בצל הקרבות: האתרים העתיקים בסוריה נמחקים
החורבן של בית הכנסת "אליהו הנביא" מצטרף להרס התרבותי וההיסטורי של אתרים רבים אחרים שלא שרדו את מלחמת האזרחים
• לכל העדכונים כנסו לעמוד החדשות של nrg
בשבוע שעבר שחררו גורמי אופוזיציה תמונות של בית הכנסת העתיק 'אליהו הנביא'. בית הכנסת, שעל פי המסורת נבנה לפני יותר מאלפיים שנה ונחשב אחד העתיקים בעולם, נהרס כליל. במקום נותר חור גדול, הריסות ואבק.
ג'ובר, שכונה בפרברי דמשק שבה שכן בית הכנסת, נתפסה בידי המורדים במשטר אסד לפני קצת יותר משנה. בסרטון שפורסם אז ברשתות החברתיות, בית הכנסת עוד נראה בתפארתו. ספרי קודש של הקהילה היהודית בדמשק, מנורות פעמונים וכתבים של רבני הקהילה הוצגו בפני המצלמה שתיעדה את רגעיו האחרונים של המקום.
"על פי המסורת, בבית הכנסת הזה משח אליהו הנביא את תלמידו אלישע לנביא", מספר פרופ' ירון הראל, ראש המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר־אילן. “מי שיסד את בית הכנסת היה התנא אלעזר בן ערך, שנמלט מארץ ישראל לדמשק מפני הרומאים. מתחת לבית הכנסת יש מערה – זו מערת אליהו הנביא, שבה משח את אלישע לנביא ואת חזאל למלך על ארם.
“בני הקהילה האמינו שלבית הכנסת יש סגולות מרפא. כל מי שהיה חולה או שמישהו מבני משפחתו היה חולה, היה מגיע מדמשק הבירה ומכל רחבי סוריה כדי להדליק נרות ולהתפלל לרפואה. בחגים, ובמיוחד בתשעה באב, היהודים היו מגיעים לבית הכנסת, שהיה ידוע בפאר ובהדר שלו, לקרוא מגילת איכה ולומר קינות על חורבן בית המקדש“.
ההרס של בית הכנסת מצטרף לחורבן היסטורי ותרבותי של ממש בסוריה. סוריה היא אחת המדינות העתיקות ביותר בעולם. בחפירות בשנת 1975 התגלתה בתל מרדיך העיר אבלה (Ebla), שמשמעות שמה “אבן לבנה“. בעיר הזו חיו כבר לפני אלפי שנים רבע מיליון בני אדם. בחפירות במקום התגלה ארמון גדול ובו כתובות שמזכירות מקומות בארץ ישראל: חצור, מגידו, ירושלים והעיר דור.
עיר הבירה דמשק היא אחת מהערים הקדומות בעולם. היא שימשה את הח‘ליפים לבית אוּמיה, ששלטו באימפריה המוסלמית מדמשק בין השנים 661 ו־750 לספירה. עד תחילת המלחמה בשנת 2011 עבדו בסוריה עשרות צוותי ארכיאולוגיה ממדינות שונות. רובם נטשו מחקרים של שנים וברחו למדינותיהם כשהסכנה הביטחונית הפכה ממשית. בארגון אונסק“ו, שהכריז על שישה אתרים בסוריה כאתרי מורשת עולמיים, ציינו כי במהלך המלחמה אירעו סוגים שונים של הרס היסטורי.
גורמים בתורכיה ובירדן גילו כי עתיקות ממוזיאונים שונים בסוריה שנפלו בידי המורדים נמכרו בשווקים על ידי סורים שברחו מהמדינה עם השלל. ארכיאולוגים סיפרו לתקשורת הזרה שמקומיים נהגו ללכת למקומות היסטוריים עם גלאי מתכות, כדי למצוא מטבעות עתיקים ולמכור אותם לאספנים באופן בלתי חוקי.
בלבנון נמצאו 86 פסיפסים עתיקים שהוברחו מסוריה. הם הוחזרו למשטר בדמשק אבל על פי הערכות המומחים מדובר בחלק קטן מאוד שנתפס לעומת כמות גדולה מאוד של עתיקות שהצליחה להגיע לשווקים בחו“ל. אגנס וקר, ארכיאולוגית בלגית שהייתה אחראית לחפירות באמפה, עבדה במשך עשר שנים בסוריה. היא עזבה את המקום בשנת 2010. בראיון שהעניקה ל‘ניו־יורק טיימס‘ הציגה צילומים של אתרים ארכיאולוגיים שבהם עבדה, שבהם נראים בבירור חורים של חפירות ביזה.
“בבתים ובכנסיות היו פסיפסים עשירים באיכות טובה, וגנבו אותם כדי למכור ולהרוויח כסף“, טענה. גורם סורי רשמי אמר לעיתון: “כשהמלחמה החלה, הממשלה פחדה מביזה ארכיאולוגית כפי שקרה בעיראק שלאחר סדאם חוסיין, ולכן ניסתה לאגור מה שיותר פריטים היסטוריים ולאחסן חלק מהם במכלים מיוחדים כדי להבטיח את שמירתם“.
בהתחלה הייתה אופטימיות שהמורדים ישמרו על המורשת ההיסטורית של סוריה, אבל גם זו נגוזה: “בסוריה יש עכשיו הרבה גורמים שנלחמים נגד המשטר, ואין אפשרות לשמור על האתרים הארכיאולוגיים. מאז ומתמיד הנושא הזה היה מחוץ לפוליטיקה, אבל לא כיום“.
במשרד התיירות הסורי ציינו כי עשרות מוזיאונים שבהם היו פריטים היסטוריים מ־13 העמים ששלטו בשטחה של סוריה במשך ההיסטוריה נפרצו ונבזזו. חלק מהאוצרות נמכרו לסוחרי עתיקות מקומיים ובינלאומיים. “פסיפסים מהתקופה הרומית המתארים סצנות מהאודיסיאה של הומרוס נגנבו בצפון סוריה והוברחו ללבנון, לאחר שנעקרו ממקומם“, נמסר.
“מהעיר חמה, שהפכה גם היא לשדה קרב, נגנבו פסלי ברונזה מצופים זהב מהתקופה הארמית, שמתוארכים למאה השמינית לפני הספירה. בסוריה פזורים עשרת אלפים אתרים היסטוריים – אנחנו לא יכולים להגן עליהם“, הוסיפו ממשרד התיירות הסורי. “ממצאים היסטוריים יקרי ערך הוצאו ממוזיאונים שיש חשש שייפגעו מנזקי לחימה, והועברו למקומות בטוחים“.
הלוחמים בשטח משחזרים את היסטוריית הקרבות, ומשתמשים במצודות עתיקות כבסיסי לחימה. אחת המצודות העתיקות והמפורסמות היא מבצר קראק דה־שבלייה, או בערבית קלעת אל־חסן.
המבצר הצלבני, שנחשב אחר הגדולים והמפוארים ביותר בעולם, נבנה לראשונה בידי העבאסים בשנת 1031, כדי להתגונן מפני הסלג'וקים, ולאחר מכן שימש את הכורדים. בשנת 1099 נכבש בידי האבירים ההוספיטלרים במהלך מסעי הצלב, ובשנת 1300 נכבש בידי הממלוכים. המשטר הסורי הפך את המבצר לאתר תיירות מטופח ולמקור הכנסה משמעותי. סיפורם של האבירים ההוספיטלרים הפך למקור גאווה סורי, למרות העובדה שהם היו אבירים נוצרים.
האדריכלות הגותית של הצלבנים והמבנה הגדול שהעיד על העושר של המסדר ההוספיטלרי משך לסוריה תיירים מכל העולם. פרופ' אדריאן בועז, שכתב ספר על האדריכלות של המסדרים הצבאיים, קבע כי מדובר ביצירת המופת של האבירים. קצת פחות מאלף שנה אחרי כן התחדשו המלחמות במבצר העתיק. המורדים במשטר אסד השוכנים במחוז חומס השתלטו על המקום.
מהמצודה, שנמצאת על צוק בגובה 650 מטר, הם ירו פגזים לעבר טנקים של הצבא הסורי. כוחותיו של אסד הפגיזו את המצודה, וגרמו נזק רב לחומות הגבוהות ולצריחים העתיקים. בשנת 2013 הכריזו באונסק"ו על כל אתרי המורשת בסוריה ובהם מבצר קראק דה־שבלייה כאתרים הנתונים בסיכון. העיר חלבּ, הגדולה שבערי סוריה, מוזכרת גם היא בכתבים קדמונים.
סרטונים שצולמו בעיר בידי המורדים גרמו להאשמות הדדיות בסוריה, לאחר שהמסגד המפורסם של העיר, שנבנה בידי שושלת אומיה, נהרס לחלוטין. בסרטון נראה דגם המסגד בעל הצריח הגדול שהוצב בכניסה למקום, ששימש אתר תיירותי, ולאחר מכן שבריו שמעורבבים בהרס וחורבן שגרמה ההפגזה על האתר ההיסטורי.
בסוכנות הידיעות הסורית הרשמית האשימו את "הקבוצות החמושות" שלדבריה "פוצצו את אחד הצריחים של המסגד האומיי בחלבּ". המורדים שצילמו את הסרטון האשימו את אסד בחורבן אחד המונומנטים המפורסמים ביותר של האסלאם בסוריה. על פי ההערכות, מסגד בית אומיה עמד על תלו אלף שנים, עד שהופל השנה.
פרופ' הלגה סידן מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטה האמריקנית בביירות הגדירה את הרס המסגד “טרגדיה ארכיאולוגית ברמה בינלאומית“. בראיון ל'דיילי מייל' אמרה: “זה כאילו שהיו מפוצצים את הטאג‘ מהאל בהודו או את האקרופוליס באתונה“.
גם מסגד אל־אומרי בעיירה בוסרא נפגע מההפגזות במלחמה. המסגד נוסד בראשית המאה השמינית בידי הח‘ליף השני של האסלאם, עומאר, והוא נחשב אחד העתיקים בעולם. במהלך הימים הראשונים של המלחמה הוא שימש בית חולים שדה ומקלט למפגינים. ב־2013 נהרס הצריח של המסגד.
הרס האתרים ההיסטוריים של סוריה כולל כאלה הקדושים לשלוש הדתות המונותיאיסטיות - היהדות, האסלאם וגם הנצרות. על פי סוכנות הידיעות הרוסית 'אינטרפקס', יותר מ־60 כנסיות ומנזרים נוצריים הושמדו במהלך הלחימה, ויותר מ־70 אלף תושבים נוצרים־אורתודוקסים, בעיקר בערים חומס וחלבּ, עזבו את בתיהם. שגריר סוריה ברוסיה, ריאד חדאד, חשף את הנתונים והאשים את המורדים בביצוע טבח בתושבים הסורים הנוצרים.
עוד אחת מההשפעות העצובות של ההתקוממות נגד משטר אסד, היא היעלמותו של הניב הארמי של הנוצרים שחיו בכפר מעלולה ובכפרים הסמוכים לו. בספטמבר 2013 עזבו מרבית התושבים הנוצרים את הכפר המרוחק, ובכך תם עידן הארמית בניב המיוחד הזה, שככל הנראה דיבר בו גם נוצרי חשוב מאוד, אחד, ישוע שמו.
"במרבית המקרים, ההרס של המבנים ההיסטוריים הוא לא מכוון אלא כורח הנסיבות", מסבירה פרופ' פרומה זקס מאוניברסיטת חיפה. "גורמים אסלאמיים קיצוניים שחדרו לסוריה מהמדינות השכנות השתלטו על מקומות רבים שבהם היו אתרים ארכיאולוגיים היסטוריים, שטופחו במשך השנים על ידי המשטר, ופגעו בהם.
"במקרים של מסגדים שנפגעו, אני סבורה שמדובר בנזקי מלחמה והפצצות בלתי מבוקרות, כי למשטר הסורי, שמחובר יותר לאסלאם השיעי, וגם למורדים, שמחוברים לאסלאם הסוני, אין כל עניין לפגוע במסגדים עתיקים. במקרים אחרים, כמו פגיעה בבתי כנסת ובאתרים המקודשים לנצרות, אפשר בהחלט להסביר את זה בשינוי האוכלוסייה שנמצאת היום בסוריה".
פרופ' זקס עוסקת בתפיסות לאום, תרבות, חברה ומגדר בסוריה. היא טוענת שהשינוי המשמעותי הוא במבנה החברה הסורית של היום: "החברה הסורית עצמה לא השתנתה, והיא עדיין רוחשת כבוד להיסטוריה שלה, לתרבות ולארכיאולוגיה. העניין הוא שישנן מגמות של שינוי במבנה החברה.
"כמעט שני מיליון פליטים מסוריה ברחו ללבנון, לירדן ולתורכיה, ובמקומם הגיעו זרים ממדינות ערב וגם מאירופה שאין להם זיקה ממשית לאותם מקומות היסטוריים. שליש מהמיעוט הנוצרי הסורי ברח מהמדינה בגלל
לטענתה, יש שינוי מעמיק בלאום הסורי, שחווה פגיעה קשה במהלך המלחמה. "מי שטיפח לאורך השנים את השיח הלאומי הסורי ומשתדל לעשות זאת עד היום הוא המשטר בדמשק, כלומר משפחת אסד. חלק משמעותי בטיפוח לאום הוא הסמלים, ההיסטוריה, התרבות והמורשת. כחלק מהסלידה של הציבור בסוריה מהמשטר וממה שהוא מייצג, אנחנו בעצם רואים מגמה שבה מדינת הלאום הסורית מתפרקת.
"יש התערערות של התפיסה הלאומית. הקבוצות החיצוניות שמזוהות עם אל־קאעידה ועם האסלאם הקיצוני לא מדברות על סוריה, אלא על ח'ליפות אסלאמית. לכן, ההצהרות והפגיעה באותם מקומות הן עוד שלב בהתפרקות ההדרגתית של סוריה וסימן נוסף שמוכיח שסוריה הלאומית הופכת למדינה מפוצלת, מדינת קנטונים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם