מקצוע פרוץ: האם תיפתר הצפת שוק עורכי הדין?
יותר מעשור חלף מאז שהוגש דו"ח ממשלתי בנשוא, שממליץ לשנות מן היסוד את שיטת הבחינות וההסמכה, אך טרם נעשה דבר. השבוע נערכה פגישה של פורום מחוזות לשכת עורכי הדין עם שרת המשפטים שאולי תביא לפתרון
כל עורך דין שעבר את הבחינה גם זוכר, שהיא בודקת בעיקר את יכולת השינון והזיכרון לטווח הקצר שלו. מאה שאלות אמריקאיות שעוסקות בסדרי הדין בתחומי המשפט השונים ובמעט אתיקה מקצועית, אינן יכולות להעריך את כושר הניתוח המשפטי של הנבחן וגם לא את יכולת הניסוח שלו.
אף שהידע הנלמד לבחינה בהחלט חשוב לעורך הדין המתחיל, במציאות הוא לא נדרש לזכור אותו בעל פה אלא בעיקר לדעת היכן לחפש אותו. בכל מקרה, עורך דין טוב תמיד ירצה לעבור על החקיקה פעם נוספת, לוודא שלא התרחשו תיקונים חשובים.
83 אחוזים מהניגשים לבחינה בפעם הראשונה עוברים אותה בהצלחה. אחוזים נאים בהחלט. תוך מספר שבועות, ולאחר שיעברו גם את הבחינות בעל פה, צפויים אלפי עורכי דין טריים להצטרף למאגר ההולך וגדל של עורכי הדין בישראל. בהתאם לנתוני הלשכה מדובר כיום ב-55 אלף עורכי דין פעילים, עורך דין לכל 148 תושבים. שיא עולמי השמור לישראל כבר שנים רבות.
"המצב היום עבר את הקטסטרופה. זהו מצב בלתי אפשרי", טוען בנחרצות עו"ד אפי נווה, יו"ר מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. "כל שנה, רק אצלנו במחוז, מוכשרים 3,000 עורכי דין חדשים. אנשים לומדים 3.5 שנים, עוד שנה התמחות, וחושבים שמחכה להם עתיד ורוד. אבל אז הם נתקלים במציאות קשה. אין להם עבודה ולא פרנסה.
"בגלל חוסר האפשרות למצוא עבודה כשכירים הם פותחים משרד מיד אחרי שסיימו את הבחינות, וזה מתכון לבעיות. בגלל שהבחינות קלות מדי ובודקות רק שינון וזיכרון, וההכשרה לא מספיק מקצועית, הגענו למצב שכמות התביעות על רשלנות מקצועית מצויה בעלייה חדה. גם התלונות על אתיקה מקצועית נמצאות בקו מדהים של עלייה".
בשנת 2000 מינה שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, את השופטת הילה גרסטל לראשות ועדה שנועדה לבחון את אופן ההכשרה המקצועית ובחינות ההסמכה של עורכי הדין בישראל. דו"ח הוועדה המקיף, הכולל 83 עמודים של סקירה השוואתית של שיטות ההסמכה בעולם והמלצות מנומקות להגדרת תכלית הבחינות והארכת תקופת ההתמחות, הוגש כבר בשנת 2002 לשר המשפטים הבא, מאיר שטרית.
מאז מונח הדו"ח בפינה נידחת בלשכת שר המשפטים ומעלה אבק. שרי המשפטים המתחלפים מעיפים בו מדי פעם מבט קל ותוהים מה לעשות בו. ציפי לבני, בקדנציה הראשונה שלה כשרת משפטים הסתפקה בלאמץ את הדו"ח באופן רשמי.
על פי המלצות דו"ח גרסטל, יש לשנות את מבנה הבחינה כך שעוד במהלך ההתמחות יתקיים קורס מעשי בתחומי המשפט העיקריים ובסופו תיערך בחינה אמריקאית. לאחר סיום ההתמחות תיערך בחינה נוספת שתבדוק ניתוח משפטי והסקת מסקנות, כושר ביטוי וניסוח, ארגון וניהול העבודה המשפטית ועוד.
הוועדה גם המליצה להאריך את תקופת ההתמחות לשנה וחצי ולהגביר את הפיקוח על ההתמחות. כדי ליישם את ההחלטות יש צורך בשינויי חקיקה, ולמרות שכולם לכאורה מסכימים שהמצב הקיים בעייתי, לאף אחד מחברי הכנסת אין מספיק אינטרס כדי לקדם חוק לא פופולרי שיקשה על כניסה למקצוע עריכת הדין, ויעורר את זעמם של הסטודנטים למשפטים וראשי המכללות שעתידים להיפגע ממנו.
גם פורום מחוזות לשכת עורכי הדין יצא לאחרונה בקמפיין המתריע על הצפת המקצוע. הפורום קרא להכשרה ראויה יותר של עורכי הדין, שינוי בחינת ההסמכה, הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים והוספת חובת תואר שני. בפגישה שנערכה השבוע בין נציגי הפורום לשרת המשפטים, המתפרסמת כאן לראשונה, הוצג המצב במלוא חומרתו והועלו הצעות שונות. לדברי נווה, הפגישה הייתה חיובית.
"חשוב להדגיש שאין לנו כוונה לפגוע במכללות", מבהיר נווה. "זה לא המקום שלנו. מי שרוצה ללמוד משפטים שילמד, אבל אנחנו כן רוצים להכניס חסמים בכניסה למקצוע. הפניתי את תשומת לב השרה לכך שאחוז המעבר בבחינות ההסמכה של רואי החשבון הוא 50 אחוזים, אצל שמאי המקרקעין מדובר ב-35 אחוז בלבד. למה במשפטים אחוז המעבר הוא בין 85 ל-90 אחוזים? זה לא מקצוע מספיק חשוב שיהיו סננים כמו במקצועות האחרים? הרי זה דיני נפשות!"
אולי שורש הבעיה נעוץ בכמות המכללות למשפטים שנפתחו בשנים האחרונות ללא כל מגבלה?
"אני ריאלי. אני לא יכול לסגור את המכללות. אני גם לא חושב שיש חבר כנסת שירים את ידו בתיקון לחוק שיגרום לסגירת המכללות, אז אני לא מנסה להילחם מלחמות שאין להן סיכוי. אני גם לא רוצה למנוע מאנשים ללמוד השכלה משפטית. יש הרבה אנשים שרוצים ללמוד משפטים בשביל העסקים שלהם, או כי זה מעשיר אותם והם רוצים להרחיב אופקים. הם לאו דווקא עוסקים במקצוע אחר כך. מה שמעניין אותי זה השלב בין סיום הלימודים לבין קבלת רישיון כעורך דין כפעיל".
יכול להיות שגם ללשכה נוח שמספר עורכי הדין הולך וגדל, משום שבסך הכול זה גם מגדיל את הכוח שלה?
"אני לא יודע למה הלשכה המרכזית לא פועלת. אני הייתי מצפה שראש הלשכה הנוכחי יוביל את הקמפיין. יש כל שנה אלפי עורכי דין חדשים וכשאנחנו רואים שיש ואקום ושום דבר לא נעשה, אנחנו, פורום המחוזות, נאלצים לפעול ולהוביל את הקמפיין הזה".
נציגי הסטודנטים למשפטים כבר שנים עומדים על המשמר. אף שגם בדו"ח גרסטל וגם בהצעה שהעלה נווה מובטח שהשינויים יחולו רק על מי שטרם התחיל בלימודים, הם מרגישים מחויבים לייצג גם את האינטרס של סטודנטים ומתמחים עתידיים.
"חיוב בתואר שני יחסום אנשים מלהגיע למקצוע הזה. הבעיה שמדובר באנשים ממעמד כלכלי מאוד מסוים". מסביר ליאון ואנונו, מזכיר פורום הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות. "תואר שני הוא תואר יקר, ולא לכולם יש את היכולת לשלם כאלו סכומים גבוהים. מה עוד שבכלל לא ברור שהוא יוביל להכשרה טובה יותר. לגבי הארכת ההתמחות, יכול להיות שהדבר יסייע בהכשרה יותר טובה של עורכי הדין וזה גם האינטרס שלנו בתור סטודנטים, אבל אנחנו שומעים על הרבה מקרים של ניצול מתמחים, מקרים שבכלל לא מתקיימת הכשרה מקצועית משפטית. במתכונת הנוכחית של ההתמחות והפיקוח עליה, הארכתה תגרום לפגיעה מאוד חמורה במתמחים".
מה צריך לדעתך להשתנות?
"הפיקוח והאכיפה. המתמחים חוששים להתלונן היות שזה עלול להעכיר את האווירה בינם לבין המאמנים. הלשכה גם יכולה בעקבות כך לדרוש מהם להשלים את התקופה שבה לא עברו הכשרה משפטית הולמת. צריך להקים מנגנון אכיפה יותר אפקטיבי. לחייב בדיקות אקראיות של פקחים, לתת למתמחים את האפשרות למצוא מקום התמחות אחר אם התגלה שהתלונה מוצדקת. לא הייתי ממהר לקפוץ ולהאריך את תקופת ההתמחות כל עוד זהו המצב בשטח".
נווה מסכים שיש חשיבות לביקורות פתע ולהנחיות מחמירות למאמנים לגבי אופי ההכשרה של המתמחה, אבל מדגיש כי "זה לא רציני לצפות שמי שעשה התמחות של שנה ברוטו, שמתוכה, אם מורידים חופשות, ימי מחלה ומילואים, נשארים לך בעצם 8-9 חודשים, יקבל רישיון עריכת דין. אנשים צריכים לעבור הכשרה יותר יסודית. היום מתמחים מכינים כתב תביעה אבל עד שמגיע מועד הדיון וההוכחות והתצהירים, הם כבר סיימו את ההתמחות. הם לא מספיקים לעשות תיק אחד מההתחלה ועד הסוף מרוב שההתמחות שלהם קצרה. המתמחה, אגב, יכול גם לפצל את ההתמחות שלו לכמה משרדים, ויש בכך יתרון מבחינתו. כך הוא יכול לטעום יותר תחומים ולהשתפשף יותר".
**
למרות המחלוקת, על דבר אחד כולם מסכימים. אופי הבחינה חייב להשתנות ומהר. כמעט מדי שנה מוגשות עתירות לבג"ץ בבקשה לפסול שאלות אזוטריות או מכשילות במיוחד שהופיעו בבחינה. העתירות בדרך כלל נדחות בקביעה כי הביקורת השיפוטית
גם בפסק דין שפורסם לאחרונה בנוגע לפסילת שאלה ממועד נובמבר 2011 הוסיפו בסיכום פסק הדין השופטים יורם דנציגר, אליקים רובינשטיין ודפנה ברק-ארז, כי יש לשוב ולעמוד "על הצורך בהערכה מחודשת של אופי בחינת ההסמכה בכתב, הנערכת למועמדים להתקבל ללשכת עורכי הדין, ויפה שעה אחת קודם".
נווה, כאמור, יצא אופטימי מהפגישה עם לבני. "זו הייתה פגישה רצינית. השרה הקשיבה ואני חושב שהיא הבינה את חומרת הבעיה ותפעל לשינוי החוק בחודשים הקרובים. אני מקווה שלפחות חלק מההצעות יתקבלו, אנחנו לא מקדשים אף הצעה העיקר שמשהו יעשה". עם זאת, על אף פניות חוזרות ונשנות, תגובתה של שרת המשפטים לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. האם דו"ח גרסטל שב והונח בפינתו הנידחת במשרד? את התשובה לכך נדע בחודשים הקרובים. אנחנו בינתיים נמשיך לעקוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם