
המבקר: 14 אלף כלי נשק מוחזקים ללא רישיון
השופט שפירא בחן את נוהלי החזקת הנשק בישראל וגילה כי 90 אחוז מבעלי כלי הירי שרישיונם פקע ממשיכים להחזיק בנשק יותר מחצי שנה לאחר מכן. הוא מתח ביקורת על אגף רישוי הנשק: "לא פעלו בצורה מיטבית לאתר אוכלוסיות של מכורים לסמים המחזיקים בנשק"
כל דוחות המבקר:
> גידול של 60% בנסיעות שרים לחו"ל
> פיקוח על השכר הציבורי היה חוסך מיליארדים
> המורים למתמטיקה לא למדו מתמטיקה
על פי הדו"ח, בישראל מוחזקים יותר מ-14 אלף כלי ירי ללא רישיון. יתרה מכך, 90 אחוז מבעלי כלי הירי שרישיונם פקע מחזיקים בנשק שלא כדין יותר מחצי שנה. כיום, כך עולה מנתוני האגף לרישוי כלי ירי, שעבר לאחריות המשרד לביטחון פנים בשנת 2011, כ-151 אלף בעלי רישיון נשק החזיקו בכ-160 אלף כלי ירי בארץ ב-2012.
בבחינת סוגיה נוספת בפרק זה עלה כי בחודשים ינואר-אוגוסט אשתקד, 12 מתוך 13 מקרי רצח והתאבדות שבוצעו באמצעות כלי נשק נעשו בכלי ירי שבבעלות ארגונים פרטיים או חברות.
בדו"ח מצוין כי בסוף שנות ה-40 התקבל חוק המסדיר את מתן רישיונות כלי הירי בארץ, שמטרתו היה למנוע מכל אזרח לרכוש נשק לשימוש עצמי ללא פיקוח. החוק קבע תנאי סף להחזקת נשק, הכוללים המלצות של משטרת ישראל ושל משרד הבריאות.

"הפיקוח על בעלי רישיונות פרטיים מתקיים רק בזמן הליך הרישוי וחידושו", כתב השופט יוסף שפירא בדו"ח, והוסיף ביקורת כלפי אגף רישוי הנשק, על כך שלא בדק אם ניתן לקיים פעולות פיקוח נוספות מלבד הבדיקות המבוצעות בעת חידוש הרישיון. "מקרים קשים שאירעו בשנת 2013 בבאר-שבע ובירושלים, שבהם נרצחו אזרחים באמצעות כלי ירייה מורשים, מלמדים שהמתכונת הנוכחית של הליך קבלת הרישיון לאדם פרטי, באמצעות הגשת טופס הצהרת בריאות, אינה בהכרח ערובה למצבו הבריאותי של בעל הרישיון".
בבחינתו קבע צוות המבקר שלמרות מדיניות השר לביטחון פנים לצמצום מספר כלי הירייה החוקיים בארץ, לא הכין אגף רישוי הנשק תוכניות מפורטות לטיפול בסוגיה ולא קבע כיצד ניתן להפחית את כמות כלי הנשק בישראל.
כך למשל, מרבית בעלי כלי הירי הפרטיים, כ-120 אלף איש, החזיקו ברישיון נשק למרות שאין להם צורך קונקרטי בו. כמו כן, רק בינואר האחרון - וגם זאת רק בשל עבודת המבקר - נקבע נוהל מסודר בנושא החזקת כלי ירי מול משרד הבריאות.
המבקר ציין כי באגף לרישוי כלי ירי לא פעלו בצורה מיטבית לאתר אוכלוסיות של מכורים לסמים או לאלכוהול המחזיקים בנשק, וכן לא נבדקה השפעתו של קנביס רפואי על כשירות בעל כלי הירי. בנוסף, לא נבדקה רשימת הרופאים בישראל שמצויה ברשותו כדי לוודא שהאישורים הרפואיים שניתנים לבעלי הרישיון אינם פיקטיביים, ואף לא נעשה מאמץ להשיג מידע על בעלי רישיון כדי לבחון אם מצבם הנפשי משתנה.
מידע חסר על בעלי נשק בסיכון
בדומה לקשר הלקוי אל מול משרד הבריאות, המבקר יוסף שפירא מצביע על קשר בעייתי גם מול משרד הרווחה, ועל היעדר מידע על בעלי רשיון נשק שעשויים לסכן את עצמם או את סביבתם. לטענת שפירא, מידע בנושא שיוכל לסייע בטיפול באנשים במצוקה באמצעות העובדים הסוצייאלים לא הועבר לגורמים הרלוונטיים.
"על האגף לרישוי נשק לפעול להרחבת הממשקים שבינו ובין משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשטרת ישראל", מסכם
משטרת ישראל, שקיבלה את הדוח טרם פרסומו, הגיבה לדברי המבקר באומרה כי היא "פועלת באופן יזום ושיטתי לאיתור ותפיסת כלי נשק שפג תוקף רישיונם, לרבות הגעת ניידת לבתי החייבים ואף הכרזתם במערכת המשטרתית כ'דרושים לחקירה'. בהתאם צומצמה גם הרשימה ה'ישנה' של בעלי הרישיון, ועודכנה בדבר מיצוי ההליך המשטרתי. כמו כן, המשטרה פיתחה והטמיעה מערכת מחשוב חדשה, המשלבת ומצליבה מידע מכלל הגורמים הרלוונטיים לסוגיה.
"בהתאם להנחיה שלפיה כלי ירייה הנמצאים ברשות חברות השמירה לא יוצאו מחוץ לאתר המבוטח, בוצעו המהלכים הנדרשים וצומצמו הוצאתם של כ-30 אלף כלי נשק של חברות השמירה בתום עבודת המאבטח".