סטודנטים צבועים ירוק: חמאס מתחזק ביו"ש?
פת"ח וחמאס חתמו על הסכם פיוס לקראת הבחירות ברשות אולם ביקור באוניברסיטאות בחברון ובביר זית מוכיח: החמאס שולט
די היה במבט חטוף כדי להבין את הדרך שבה מנסות הרשימות להשפיע על הבוחרים. במרכז הדגלים הצהובים של פת"ח הופיע הכיתוב: "גדודי השאהיד יאסר ערפאת". בסקרים השונים זוכה יו"ר הרשות אבו-מאזן לתמיכת "העם הפלסטיני", אבל באוניברסיטה הכתירו את המנהיג האמיתי: במקום תמונת היו"ר, הוצבה כרזת ענק של מרואן ברגותי במדי שב"ס, מניף כלפי מעלה את ידיו האזוקות בתנועת ניצחון. לתפארת ארגון פת"ח.
צפו: החמאס חוזר לשטח באוניברסיטאות ביו"ש
פת"ח וחמאס חתמו על הסכם פיוס, והם קרובים לכונן ממשלת אחדות. אבל כשיורדים בירידה התלולה מרמאללה לכיוון האוניברסיטה, אפשר להבין מי היריב המר של פת"ח בבחירות לאגודת הסטודנטים. על צמרות הברושים נתלו הדגלים הירוקים של חמאס. במרכז הגבעה כרזה ענקית שמציגה את גיבורי הארגון: שייח' אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי.
בשעה עשר בבוקר החלו לעלות לרחבה המרכזית המגודרת, בזה אחר זה, נציגי הרשימות. אנשי החזית העממית, לבושים באדום, היו הראשונים להציג את מרכולתם: עזרה בלימודים לסטודנטים מתקשים, סיוע כספי לנזקקים, שיפור התנאים. מלבד קומץ של תומכים לבושי אדום המחזיקים בדגל התנועה, שאר הסטודנטים פיהקו בשעמום. הם התעוררו רק למשמע הצעקה של הכרוז "אתם אוניברסיטת השאהידים, אל תשכחו את השאהידים של החזית העממית". הכרוז סיים, והצעירים המשיכו להסתובב ברחבת האוניברסיטה. בתסרוקות מעוצבות ומשקפי ריי-באן, עברו הסטודנטים מול הסטודנטיות, שעשו את עצמן בוחנות את הסמארטפונים שלהן בעניין מוגזם. כולם נהנו מהשמש החמימה ששטפה את אוניברסיטת ביר-זית וחיכו לדבר האמיתי.
ואז הם הגיעו. תופים שנשמעו כמו יריות פילחו את השקט. תהלוכה שנראית בדרך כלל בכיכר אל-כתיבה בעזה התקרבה אל עבר הרחבה. עשרות נערים שסרטים ירוקים על מצחם וזרועותיהם, לבושים במכנסי צבא וחולצות שחורות, צעדו ולא הותירו ספק: עכשיו תורו של ארגון חמאס. סמל תא הסטודנטים – מפת ארץ ישראל שבמרכזה אגרוף מונף ומתחתיו הציווי "התכוננו" ומורה על התכוננות לג'יהאד, "מלחמת קודש", נגד האויבים – נישא על ידי שני נערים. מיד אחריהם בתהלוכה נראה דגם של טיל קסאם ומפת ישראל ענקית עם מפתח "זכות השיבה" צמוד אליה. ירושלים מסומנת במרכז, ואחריה יפו, חיפה, עכו וצפת. "מי נותן את הכוח?" צעק הכרוז, והצועדים השיבו בצעקה: "אללה!"; "במי אתם נלחמים?" הוא המשיך, והצועדים צעקו "בציונים!"; "מי אתם?" "אנחנו גדודי אל-קסאם!".
שעות בודדות לפני המפגש ההיסטורי בין אבו-מאזן לראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל בקטאר, פעילי תא הסטודנטים 'אל-כותלה' של חמאס הבהירו מה הם חושבים על הפיוס הפנים-פלסטיני: "ההתנגדות תאחד אותנו", הודפס במרכז החולצות השחורות שלבשו.
שני הסטודנטים שתפסו את הבמה התקבלו במחיאות כפיים סוערות. בסטייל של ראפרים או אם תרצו רפי גינת ביד-אליהו, הם צרחו למיקרופון את מצע חמאס: "בעוד תנועות אחרות מביאות לכן שיחות, אנחנו מביאים לכם יותר מ-240 ראשים של ציונים", צרח אחד מהם, וזכה למחיאות כפיים סוערות.
השני ניצל את המומנטום, והזכיר לשומעים את תלמידת האוניברסיטה אחלאם אל-תמימי, שהסיעה את המחבל שביצע את הפיגוע במסעדת סבארו: "שחררנו את אחלאם תמימי אחרי שחטפנו את גלעד שליט!". קהל המאזינים לא נשאר אדיש: מחיאות כפיים של מאות סטודנטים לבושים בשחור וירוק, ולצדם, בהפרדה מוחלטת, סטודנטיות לבושות בלבן החובשות כובעים וסרטים ירוקים, חלקן עם ניקאב המותיר חריץ רק לעיניים.
השיחות הכושלות שהביא אבו-מאזן, הציונים שיש לבצע בהם ג'יהאד, שחרור פלסטין מהנהר עד הירדן, שריפת ההתנחלויות – כל אלה היו הנקודות המרכזיות בדפים הלבנים שאחזו השניים. אה, וגם זכויות הסטודנטים והסרת מצלמות אבטחה שהוצבו באוניברסיטה, בשולי הדברים. מאחורי הצורחים עמדו חברי ועדת הבחירות מטעם האוניברסיטה, והנהנו למשמע דף המסרים. לא הועלתה כל אפשרות של התערבות בתכנים, בשם מי שאמור לחנך את הנוער הפלסטיני, בטח שלא להפסיק את הזרם הבלתי פוסק של ההסתה נגד ישראל, סליחה, נגד "הציונים". השואגים ירדו מהבמה לקול תרועות, ופינו את מקומם לפן האמנותי. שני שחקנים מוכשרים מתא חמאס עלו אל הבמה. האחד גילם את דמותה של אום אבו-סאלח והשני את בנה התמים לכאורה, מועית שמו.
"הבא לי בבקשה את הלפ-טוּט, אני רוצה לגלוש בפייסטוּק", אמרה האמא, משבשת בכוונה את המילים ומאיימת על בנה הסורר שלא יעז להיכנס לאתר האסור.
"יא וואלי, מה אני רואה פה. למה אסרו על תלמידות האוניברסיטה בחברון לצאת לטיול?", שאלה האם, בעקבות מייל שקראה. הנער התמים השיב לה מיד: "כדי שהן לא יפתו את מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ויסכנו אותם". הקהל נשפך מצחוק.
בהמשך ההצגה הגיע הנער בבהלה אל אמו, וסיפר לה על הודעה דחופה שקיבל: חייל ישראלי נהרג בחברון. "מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה, תדבר עם מי שהרג אותו". ואז אומר לה הבן: "אמא איך את מדברת. את לא יודעת שהדם של היהודים יותר יקר מהדם של הפלסטינים?". מועית המשיך להשליך חצי ביקורת נגד אבו-מאזן, ונגד ה"רשות הציונית", לקול צהלות תלמידי האוניברסיטה. "יא איבני, מה הסוגיה החשובה ביותר לפלסטינים?" והבן שואל אותה – "הנכבה?" והאמא אומרת לו: "לא. לא הנכבה יא איבני. הכי חשוב זה שהנשיא שלנו גינה את השששואה (שואה)", המשיך השחקן שגילם את האמא הפלסטינית, תוך שהוא מזלזל בהצהרה הרשמית של אבו-מאזן ביום השואה האחרון – שהוא מגנה כל רצח של אנשים חפים מפשע.
"אני אוהב לשמוע את הסטודנטים, זה טוב שהם מביעים את דעתם על כל דבר", אמר לי אחד המרצים באוניברסיטה אחרי מופע הסטנד-אפ שריתק אלפי סטודנטים. "אמנם יש קיצונים, אבל כל אחד רואה את המציאות באופן קצת שונה", ניסה להסביר בדרך מלומדת.
הצבעתי לו על השיירה של פעילי תא חמאס המחזיקים בדגם של קסאם, וזכיתי לצקצוק בלשון: "זה לא בסדר, זה כבר עובר את הגבול".
נחושים לקדם פיגועים בתוך ישראל, צועקת השיירה לנטוש את ההתקוממות העממית ולעבור להתקוממות אלימה. התופים רועמים, המגאפונים זועקים סיסמאות נגד הציונים, ואז לפתע שקט. חמישה מטוסי קרב ישראלים חוצים את שמי אוניברסיטת ביר-זית מצד לצד. זהו מטס הכנה לקראת יום העצמאות, והצעירים להוטי הקרב נותרים בפה פעור ועיניים משתאות אל עבר השמיים. "לאויב הציוני יש מטוסי קרב", אני אומר לאחד מחובשי הסרטים הירוקים, והוא מהנהן ומיד משיב מלחמה: "לנו יש אללה, הוא לצידנו ואנחנו נכבוש את כל פלסטין".
ניסיון להבין מאחד ממנהיגי תהלוכת חמאס מי לדעתו ינצח בבחירות ומה עם הפיוס הפנים-פלסטיני ותהליך השלום עם ישראל הוביל להסתבכות. חמישה צעירים הסתובבו סביבי, ושאלו אותי למעשיי. הצגת תעודת העיתונאי שלי לא סיפקה אותם, והם דרשו שאמחק את התמונות שצילמתי בעצרת.
