המאבק על הצלת החופים מבנייה עובר לכנסת
במקביל לניסיון יזמי נדל“ן לממש היתרי בנייה על חופי הים, מוגשת הצעת חוק להגבלתם. היוזם ח"כ חנין: "החופים שייכים לציבור"
חוף פלמחים לא לבד. בשנים האחרונות הצליחו מאבקים ציבוריים למנוע תוכניות בנייה ופיתוח בחוף בצת, חוף אכזיב חוף נחשולים ועוד, אבל פעילי הסביבה עדיין נזעקים שוב ושוב להחתים עצומות ולעצור דחפורים רגע לפני שהם שופכים מלט על החול. “המדינה שלנו מדינה קשה והחיים בה לחוצים. הים זה אחד המקומות שאנשים מגיעים אליהם ומתרחב להם הלב“, אומרת דפנה הרולד, מפעילות המאבק בחוף מכמורת. “יש שפה אחרת בים, הוא עושה משהו לאנשים. החוף הוא מקום בילוי וספורט שפתוח בחינם ולכולם, וצריך לשמור עליו“.
לכאורה שאלת הבנייה בחופים לא אמורה להיות בעיה. בשנת 2004 נחקק חוק שמירת הסביבה החופית, שאוסר בנייה על החוף במרחק של 100 מטר מקו המים, וקובע כי כל תוכנית בנייה בטווח של 300 מטר מהחוף תחייב אישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית. החוק הרחיב את מספר חברי הועדה משבעה חברים לשבעה עשר, מתוכם שישה נציגים סביבתיים, כדי לתת לשיקולים אקולוגיים משקל גדול יותר בתכנון החופים ובשמירה עליהם.
אלא שהחוק לא חל על תוכניות בנייה מלפני שנת 2004, כך שהיזמים עדיין יכולים להוציא היתר בנייה על סמך תוכניות ישנות. בחוף מכמורת, למשל, אושרה בשנת 1967 תוכנית להקמת מלון במרחק 100 מטרים מהים, ללא מגבלות גודל, כשאחוזי הבנייה אמורים להיקבע על ידי הוועדה המקומית. לפני שנתיים התחילו לבנות בבת ים מלון בן 45 קומות על החוף, על פי תוכנית שאושרה בשנת 1978. רק מאבק משפטי של התושבים הצליח לעכב את העבודות. ועדיין, למרות שהבנייה נעצרה, הנזק הסביבתי כבר נגרם – על החוף נפערו שני בורות ענקיים, והחול יקר הערך, משאב השייך לציבור, נמכר על ידי היזמים.
בעיני חנה קופרמן, יו“ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, מדובר בנושא חברתי מובהק, ולא רק אקולוגי. “ועדות התכנון היו יכולים לקדם כללים יותר ברורים ואז לא היה צורך בחוק, אבל חברי הוועדות נתונים ללחצים עצומים מצד היזמים והציבור מופקר. בערים הגדולות רואים בעניין זה תופעות של שחיתות. הכסף הגדול נמצא בחופים. היזמים מנצלים את העובדה שההתנגדות הציבורית חלשה ומקדמים מפלצות בנייה וגורדי שחקים של 45 קומות על הים, בעיקר בנתניה, גבעת אולגה, בת ים ואשדוד. בגבעת אולגה אישרו תוכנית של חמישה מגדלים של 25 קומות עם גשר ביניהם. זה ממש הולילנד. לתושבים לא היה כסף להגיש עתירה לבג“ץ והבנייה אושרה“.
“לבנות מגדל של 40 קומות 70 מטר מהחוף זו אלימות כלפי התושבים“, מאשימה קופרמן. “לא תמצאי דבר כזה בתל אביב“. קופרמן יודעת גם אל מי להפנות את האצבע המאשימה. “ברגע שתוכנית מתקדמת זה אומר שראש הרשות רוצה בה. יש פה עניין חברתי של ניצול משאבים ציבוריים על ידי ראשי רשויות מושחתים ויזמי נדל“ן, נגד תושבי הפריפריה. ראש רשות חזק יכול לעכב תוכנית אם הוא רוצה“.
למרות הנזק שנגרם לחוף בבת ים, קופרמן לא מתייאשת. “המאבקים של תושבי בת ים וגבעת אולגה ממלאים אותי באופטימיות גדולה. משמח מאוד לראות תושבים שמתעוררים באותם מקומות של ראשי רשויות מושחתים. זה מעורר השראה. מתוך המאבקים האלו צומחת מנהיגות ישראלית חדשה“.
כיום נמצאות על המדף כחמישים תוכניות ישנות, המאיימות על שורה של חופים, מנהריה ועד אשדוד. בחודש הבא יעלה בוועדת השרים של הכנסת תיקון לחוק החופים, שנועד לסגור את הפרצה ולהחיל את החוק על תוכניות הבנייה הישנות. את התיקון לחוק יזמו פעילים סביבתיים למודי מאבקים – עמותת ‘אדם טבע ודין‘, ח“כ דב חנין.
“כששמענו על התוכנית להקים את כפרי הנופש בחוף בצת אמרו לנו שזו תוכנית מאושרת, שזה כמו חוק ואי אפשר לבטל אותה“, מספרת רחל כרם, יועצת ארגונית וממובילות המאבק בחוף בצת, על לידת התיקון לחוק. “התחלתי ללמוד את כל התחום של הליכי התכנון והסביבה החופית שחוק החופים מ־2004 אינו תקף לגביהם, וניסיתי לחשוב מה אפשר לעשות באופן כולל כדי לא לצאת כל פעם למאבק סביבתי מקומי שהוא מאוד מתיש. הקמנו פורום חופים ארצי שכלל פעילים מכל מיני מאבקים ונפגשנו עם דב חנין. הוא אמר שיש הצעת חוק שאדם טבע ודין ניסחו, שדורשת לבחון מחדש את כל תוכניות הבנייה הישנות, אבל היא נפלה בגלל שהיא הייתה מהפכנית מדי. ואז חשבתי – למה לא ליישם אותה רק על תוכניות הבנייה בחופים?“.
“הרעיון הוא לא לפגוע במשאבי הטבע הצמודים לחוף. אנחנו בעד לבנות, אבל בצורה שמתאימה לעידן הזה. תוכניות הבנייה הישנות זה הולילנדים על החופים“, מסבירה דפנה הרולד. “כל מה שאנחנו מבקשים זה שהחוק שיצא ב־2004 יחול גם על התוכניות הישנות“.
עו“ד עמית ברכה, מנכ“ל ‘אדם טבע ודין‘, מרחיב: “כאשר ניסחנו את הצעת החוק, עמדו לנגד עינינו עשרות המאבקים שניהלנו במשך שנים נגד בנייה על החופים, כמו למשל מגדלי חוף הכרמל, פלמחים, סי אנד סאן בתל אביב ועוד. הצעת החוק הזו נועדה לשים קץ לאיומים על החופים שקמים עלינו חדשות לבקרים ולהבטיח שהחופים יישארו פתוחים לציבור הרחב“. עוד מוסיף ברכה כי “הצעת החוק תעצור את הררי הבטון ששוטפים את החופים בשנים האחרונות ומחריבים את פיסות הטבע המעטות שעוד נשארו פה. הצעת החוק נועדה למנוע מצב שבו יתאפשר מימוש של תוכניות הרסניות, שאושרו בתקופה שבה המודעות לנושאים סביבתיים הייתה נמוכה יותר“.
כבר בכנסת הקודמת ניסה ח“כ חנין, המכהן כיו“ר השדולה הסביבתית־חברתית בכנסת, להעביר את התיקון לחוק. ההצעה זכתה לתמיכת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן והיא עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך שר התיירות דאז סטס מיסז‘ניקוב הגיש ערר וטרפד אותה, והיה צריך להתחיל את תהליך החקיקה מחדש. “ברמה האישית אני לא חושבת שיש חבר כנסת אחד שלא מסכים עם החוק, אבל חלקם נתונים ללחצים קואליציוניים או לחצים שקשורים לכסף, הן מצד האוצר שלא רוצה לשלם פיצויים על שינוי תוכניות והן מצד היזמים. אחרת אני מאמינה שהחוק כבר היה עובר. צריך לפנות ללב שלהם“, אומרת כרם.
כמו בסוגיות ציבוריות אחרות במדינה, מי שממלא את החלל בהיעדר חקיקה מתאימה הוא בית המשפט. בפסק דין תקדימי הורה בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בחיפה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בנהריה, לדון מחדש בתוכנית בנייה שאושרה לפני עשרים שנה. את העתירה הגישה חברת נייר חדרה, שלה מפעל בשטח סמוך, נגד תוכנית בנייה בחוף אכזיב. העותרים טענו כי לאור השינויים שחלו בתחום תכנון החופים יש לבחון את הנושא מחדש.
בחודש הבא, כאמור, ביום הסביבה הבינלאומי החל ב־5 ביוני, יעלה התיקון לחוק בועדת שרים לחקיקה. הצעת החוק קיבלה תמיכה רחבה של 77 חברי כנסת, בהם ראובן ריבלין, אורית סטרוק, מרב מיכאלי, משה גפני ואחמד טיבי. בשבועיים האחרונים צועדים מאות פעילי סביבה מחוף לחוף, מהצפון לדרום, כדי ליצור לחץ ציבורי על הממשלה. בכל חוף מצטרפים פעילים מקומיים, והרעיון הוא לחבר את כל הפעילים יחד בתקווה שזה יהיה מאבק החופים האחרון.
“אנחנו נמצאים היום בנקודת הכרעה לגבי עתידם של חופי ישראל“, אומר ח“כ חנין. “העברת חוק הגנת החופים היא צעד משמעותי בהגנת החופים מפני יוזמות נדל"ניסטיות המאיימות לכרסם במעט החופים שנותרו לנו. אסור לאפשר לסגור את הים בפני הציבור הרחב באמצעות נידל"ון רצועות חוף יקרות ערך לטובת פרויקטים של בנייה לעשירים. הציבור חייב להשמיע את קולו. צעדת החופים מפגישה עשרות רבות של קהילות ומאבקים להגנת החופים, ומראה עד כמה התיקון הזה חשוב לציבורים רחבים. אני קורא לממשלה לשמוע את קולו של הציבור ולשמוע לקולו של הרוב בכנסת, ולאפשר את העברת התיקון לחוק כדי לשמור על מעט החוף שעוד נותר לנו".
"לכל אחד מאיתנו נשארו רק 2 סנטימטרים של חוף ים פתוח", מסכם מור גלבוע, מנכ“ל ארגון מגמה ירוקה, שארגן את הצעדה יחד עם האדריכלית איילת לר. “החופים הפתוחים והבתוליים שעוד נשארו לנו בישראל הם משאב טבע לאומי, ואזרחי המדינה זכאים להמשיך ליהנות מהם כפי שהם.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: מינהל התכנון במשרד הפנים תומך בשמירה על החופים לרווחת תושבי המדינה ולפיכך אינו נגד שינוי החוק. יחד עם זאת, הבענו הסתייגות לשתי סוגיות עקרוניות שאין להן מענה בחקיקה המוצעת: סופיות התכנון, ומנגנון כלכלי לפיצויים. המשרד סבור כי יש לעדכן את הצעת החוק ולתת מענה לשתי סוגיות אלו.
בהכנת הכתבה השתתפה ליאת נטוביץ קושיצקי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם