"אם המרוץ יימשך כך, הח"כים ימאסו בנשיאות"

יו"ר הכנסת אדלשטיין התייחס למרוץ לנשיאות, ואמר "אם הייתי כמו שופט כדורגל, הייתי מזהיר שאני הולך להפסיק את המשחק"

זאב קם | 20/5/2014 9:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין התראיין הבוקר בתוכנית "מה בוער" של גל"צ ויצא נגד האופן שבו התנהל עד היום המרוץ לנשיאות. "אני חושב שמה שאפיין עד עכשיו את המירוץ לנשיאות זה הכפשות, דה-לגיטינמציה ורמזים למשרדי חקירות, ולא ניסיונות של המועמדים להציג את עברם המפואר ואת התוכניות שלהם אם יגיעו לבית הנשיא. זה דבר שלדעתי פוגע בבית הנשיא, באווריה ובמרוץ.

עוד בנושא ב-nrg:
- יש תאריך: הבחירות לנשיאות בעוד שלושה שבועות
- פרס: "ברוב המדינות הדמוקרטיות יש נשיא"
- נשיאות היא לא פרס ניחומים לפוליטיקאים / דעה

"לא פשוט להיכנס בוודאי לנעליים של שמעון פרס. זה מצב אובייקטיבי. יחד עם זה, גם אם יש מספר גדול של מועמדים - ואני מניח שמספר המועמדים יצטמצם בעוד שבוע, כשיצטרכו להגיש את החתימות - שום דבר לא מצדיק את האווירה הזו. לו הייתי לי סמכות, אם הייתי כמו שופט במשחק כדורגל, הייתי אומר לכל המועמדים שאני אפסיק את המשחק אם זה יימשך. מובן שאין לי סמכות כזו, אבל זה מעיד על היחס שלי".

 
צילום: פלאש 90
כועס על האווירה הקשה. יו''ר הכנסת, יולי אדלשטיין צילום: פלאש 90


דלשטיין הכחיש בין השאר שהתקבלה בלשכתו פנייה של רה"מ בנימין נתניהו בבקשה לדחות את הבחירות לנשיאות. "לא התקבלו שום פניות רשמיות בנושא – לא בלשכתי, לא במזכירות הכנסת ולא בלשכת הממשלה. כשהכנסת מתכוונת להעביר איזה חוק, היא יודעת איך לעשות את זה".

עם זאת, הבהיר יו"ר הכנסת את דעתו על אפשרות כזו: "אני מנהל עם ראש הממשלה שיחות בנושאים שונים בתדירות (גבוהה), כולל גם במהלך נסיעתו ליפן, אבל לא הסתרתי את דעתי: אני חושב שלשנות את הכללים כשאנחנו בעיצומו של מרוץ – זה קשה ואין לזה שום היתכנות".

לבסוף הביע אדלשטיין תחזית קודרת, שלפיה תיגרם למוסד הנשיאות פגיעה קשה אם יימשך המרוץ הנוכחי כפי שהוא כיום: "אם הנשיא ייבחר בעוד שלושה שבועות באווירה הנוכחית, בלי שינוי קיצוני באווירת המרוץ, לא צריך אותי או את ראש הממשלה. מאה חברי כנסת יקומו ויאמרו שהם לא רוצים לעבור עוד דבר כזה בעוד שבע שנים".

לדבריו, זו גם הסיבה שבגללה לא דחה את הבחירות מעבר ל-10 ביוני. "אני מודה שאחת הסיבות לכך שנתתי את המינימום הנדרש (של זמן) – הרי יכולתי לקבוע את הבחירות גם ב-18 ביוני – היא בגלל האווירה הנוכחית, שתגמור את מוסדת הנשיאות, בלי שנצטרך בלי לחשוב ברצינות על חקיקת החוקים.

לבסוף סירב אדלשטיין להתייחס לדיווחים על מתיחות בין ראש הממשלה לבין ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, ואמר ש"אני יודע שיש מועמדים שונים, שבינתיים ראש הממשלה לא הביע תמיכה באחד מהם. אני הייתי משאיר את הדברים האלה למדורי הרכילות". הוא גם חזר על קביעתו שלפיה אין בכוונתו להתמודד בעצמו על התפקיד בטווח הזמן הקרוב. "תפקיד יושב ראש הכנסת הוא לקדנציה".

בתוך כך, ח"כ ריבלין עצמו כתב באתר "המכון הישראלי לדמוקרטיה" כחלק ממיזם שנערך במכון ובו יכתבו כל המועמדים את משנתם באתר, והסביר לרה"מ בנימין נתניהו שהוא לא מתכוון למנוע ממנו להקים ממשלה אחרי הבחירות הבאות, משום שממילא סמכויות הנשיא סמליות בלבד.

"ברמה החוקתית, הנשיא הוא סמל יותר מאשר מקור סמכות", כתב ריבלין. "במידה רבה גם הסמכויות החוקתיות שניתנו לו הן סמליות. כך למשל בעניין זכות החנינה, על הנשיא לפעול לאור עמדת המערכת המשפטית ולכבד את המלצתה, כאשר חותמתו מהווה חותמת סמלית".

אך את המשפט המרגיע באמת מבחינת נתניהו אמר ריבלין ביחס לסמכות הנשיא להמליץ על מועמד להרכבת ממשלה. "כך גם לגבי סמכותו כביכול של הנשיא למסור את המפתחות להרכבת הממשלה. כביכול אני אומר, מכיוון שבמידה רבה מדובר בסמכות נחזית שרק לעתים נדירות מקבלת משמעות מעשית. ההיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית מלמדת שתוצאות הבחירות הן המכתיבות מי ירכיב את הממשלה, ויתרה מכך, מי שתפקידה לתת את אמונה או מביעה את אי אמונה בממשלה - היא הכנסת עצמה".

ריבלין גם הדגיש במאמרו את הצורך בנשיא שיימנע מלקחת חלק במחלוקות פוליטיות שנמצאות על הפרק. "רק כאשר הנשיא מקפיד על ניטראליות פוליטית מזהירה, על נקודת המבט הממלכתית שבשמה ולשמה הוא נבחר, אמירותיו ופעולותיו הן בעלות השפעה", הוא כתב. "חובתה, ולא רק זכותה של הממשלה הנבחרת למשול, היא המחייבת אותו לתת את הגיבוי ההולם לממשלה בכל הכרעותיה, החברתיות והמדיניות, גם כאשר עמדתו האישית אינה עולה בקנה אחד עמהן".

 

לדבריו, "בית הנשיא הוא הנשמה היתרה של המערכת הדמוקרטית. דלתו פתוחה בפני כול, ועינו פקוחה לבירור שאלות היסוד המונחות לפתחה של החברה הישראלית המתהווה".


הוא הוסיף ש"תפקידו של הנשיא איננו לתפוס צד בוויכוח או להכריע את המחלוקת אלא תפקידו לשמש כדופק החברתי לכל אותן מחלוקות עמוקות ויסודיות אשר אותן הכרעות פוליטיות עצמן מעוררות בציבור. הנשיא מחויב ברגישות ובהקשבה חברתיים, לקרוא נכונה את הדופק הציבורי ולנסות לעודד את המערכת הציבורית והפוליטית למצוא את הדרך לפשרה".


את דבריו סיכם ריבלין בקביעה שלפיה "הנשיא הוא מעין מצפן חברתי. ציביונו הממלכתי הוא זכות קיומו. האפשרות של הנשיא להיתפס כמוקד הזדהות לכלל האוכלוסייה מותנה ביכולת שלו להימנע מלשמש צד בוויכוח. פוליטיזציה של בית הנשיא היא איום ממשי על המוסד ועל התפקיד. עליו להיות מסוגל לשמש כמורה דרך וכבלם זעזועים חברתי גם ברגעי מבחן ושבר, כמי שיכול להוביל להבנה שאפשר להמשיך ולהתקיים יחד גם בלהט המחלוקות העמוקות. הנשיא צריך לסלול את הדרך להכרה שביכולתנו להמשיך ולחיות בחוויה ישראלית אחת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...