
המבקר: פיקוח על השכר היה חוסך מיליארדים
בחמש שנות פעילות, יחידת הפיקוח על השכר הציבורי בחנה רק שישה אחוזים מהגופים הציבוריים, מהלך שחסך 1.5 מיליארד שקל. "ניתן היה להביא לחיסכון גדול במידה ניכרת", ציין השופט שפירא
כל דוחות המבקר:
> גידול של 60% בנסיעות שרים לחו"ל
> 14 אלף כלי נשק מוחזקים ללא רישיון
> המורים למתמטיקה לא למדו מתמטיקה
הדו"ח בחן את החלטת הממשלה משנת 1997, אז הוחלט להקים באגף השכר יחידת אכיפה שתאתר ותפקח על חריגות שכר במגזר הציבורי. עוד נקבע כי יתבצע תיאום בין הממונה על השכר לבין הגופים השונים - ואולם, מבדיקת המבקר עולה כי תיאום שכזה לא הושלם באופן מלא, לפחות עד נובמבר 2013.

המבקר גילה כי בין 2008 ל-2012, במשך חמש שנים, נבדקו רק כ-6% מהגופים הציבוריים - בסך הכל: 8% מהרשויות המקומיות, 11% מהחברות הממשלתיות, 1% מאיגודי הערים - ולא נערכה בדיקה לאף חברה עירונית. גם הבדיקות המעטות שכן נעשו, על פי המבקר, לא התבססו על השוואה מדויקת בין מרכיבי השכר השונים. "תשתית המידע על השכר חסרה חלק משמעותי מהעובדים ואין בידי הממונה על השכר תשתית מידע הולמת לצורך ביצוע פיקוח ואכיפה ממשיים כנדרש על פי חוק יסודות התקציב", נכתב בדו"ח.
עוד נטען כי על פי נתוני אגף השכר, הסכום הכולל שחסכו הגופים הציבוריים בעקבות פעולות האכיפה בשנים 2012-2010 היה 1.5 מיליארד שקל. המבקר ציין כי בהנחה שהיקף חריגות השכר בגופים שנבדקו בבדיקות אופקיות דומה להיקף החריגות בכלל הגופים הציבוריים, הרי שאכיפת הוראות החוק על כל הגופים האלה עשויה הייתה להביא לחיסכון גדול במידה ניכרת - הרבה יותר מכפי שנחסך בפועל, בשל הבדיקות החלקיות.
למרות שמגזר הרשויות המקומיות הוא הגדול בין המגזרים של הגופים הציבוריים, המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים לא ביצע בדיקות אופקיות של שכר עובדי הרשויות המקומיות, למעט בדיקה של שכר העובדים הבכירים בשנים 2012-2011. גם רשות החברות כשלה, על פי הדו"ח, שכן זו בדקה רק חלק קטן מ-73 חברות ממשלתיות, המעסיקות בסך הכל כ-60 אלף עובדים.
במועד סיום הביקורת, כ-15 שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה מיוני 1997, עדיין לא בדק המינהל לשלטון מקומי את שכרם של העובדים בחברות העירוניות, למעט בדיקה שעשה בשנים 2011 ו-2012 בנוגע לשכר המנכ"לים של 77 חברות עירוניות.
המבקר גילה כי לא מתקיים פיקוח על השכר המשולם לכ-12.5 אלף עובדי החברות העירוניות שחלקן פועלות זה עשרות שנים ומועסקים בהן אלפי עובדים, זאת "משום שמשרד הפנים טרם קבע הנחיות האמורות לשמש בסיס נורמטיבי לקביעת שכרם".
גם המשרד לשירותי דת סופג אש ממבקר המדינה, שמצא כי מינואר 2011 ועד יולי 2013, מועד סיום הביקורת, ביקר המשרד לשירותי דת את נושא השכר ותנאי העבודה ב-33 (25%) מ-134 המועצות הדתיות. ב-25 מ-33 הביקורות נמצאו ממצאים שחייבו פעולות אכיפה, אולם המשרד לא העביר את ממצאיו אלה לטיפול אגף השכר.
"החלטת הממשלה משנת 1997 נועדה ליצור מערכת של פיקוח ובקרה על תנאי השכר והעבודה של כ-330 אלף עובדים וגמלאים בכ-750 גופים ציבוריים", נכתב בדו"ח, "ממצאי הביקורת
המבקר ציין כי "אכיפה יעילה היא משימה מורכבת, וזו הוטלה על יחידת האכיפה באגף השכר. על האגף לפעול עם נציבות שירות המדינה כדי להבטיח שמשאבי היחידה ייקבעו על פי היקף תפקידיה".
עוד נכתב כי "על הממונה על השכר להשלים את התיאום ואת חלוקת עבודת הבקרה בין הגופים השונים, לרבות הנושאים שיש לכלול בבדיקות השכר... כמו כן עליו לגבש תכנית רב-שנתית לפעילות הבקרה ולתאם ביניהם את התכניות. על אגף השכר לרכז את הנתונים על הבדיקות האופקיות שנעשו במשך השנים וכן להשלים את מאגר הנתונים על חריגות השכר לכאורה ועל הטיפול בהן. כל אלה נדרשים כדי להבטיח תשתית מיטבית לאכיפה".