גורמים רשמיים באוניברסיטה הבהירו לי כי אינם נותנים לכלי תקשורת להגיע ליום הראשון של הצגת מצעי הבחירות. "זה החוק שלנו. זה ידוע", אמר אחד האנשים שהציג עצמו כשופט בוועדת הבחירות. "אני דורש ממך למחוק את כל התמונות שצילמת במהלך האירוע", הוסיף, כשהוא מבין כנראה את ההשלכות של תצוגת התכלית של חמאס על האוניברסיטה.
מיד לאחר ההודעה על הפיוס, ארגון חמאס נכנס לפעילות מואצת לקראת הבחירות לאוניברסיטאות. בין היתר כדי להוכיח כי כוחו עדיין במותניו וכי למרות המעצרים הרבים של פעילי הארגון על ידי ישראל ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים, היכולות לאגד כוח אלקטורלי עדיין נשמרו.
פעילי סטודנטים מהג'יהאד האסלאמי לא ידעו מה להשיב על השאלה מי ינצח בבחירות באוניברסיטה. המיקום שלה, רמאללה, חשוב מאוד לבחירות הכלליות, שאמורות להתקיים בחודשים הקרובים. בשנה שעברה, המאבק היה צמוד: פת"ח וחמאס קיבלו, כל אחת, קצת יותר מעשרים מושבים מתוך כ-50 שיש באגודת הסטודנטים. "מה שחשוב זה שיש עכשיו פיוס, ושכולם יודעים שישראל היא האויב האמיתי. עכשיו כולם יוכלו לאחד כוחות נגד הציונים", הסבירו לי מוחמד ואחמד, שני סטודנטים למשפטים בני 25 ו-27, שחילקו באופן שווה את הקללות ששחררו לאוויר אל עבר ישראל ואל עבר מכונת פחיות סוררת שבלעה להם מזומנים. "אין לנו בעיה עם היהודים, אנחנו נשמח שהם יחיו במדינה הפלסטינית שתקום מהנהר עד הים כמו שהם חיו בעיראק ובמצרים. לעולם לא נכיר בישראל. מה זה בכלל ישראל?".
"הכוח הצבאי של חמאס כמעט לא קיים, כמובן, אבל הם נמצאים בשטח כל הזמן", אומר לי תושב שכם. "הם עדיין מתנהלים בחלק מהמקומות בפרופיל נמוך, כי הם התרגלו שכל פעילות פוליטית מצד חמאס אסורה ומובילה למעצרים. לכן הם עדיין עובדים תחת מוסדות חברתיים שאינם מזוהים באופן רשמי עם חמאס".
התושב, שמבקש שלא אציין את שמו, מבהיר כי חמאס מנצל טוב את הבחירות כדי לחזק את כוחו: "לאט-לאט הם צוברים ביטחון, יוצאים יותר לרחובות, ולא מפחדים. אפשר היה לראות את זה באופן משמעותי בלוויה של האחים עאדל ועמאוד עוודאללה".
"זה מדהים שלמרות המעצרים של הרשות הפלסטינית ושל ישראל, התיאום הביטחוני והפחד שזרעו בלבותיהם של האנשים, הצליחו בחמאס להגיע למצב של כמעט תיקו בבחירות למועצות הסטודנטים", אומר לי חאלד דמיירי, פרשן פלסטיני החי בחברון. הוא מדבר על הבחירות באוניברסיטת פוליטכניק בחברון, שבמהלכן זכה חמאס ב-19 מושבים מתוך 41 – שני מושבים בלבד פחות מאשר אלה שזכה בהם פת"ח.
לדברי הפרשן הפלסטיני, רק ישראל יכולה לגרום לכך שחמאס יאט את ההשתלטות: "יש לישראל הרבה דרכים להשפיע על תוצאות הבחירות ועל הישרדות שלטון הרשות הפלסטינית של אבו-מאזן. למשל אם ישראל תחליט שאינה מאפשרת את קיומן של בחירות במזרח ירושלים או שתעצור את בכירי חמאס המיועדים להיבחר בבחירות הכלליות. כמובן, לכל התערבות עלולות להיות השלכות".
דמיירי מבטל את ההגדרה "המהפכה הירוקה בגדה", שזרק לי אחד מפעילי תא חמאס בביר-זית. הוא חושב שארגון חמאס אינו מעוניין לנצח כל כך מהר. "ארגון חמאס יכול בהחלט לשאוב עידוד מתוצאות הבחירות באוניברסיטאות. הם חשבו שמצבם הרבה יותר גרוע. אבל לא כל כך ברור שבבחירות הכלליות ירצה חמאס לכבוש את השליטה מאש"ף". דמיירי ממשיך להסביר: "לארגון יש מספיק צרות מבית ברצועת עזה. לא נראה שהוא רוצה לשלוט גם על שטחים בגדה. לפעמים, מספר שתיים בפוליטיקה זה מקום טוב. וכרגע, בהתחשב במצבו של ארגון חמאס, זה בהחלט יכול להיות נוח לארגון לשבת באופוזיציה ולהתנגד, להיות כינור שני. הם לא רוצים לנהוג באוטובוס, הם רוצים לנצל את ההזדמנות להשפיע על הנהג מהספסל האחורי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם