Israel Defense

ארבעים שנה לממשלת רבין הראשונה

איך חילופי דורות בראשות הממשלה ובצבא השפיעו על ביטחון המדינה והאסטרטגיה שלה?

אפרים לפיד | 31/05/2014 14:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 מערכת IsraelDefense
ב-3.6.1974, לפני ארבעים שנה, החל חילוף דורות בהנהגת המדינה עם בחירתו של יצחק רבין לראש הממשלה, לאחר התפטרות גולדה מאיר בעקבות מסקנות ועדת אגרנט. רבין יליד הארץ, איש פלמ"ח, רמטכ"ל ושגריר בארה"ב, היה הנציג המובהק של דור תש"ח, אשר נשא על כתפיו את מלחמת העצמאות.

כניסתו של רבין לתפקיד אחרי מלחמת יום הכיפורים מוצאת את החברה בישראל במצב רוח לאומי שפוף. תחום מרכזי בסדר היום הלאומי היה בנייתו מחדש של צה"ל בעקבות תוצאות המלחמה. בשש השנים שבין ששת הימים ליום כיפור (1973-1967) התעצם צה"ל בהיקף חסר תקדים, בעיקר בחיל האוויר ובשריון. גדלו מאד גם המטות בפיקודים ובמטה הכללי ונוספה גם דרגת תא"ל.

רבין גיבש עתה תפיסה אסטרטגית בביטחון הלאומי של ישראל שעיקריה: שמירת קשרים איתנים עם ארצות הברית (הפנמה של שירות מועיל שעשה שם בשנים אחרי 1967), חשיבות גבולות בני הגנה כמרכיב אסטרטגי גם בעידן של טילים, הסתמכות על הכוח הצבאי הקונבנציונלי ושמירה על אסטרטגיה הגנתית. עם התפטרותו של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר מונה לרמטכ"ל רב-אלוף מרדכי (מוטה) גור, אף הוא לאחר שירות בארה"ב כנספח צה"ל.

הדגשים שמיושמים בתקופה זו בצה"ל כיישום לקחים מהמלחמה הקשה הם: הכפלת גודלו של הצבא ביחידות לוחמות ובאמצעי לחימה, הרחבת בסיס צאלים כמקום מרכזי לאימון הקרב המשולב, הגדלה משמעותית של ימי המילואים לביטחון שוטף ולאימונים, הקמת מפקדת גיס לשליטה על מספר אוגדות בשדה הקרב, הכנסת מערכות טילי אוויר-קרקע לחיל האוויר, חיזוק כוחו של חיל הים בסטי"לים, צוללות וכוחות מיוחדים, חידוש פעילותה של המכללה לביטחון לאומי וקורסים ייחודיים למג"דים ומח"טים.

בהמשך למסקנות ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים הגיש שר המשפטים חיים צדוק את הצעת חוק יסוד הצבא, אשר המנסח העיקרי שלה היה מאיר שמגר, היועץ המשפטי לממשלה, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. זהו הקצר בחוקי היסוד של ישראל, וחשיבותו היא הדגשת הכפיפות של הדרג הצבאי לדרג המדיני. סעיף נוסף בחוק נראה כל כך תלוש מהמציאות הישראלית: "אין לקיים או להקים כוח מזויין מחוץ לצבא ההגנה לישראל", אזכור לחשש שהתעורר ביוני 1948 באירועי ספינת הנשק "אלטלנה".

האתגר המרכזי לממשלת רבין החדשה היה להגיע להסכם הביניים עם מצרים. הסכם ראשוני להפסקת אש אחרי המלחמה נחתם בינואר 1974 לאחר מסע דילוגים של שר החוץ האמריקני קיסינג'ר. משא ומתן נרחב יותר החל במרץ 1975 והבשיל אחרי תלאות מרובות ב-4 בספטמבר בז'נבה. בעקבות ההסכם הנפרד עם מצרים נוצר קרע עמוק בין מצרים וסוריה.

הישג נוסף לישראל בעקבות הסכם זה היה הסכם סודי עם ארה"ב לסיוע צבאי, כלכלי ומדיני בהיקף חסר תקדים. בשביל רבין היה ההסכם עם ארה"ב התמריץ העיקרי להסדר עם מצרים. המבצע הצבאי החשוב מאד בתקופת ממשלת רבין, מבצע אנטבה, ביולי 1976 (יום העצמאות ה-200 של ארה"ב), חיזק בעולם את עמדת ממשלת ישראל כי אין להיכנע לטרור הפלסטיני ויש להמשיך להכות בו.

ב-1975 החלה מלחמת האזרחים בלבנון, אשר פתחה לישראל חזית עימות פעילה. ישראל הגנה בנמרצות על הגבול הצפוני, ומאידך נמנעה מלהיסחף למלחמה הפנימית בלבנון. בתקופה זו התפתח הסיוע הישראלי לנוצרים בדרום לבנון, שהביא להקמת "הגדר הטובה". יצחק רבין סיים את כהונתו הראשונה כראש ממשלה באפריל 1977 בעקבות חשיפת חשבון דולרים שלו ושל אשתו בארה"ב.

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''Israel Defense''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק