המבקר: 61% מתושבי דרום תל אביב - זרים
לפי הדו"ח המדינה לא מעניקה למהגרי עבודה אפשרות נאותה לקבלת שירותי בריאות, לעתים עד כדי סכנת חיים. מנגד, קובע המבקר, גם "איכות חייהם של התושבים המקומיים נפגעה באורח ניכר"
כל דוחות המבקר:
> 14 אלף כלי נשק מוחזקים ללא רישיון
> המורים למתמטיקה לא למדו מתמטיקה
> מטפלים בעליית ארה"ב, זונחים את צרפת
הדו"ח, שפורסם אחרי הצהריים (יום ד') עוסק בקבוצה של כ-54 אלף איש, שהשופט שפירא מגדיר כ"זרים שאינם בני הרחקה". המבקר קובע כי הממשלה קבעה מדיניות שנועדה לצמצם את תופעת ההסתננות, אך לא קבעה מדיניות והקצתה משאבים לטיפול בזרים הנמצאים בארץ.
כתוצאה מכך, קובע המבקר, נגישותם של הזרים לשירותי בריאות ורווחה מוגבלת, ויכולתם להתפרנס כדי להבטיח קיום מינימלי נפגעת. הפגיעה חמורה במיוחד בקרב חולים, נשים מוכות וקורבנות סחר שבהיעדר טיפול רפואי ונפשי נשקפת סכנה לחייהם.
הבדיקה נעשתה בחודשים פברואר-ספטמבר 2013, בקרב שורה של גורמים המטפלים בזרים, בהם רשות האוכלוסין, משטרת ישראל, משרד הרווחה, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, עיריית תל אביב ועוד.
המבקר מבהיר כי היעדר המדיניות הממשלתית והקצאת התקציבים לטיפול בזרים יוצר עומס על השלטון המקומי, גירעונות בבתי החולים והישענות של הממשלה על עמותות. הוא ציין כי מתקן השהייה שנפתח בחולות יכול לתת מענה ל-9,000 איש לכל היותר, כך שברור שיש אוכלוסייה עם צרכים שיש לטפל בה.
"המציאות הקיימת מחייבת התמודדות עם השאלה כיצד אפשר להבטיח קיום מינימלי בכבוד לזרים שמחוץ למרכז השהייה, שאינם מסוגלים לעבוד למחייתם, והמדינה אינה מספקת להם תנאים בסיסיים, כמו אנשים שסובלים מנכויות או ממחלות. שאלה זו כלל לא עלתה לדיון, וברי שלא נמצא פתרון להגשמת זכותם של זרים לקיום בסיסי", כתב המבקר.
בדו"ח מובאים נתונים על מספר המטופלים הזרים במרכז הרפואי איכילוב: בשנת 2012 טופלו בו 3,135 קטינים זרים, 45 אחוז מהם (1,426) מחוסרי ביטוח רפואי, ו-12,444 בגירים, 46 אחוז מהם (5,663) מחוסרי ביטוח רפואי. באותה השנה היו 937 ניתוחים ו-902 לידות של יולדות זרות.
המרכז הרפואי אמד את ההפסד הכספי שנגרם לו כתוצאה ממתן שירותים לזרים בשנת 2012 בכ-46 מיליון שקל: 22 מיליון שקל בגין חובות אבודים; 20 מיליון שקל בגין מעבר של יולדות ישראליות ללדת בבתי חולים אחרים; ו-4 מיליון שקל בגין הוצאות שוטפות לטיפול בזרים.
"ממצאי הביקורת בדבר תוצאות הטיפול הרפואי החסר בקהילה מלמדים שאם מצבו של זר אינו מוגדר כמצב חירום, ואף על פי שהוא נפצע באורח קשה או שהוא לוקה במחלה קשה, מערכת הבריאות מעניקה לו טיפול רפואי חסר וחלקי", מסכם שפירא. "את התמיכה מקבל זר כזה פעמים רבות מארגונים, שלעתים תורמים לו את התרופות שהוא זקוק להן. יתר על כן, לעתים נסמכת מערכת הבריאות הממשלתית על עזרה של ארגונים העוסקים בעניינם של זרים".
הקורבנות נפגעים שוב
שפירא מציין כי המדינה מחויבת לספק שירותי רווחה לזרים רק במצבים קשים מסכני חיים, אך מכיוון שהנגישות של זרים לשירותי הרווחה מוגבלת "ספק אם ביכולתם של שירותי הרווחה לזהות זרים שנשקפת סכנה לשלומם".
הוא מציין כי נשים מוכות, אפריקאים שעונו בדרכם לישראל וקרבנות סחר אינם מקבלים מענה ראוי. שפירא מרחיב בהשוואת מצבן של נשים מוכות ישראליות, הזכאיות לסיוע בשכר דירה, טיפול נפשי אורך טווח ושיקום להן ולמשפחותיהן גם לאחר היציאה ממקלט לנשים מוכות, נשים זרות מופנות רק למקלט ללא הטיפול המקיף, ושיקומן נפגע.
"קרבנות סחר הם החלשים והפגיעים בקבוצה החלשה והפגיעה של זרים שאינם בני הרחקה, והם הגיעו לישראל דרך גבול מצרים לאחר שעונו. אנשים אלה היו בסכנה קיומית ממשית, וחלקם נחטפו לישראל והגיעו שלא ברצונם. אנשים אלה זכאים לטיפול מסור ותומך ככל שיכולה מדינת ישראל להעניק, ולכל הפחות ככל שצריך לקבל קרבן סחר שנכנס למקלט, על פי החלטת ממשלה", קבע המבקר.
שפירא ציין כי חל שיפור משמעותי בטיפול בקרבנות סחר, אך מי שטיפל בהם היו משרד המשפטים וארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל), ולא שירותי הרווחה של המדינה, שהם בעלי ההכשרה הנדרשת ובעלי הסמכות לעסוק בכך.
מי שמשלמים את המחיר הם גם תושבי שכונות דרום תל אביב, שבהם ריכוז גבוה של הזרים. "למעשה שתי הקבוצות - אזרחים וזרים - כרוכות זו בזו, בייחוד באזורים שבהם מתגוררים זרים רבים. הזנחה של בני הקבוצה האחת בידי המדינה מרעה את תנאי החיים של בני הקבוצה האחרת ופוגעת בהם", טען שפירא.
בדו"ח מובאים נתונים לגבי השינויים הדמוגרפיים בתל אביב. כ-12 אחוז מהתינוקות שנולדו בעיר במחצית הראשונה של שנת 2013 נולדו לזרים. על פי האומדנים הקיימים של עיריית בתל אביב, בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית הזרים כ-61,000 נפש, שהיוו כ-61 אחוז מאוכלוסיית השכונות בדרום תל אביב וכ-13 אחוז מתושבי העיר באותה שנה. יש לציין כי בשנים האחרונות הצטמצמה אוכלוסיית הזרים.
"מציאות החיים בחמש שכונות דרום ת"א, שבהן גרים חלק ניכר מהזרים בישראל, מורכבת ומרובת קשיים. תמונת המצב עגומה", קבע המבקר, "אין ספק כי איכות חייהם של התושבים המקומיים נפגעה בצורה ניכרת ביותר, ושכונות מגוריהם שינו את פניהן ללא היכר".
הדו"ח מפרט את מצוקותם של התושבים, שבאה לידי ביטוי בפגיעה בביטחון האישי, בעליה בשכר דירה, ובסכנה בטיחותית כתוצאה משימוש בבלוני גז פיראטיים וחיבורים לא תקינים לחשמל, דבר המהווה סכנה בטיחותית עבורם ועבור יתר התושבים בשכונה.
הפגיעה בביטחון האישי משתקפת בסקר של עיריית תל אביב בשנים 2011-2, לפיו כ-50 אחוז מתושבי שכונות דרום העיר פוחדים ללכת לבד בחושך, זאת לעומת 20 אחוז משאר תושבי תל אביב. שפירא מבקר את רשות האוכלוסין ומשטרת ישראל שבשל מגבלות הנתונים "לא ניתן לקבוע במידה מספקת של ודאות אם מספר התיקים שפתחה המשטרה נגד זרים הוא גדול, בהתחשב בגודל אוכלוסייתם בארץ".
"הטיפול בזרים - ערך יהודי ודמוקרטי"
שפירא מסכם את הפרק בדרישה לפעולה מצד הממשלה ומטיל אחריות אישית על השרים הישירים - שר הפנים גדעון סער, שר התשתיות
"פעולה זו נדרשת גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבין-לאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם", סיכם שפירא.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדו"ח כי "בחודשים האחרונים הושלמה במשטרת ישראל עבודת מטה להגדלת תקני כוח האדם של תחנת שר"ת ושל תחנת שכונות הסמוכות למקום ריכוזם העיקרי של הזרים בת"א. לאור הפעילות המוגברת של המשטרה באזור, מתקבלות תגובות חיוביות ביותר וניכר שיפור בביטחונם של התושבים. בנוסף, נעשית פעילות משולבת עם משרדי הממשלה השונים בטיפול בנושאי הבריאות, התשתיות והאנרגיה לטובת תושבי דרום העיר".
ארגוני זכויות האדם בישראל א.ס.ף מסרו בתגובה לנתונים המוצגים בדו"ח כי "מבקר המדינה מצטרף היום לביקורת המתמשכת של ארגוני זכויות האדם על כישלונה הגורף של הממשלה בטיפול במבקשי המקלט בישראל. הדו"ח שפורסם היום תוקף בחריפות כל היבט במדיניותה של הממשלה כלפי מבקשי המקלט, ממניעת שירותי הבריאות והרווחה, דרך ההימנעות המכוונת מהסדרה חוקית של העסקתם ועד הפקרה בטיחותית של ממש. לא ייתכן שתימשך ההתעמרות בעשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים בינינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם