העדיפויות הלאומיים בעולם המפותח ובין העדיפויות בישראל". נכתב עוד. 

אלי הורביץ, מנכ׳ל קרן טראמפ המעודדת חינוך למצוינות הגיב לדו"ח מרכז טאוב באומרו כי: "השיפור בהישגי החינוך מעודד אך הוא אטי מדי מכדי לשבור את מעגל הקסמים של הפערים. על כן, נדרשת תכנית לאומית מקיפה לשיפור משמעותי בלמידה שתבטיח את זכותו הבסיסית של כל תלמיד להוראה איכותית".

עוד הדגיש הורוביץ כי "מדינות שמצליחות בחינוך הבינו שמורה טוב עושה את כל ההבדל, והן משקיעות באיכות המורים ואיכות ההוראה בכיתות".

נשיאת מכללת לוינסקי פרופ' לאה קסן מסרה כי "תמונת מצב המדינה המוצגת בדוח של מכון טאוב, בכל הקשור לנושא החינוך, משקפת עתיד בעייתי לילדי ישראל. אותם התלמידים המוזכרים בדוח, אשר מקבלים חינוך פחות טוב ומביאים הישגים נמוכים יותר, בעוד עשר שנים יהפכו לאזרחים הזקוקים לתמיכה ממשלתית, שאינם חלק מההשכלה הגבוהה בישראל וכך יתחיל מעגל שאינו נגמר".

מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות חנה דורסמן אמרה בתגובה לדו"ח כי "הקשר בין הצלחתו של תלמיד בלימודים, הישגיו והסיכוי שלו להשכלה אקדמית לבין אזור המגורים שלו, מוצאו האתני והעיסוק של הוריו, הוא קשר מדאיג העולה לכותרות מדי מספר חודשים והוא החוליה החלשה בדרך להצלחתה של מערכת החינוך הישראלית". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...