תוכנית הדגל של שי פירון לא מתרוממת
המורים יצאו לחופשה בעוד כחודש, אך משרד החינוך טרם הבהיר כיצד עליהם להתכונן ליישום התוכנית 'ישראל עולה כיתה'
התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים שיגרה השבוע מכתב לשר החינוך פירון וביקשה לדחות את יישום התוכנית, על מנת לאפשר להם להיערך אליה כראוי. "עד היום לא ניתן כל מידע סופי ומעודכן בדבר תוכנית הלימודים ברוב המכריע של מקצועות הלימוד", כתבו המנהלים, "אין מידע מספק על מועד הוראת הנושאים השונים, ונמסר לנו שחוזר רלוונטי יגיע לבתי הספר רק בסוף חודש מאי.
"השינויים המוצעים דורשים זמן למידה של כל הצוותים החינוכיים בבית הספר – מנהלים, מחנכים ומורים. יתרה מכך, שינויים אלה דורשים תהליך הכשרה מעמיק של המורים. בעוד חודש יוצאים כל המורים לחופשה. אין באפשרותנו, בשלב הזה, בזמן הזה ובקצב הזה, להיערך לשנת הלימודים הבאה".
"עד היום אין לנו הנחיות", אומר ד"ר אריה לוקר, יו"ר התאגדות המנהלים, ומדגים: "למשל, מה יהיה חומר הלימוד שייכלל בבחינות חיצוניות ומה בתחומים שעליהם יוגשו עבודות מחקר? יש המון שינויים ובלגן נוראי".
אוריאלה ענבר, מורה לספרות בתיכון עירוני ד' בתל-אביב, מתארת תחושת בלבול עצומה. "קודם כול, איננו יודעים אם בכלל יהיו מועדי חורף לבחינות הבגרות שמתקיימות עכשיו. בנוסף, איש אינו יודע איך תתורגם, הלכה למעשה, חלוקת החומר לבחינות חיצוניות ובחינות פנימיות. מה יהיו דרכי ההערכה? מי יבדוק את העבודות? מי ישלם על הבדיקה? חושך מוחלט. אין הדרכה. פנינו לאנשי משרד החינוך, אבל התברר שהם עצמם עוד לא יודעים לתת תשובות.
"אנחנו הולכים לתהליך של ניסוי וטעייה. התחושה שלנו היא יותר מתסכול, זו כבר תחושה של כעס, אבל את מי זה מעניין? זה כמו ששינו את לוח הבגרויות שלוש פעמים, והכניסו את בתי הספר ואת התלמידים לטירוף. את מי זה עניין?" החל משנת הלימודים הבאה תיושם הרפורמה בכל שכבות הגיל, אך היא נוגעת בעיקר לתלמידי החטיבה העליונה, שכן השינויים הדרמטיים צפויים להתרחש במערך בחינות הבגרות.
למעט המקצועות מתמטיקה ואנגלית, שיישארו במעמד עצמאי, כל מקצועות החובה יאוגדו לשלושה "אשכולות" מרכזיים, כך שבסופו של תהליך יצטמצם מספר המקצועות שעליהם יתקיימו בחינות חיצוניות. הבגרויות בכיתה י' תבוטלנה, והתלמידים יוגבלו בבחירת מספר המקצועות המוגברים (כלומר אלה שנלמדים בהיקף של חמש יחידות לימוד) לשניים בלבד.
שינוי משמעותי הנוגע לאופן ההיבחנות יוביל לכך שהתלמידים ייבחנו בבחינות בגרות חיצוניות רק על 70% מהחומר הנלמד, ועל היתר ייבחנו בדרכי הערכה חלופיות כגון הגשת עבודות מחקר.
במסמך שפרסם משרד החינוך עם הצגת הרפורמה תואר הרציונל העומד בבסיסה: "במהלך השנים האחרונות עסקה מערכת החינוך בעיקר בשיח של מדידת ציונים. העשייה החינוכית והערכית לא זכו לקבל ביטוי והוקרה מספקים ברמה הארצית. בתוך כך, הלמידה כוונה והתמקדה בתעשיית ציונים שנשענה בעיקר על שינון, ולא נותר זמן לעיסוק בחשיבה מסדר גבוה והעמקה.
"כמו כן נולדו תופעות בלתי רצויות, אשר התבטאו, בין היתר, בעומס מצטבר של מבחנים, שלא אפשרו למורים ולתלמידים להקדיש זמן להקניית כלים החיוניים למאה ה-21. במציאות זו, אבדה משמעותה העמוקה של הלמידה וחוויית ההוראה והלמידה של המורים ושל התלמידים".
עם פרסום הרפורמה הניף משרד החינוך את הסיסמה: "ישראל עולה כיתה, עוברים ללמידה משמעותית". למרות הכוונות הטובות, יש לתהות כמה נזקים עלולים להיגרם בדרך.
ככל שחולף הזמן ופרטים נוספים מהתוכנית נחשפים, מתרבים המתנגדים לה בחוגים שונים. כך, למשל, ביטול בחינות הבגרות בכיתה י' מטיל צל כבד על המשך קיומן של תוכניות המצטיינים הפועלות מזה שנים בחסות משרד החינוך.
לדוגמה, תוכנית מופ"ת (מתמטיקה, פיזיקה ותרבות). במסגרת התוכנית הזאת ניגשו התלמידים המצטיינים לבחינות בגרות במקצועות המדעיים בהיקף של חמש יחידות לימוד כבר בכיתה י', ואף יכלו להשתתף בקורסים אקדמיים בשנות התיכון ולצבור נקודות זכות אקדמיות לתואר ראשון. כעת, חודשים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, התלמידים המצטיינים עדיין מתקשים לקבל ממשרד החינוך תשובות באשר לשנת הלימודים הבאה.
מיכל לביא, תלמידת כיתה ט' בחטיבת הביניים של תיכון חדרה, משתתפת בתוכנית המצטיינים מופ"ת מאז שהייתה בכיתה ז'. בשנה הבאה היא אמורה לגשת לבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד במתמטיקה, אך חוששת שעקב הרפורמה החדשה לא תוכל לעשות זאת.
"אם לא נוכל לגשת בשנה הבאה לבחינה, זה בעצם מבטל את כל התוכנית, והמשמעות היא שכל מה שלמדנו והשקענו היה לשווא", היא אומרת לביא. "הכול יורד לטמיון". לדבריה, הבלבול ניכר גם בקרב הצוות החינוכי. "רוב המורות לא יודעות מה אמור להיות בשנה הבאה. אף אחד לא יודע לתת תשובות מסודרות, וכבר שבועות ארוכים אנחנו נמצאים בחוסר ודאות". במשרד החינוך אומרים שהנושא עדיין מצוי בדיונים.
גם ההחלטה המתוארת בתוכנית שלפיה "בנוסף למקצועות החובה, התלמיד ייבחן לכל היותר בשני מקצועות בחירה", מעוררת חששות רבים. פרופ' יהושע שוורץ, יו"ר ועדת מקצוע לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, שלח לאחרונה מכתב לראש הממשלה נתניהו, ובו תיאר את החשש כי הגבלה זו תוביל לפגיעה במקצוע שעליו הוא אמון: "על פי ההוראות החדשות של משרד החינוך, ניתן ללמוד במסגרת של חמש יחידות רק שתי מגמות בחירה", כתב. "יש אולי היגיון כלשהו בהוראה זאת, אבל לגבי מגמת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, יש בכך סכנה קיומית.
"אנחנו מגמה שלישית קלאסית: תלמידים לומדים, למשל, פיזיקה וכימיה בשביל העתיד והפרנסה, ולימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בשביל הנשמה... במציאות החדשה, מקצוע שלישי ייעלם. זאת אומרת שבמדינת ישראל יש סכנה קיומית ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה".
אוריאלה ענבר, המגישה לבחינות בגרות בספרות, חוששת שהמהלך יפגע בלימודי הרוח. "ברור שילד שנבחן בביולוגיה ובכימיה ותכנן להיבחן גם בספרות באופן מורחב יוותר קודם כול על ספרות. אנחנו חוששים שמקצועות הרוח יהיו הראשונים שייפגעו מהשינוי הזה".
"אני מודאג מאוד ממה שקורה עם שכבת התלמידים המצטיינים במערכת החינוך", מוסיף ד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "ההגבלה שהוחלט עליה, שרק בשני מקצועות מלבד אנגלית ומתמטיקה אפשר יהיה לעשות בגרות בחמש יחידות לימוד, היא הרת אסון בעיניי. המצב שנוצר מקצץ את כנפי העתיד שלנו ופוגע פגיעה קשה מאוד בתלמידים מצטיינים שרצו ללמוד מקצועות רבים".
ד"ר צמרת מספר שבתקופת כהונתו כיו"ר המזכירות הפדגוגית, היו מגיעים אליו ראשי פקולטות וטוענים שאי אפשר ללמוד רק חמש יחידות בפיזיקה ולא לדעת דבר בכימיה או בביולוגיה. "בקרוב אי אפשר יהיה ללמוד את שלושת המקצועות האלה כאחד. אי אפשר יהיה ללמוד מקצוע מדעי עם ספרות או עם מוזיקה. יש פה הגבלה קשה מאוד, שאם אקשר אותה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני שבוע וחצי, מטרידה מאוד, כי אנחנו פוגעים בהצטיינות העתידית של מדינת ישראל".
ההתנגדות להגבלת מקצועות הבחירה בולטת במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי, שכן התלמידים הדתיים, שנהגו עד כה להיבחן ברמה מוגברת גם במקצועות הקודש כמו תנ"ך וגמרא וגם במקצועות החול, ייאלצו כעת לוותר על חלק מהם. החשש הוא שמקצועות הקודש הם שיינזקו.
בכנס חירום של ראשי מוסדות החינוך הדתיים-לאומיים שהתקיים לפני כחודש, התבטא בנושא זה בחריפות יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן: "במציאות הנוכחית, החינוך הזה עומד בפני פגיעה קשה", אמר הרב בהתייחסו לתוכנית החדשה של בחינות הבגרות.
"אני בטוח שהכוונה טובה, ודאי שאין כוונה לפגוע, אבל במציאות היא פוגעת קשות במיוחד בחינוך הדתי. לפי תוכנית הבגרות החדשה, לא תהיה מציאות כפי שהיה עד כה בחמ"ד, שהיה מובן מאליו שכל תלמיד ותלמידה נבחנים בגמרא ובתנ"ך, נוסף לדברים האחרים. מה יהיה מכאן ולהבא? אני לא צריך להגיד לציבור שיושב כאן שבגיל שבו אנו עוסקים, התלמידים מבינים שמה שחשוב הוא המבחנים. נבחנים על הדברים החשובים, ומה שלא נבחנים עליו – סימן שהוא פחות חשוב. הראיה: מתמטיקה ואנגלית - ייבחנו. חייבים להיבחן. מה, גמרא זה פחות חשוב? תנ"ך זה פחות חשוב? זו פגיעה קשה מאין כמותה בחינוך הדתי, בכל מה שאנחנו מדגישים. איך אפשר להשלים עם זה? אנחנו מתנגדים לדבר הזה, לא מקבלים את זה בשום פנים ואופן. ושאיש לא יגיד לנו שצריך להיות שוויון בינינו לבין החינוך הלא דתי".
"הם רוצים לחסל את הישיבות התיכוניות. זה ברור, כי הן לא תוכלנה להתקיים. הישיבות התיכוניות, שמושכות את מיטב הנערים המוכשרים, מבוססות על קבוצה שלומדת גמרא כלימוד הבסיסי שלה. אבל אם ישדרו שהבגרות תחלל את האפשרות של הישיבה להעמיק בתלמוד, ממילא כולם יצאו מהישיבות, לא רק החזקים, אלא גם החלשים. כולם יפנו למקצועות אחרים, ואז הישיבה התיכונית תצטרך לסגור את שעריה. אף אחד לא יבוא ללמוד אצלה, כי הרי עיקר ייחודה הוא לימודי הקודש. ואז היא לא תוכל להתקיים גם מבחינה כספית, כי אם לא יגיעו אליה תקציבים ללימודי הקודש היא תחוסל".
כשהוא מתבקש להצביע על המניע לשינויים, הרב דרורי מתקשה להשיב. "אני לא מבין את הרב שי פירון", הוא אומר, "יש לו רעיון, הוא זורק אותו מלמעלה, נותן לאחרים להגשים אותו מלמטה, והגשמות מלמטה הן קטלניות. למה הוא עושה את זה? אם בכוונה או שלא בכוונה, אם מעלימים ממנו, אני לא יודע. אבל אני בטוח שהוא לא מודע לקלקול הנורא, כי הרב שי פירון לא ייתן את ידו לחיסול הישיבות התיכוניות. הוא עצמו בנה כמה כאלו. ואני לא מבין מה קורה כאן. כאילו אבדה חוכמת חכמינו".
מנגד, במועצת החינוך הממלכתי-דתי מבטיחים שאם יתבררו השינויים ככאלה הטומנים בחובם פגיעה בחינוך הדתי, הם ייבחנו מחדש. "אם השטח יראה שאכן יש לזה השפעות שליליות על החמ"ד, אנחנו בוודאי ניאבק לבטל כל השפעה שלילית כזו", אומר יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר.
"אין ספק שתלמידים מצטיינים, שהיו רגילים ללמוד שישה ואף שבעה מקצועות מוגברים ועשו את זה בקלות ובהנאה מוגבלים עכשיו. האם ההגבלה הזאת טובה להם או רעה להם? על זה אני לא יודע לענות עכשיו".
הרב גיסר מסכים שאכן יש מקום לחשש שמביעים במוסדות החינוך הדתיים, אך מדגיש: "האתגר הגדול ששמו לפתחנו הוא אמירה יוצאת דופן שאומרת: לא תיגרע שעה של לימודי קודש, והחינוך הדתי ימשיך ללמד את שעות הקודש בהרחבה כמו שהיה רגיל, אלא שתיצרו אתם את מערכת המבחנים הפנימית שלכם. תעבדו על המוטיבציה במובן ערכי ופנימי – מה שנקרא לימוד תורה באהבה. זה אתגר שמצד אחד צריך לשמוח עליו, ומצד שני הוא מוליד חששות, והחששות מובנים".
שינוי מהותי נוסף שצפוי להתרחש עם כניסתה של הרפורמה לתוקף הוא איחוד כל מקצועות החובה לשלושה אשכולות מרכזיים: אשכול "עברית", שיכלול בתוכו את המקצועות לשון וספרות; אשכול "ידע עם עולם ומדינה", שבו ייכללו לימודי היסטוריה ואזרחות; ואשכול "מורשת ותרבות", שיכלול בתוכו תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.
בפעימה הראשונה, שתתקיים בשנת הלימודים הבאה, ייבחנו התלמידים בכל מקצוע בנפרד. הציון הסופי יהיה שקלול של המקצועות הנכללים באשכול. בפעימה השנייה, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, יתקיים "אירוע בחינה אחד בכל אחד מהאשכולות. במהלך השנים תיקבע הדרך המועדפת לקיום אירוע בחינה אחד בכל אחד מהאשכולות".
במשרד החינוך מסבירים אמנם שאופן ההיבחנות ייקבע בשיח משותף עם כל הגורמים הרלוונטיים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים – אולם מחוזר המנכ"ל לא ברור אם תהיה
כבר לפני כמה חודשים הודיע שר החינוך שבכוונתו לאחד את בחינות הבגרות בכמה מקצועות לימוד – היסטוריה ואזרחות, ספרות ולשון; אולם ההחלטה נתקלה בהתנגדות עזה מכיוונים רבים.
פרופ' זהר לבנת, יו"ר ועדת המקצוע ללשון עברית במשרד החינוך, הייתה אחת המתנגדים הבולטים לאיחוד. פרופ' לבנת סבורה כעת שמשמעותה של החלטת משרד החינוך ליישם את המהלך בשתי פעימות הוא "דחיית הקץ", וכי דחייה זו נועדה להרוויח זמן ולהנמיך להבות מבחינה תקשורתית.
"לפני כמה חודשים, כשהרעיון הזה עלה, הרבה מאוד אנשים מכל המקצועות הרלוונטיים פנו לשר, והסבירו מדוע הרעיון הזה פסול. כיום אנחנו רואים שהוא לא הקשיב לדבר. הוא רק הוריד פרופיל מבחינה תקשורתית, אבל הנה, זה מופיע שוב", אומרת פרופ' לבנת.
עוד היא אומרת כי גם היא עצמה אינה מצליחה להבין באיזה אופן תבוצע הפעימה השנייה. "אם זו בחינה אחת משותפת, דעתנו בעניין הזה נאמרה כבר בסיבוב הקודם. אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף, מהרבה מאוד סיבות. למעשה, אלו שתי בחינות באותו יום.
"אם איננו מלמדים את שני המקצועות האלה כמקצוע אחד, אלא יש שני מורים שמלמדים כל אחד את מקצועו ובסוף יש בחינה אחת, אז למעשה התלמידים צריכים להתכונן לשתי בחינות בגרות שמתקיימות באותו יום בשני מקצועות שונים לחלוטין. וזה עוד המצב הטוב. המצב החמור יותר הוא שזה הופך להיות מקצוע אחד, ואז יהיה רק מורה אחד. זה מצב פשוט בלתי נסבל, שמורה ילמד לבגרות מקצוע שלא למד אותו באופן מסודר, באופן אקדמי. זה בלתי אפשרי וגם זלזול עצום בידע של המורים".
בהתייחסה להחלטת המשרד לבחון את התלמידים בהערכה חלופית על חלק מתוכני הלימוד, מספרת פרופ' לבנת כי ועדות המקצוע עדיין לא הגישו למשרד החינוך את המתווה המוצע על ידן ליישום ההערכות החלופיות. "אנחנו, כל אנשי המקצועות, עדיין לא הגשנו את המסמך של התוכניות הרלוונטיות להערכה חלופית. אנחנו בסוף מאי, והדברים האלה הם חדשים.
"המנהלים יצטרכו לבחור באיזו הערכה חלופית להשתמש, המורים יצטרכו ללמוד את הדברים ולצאת להשתלמויות, וכל זה אמור לקרות עד אחד בספטמבר, אז התלמידים צריכים כבר להתחיל ללמוד באופן החדש.
"יש פה לוח זמנים בלתי סביר, שמעט מאוד חשיבה מאחוריו. המורים נמצאים בחושך מוחלט. אני מבינה מאוד את הרצון להקל על התלמידים בהפחתה של מספר הבחינות, אבל אני חושבת שלא נעשתה פה חשיבה מספקת".
בתגובה לפנייתנו השיב משרד החינוך כי ננקטו כמה צעדים להסבר התוכנית ולהכנסתה למערכת. "המשרד ערך שורה של כנסים עם מנהלים לצורך הצגת פרטי התוכנית. המשרד יערוך כנסים נוספים עם כלל המנהלים ברחבי הארץ לקראת פתיחת שנת הלימודים. בתוך זמן קצר יפורסם חוזר מנכ"ל מקיף ומפורט אודות התפיסה ומשמעות הלמידה המשמעותית, וכן אודות אופן יישומה בתוך כיתת הלימוד ובתוך בית הספר. עוד כולל החוזר התייחסות לסביבת הלמידה, כיצד עליה להיראות, אופן ההטמעה של למידה משמעותית בתוך סביבת הלימוד וכדומה.
"המשרד פרסם תלקיט למנהלים, לצורך מתן כלים להטמעת עקרון הבחירה של מקצועות ההיבחנות בעל-יסודי, ובכלל זה מה יש לכלול במסגרת הבחירה של ה-30 אחוז, וכן במסגרת בחירת השכלה כללית ומדעים. התלקיט כולל קליפ כדי להנגיש באופן ידידותי את המידע.
"המשרד נערך לפרסם חוזר יישומי, אשר יתייחס לאופן יישום התכנית במסגרות חינוכיות של כיתות מב"ר, כיתות מחוננים וכיתות חינוך מיוחד. המשרד פרסם הצעות אודות אופנים שונים של ארגון הלמידה בחטיבה עליונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם