למה מעולם לא הייתה נשיאה בישראל?
שתי נשים מתמודדות לנשיאות ובארגוני הנשים דווקא אופטימיים: "רואים את השינוי. העובדה ששתי נשים מתמודדות היא הישג"
"נשיאות המדינה היא משרה יחידה ורמת מעלה, שקשה לקבוע בה ייצוגיות מגדרית", טוען פרופ' גידי רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "אם היה אפשר לחלק את התפקיד לנשיא וסגן נשיא, אני בטוח שהייתה אישה בתפקיד". רהט, המתמחה בשיטת הממשל בישראל, מצביע על שיטת הבחירה לנשיאות בידי חברי הכנסת כגורם המרכזי לבחירתם של גברים. "מחצית מקהל הבוחרים האמריקני ואפילו למעלה מכך הן נשים. בישראל פחות מרבע מחברי הכנסת הן נשים. מכיוון שצריך לקבל לפחות 61 קולות, זה לא טיקט מספיק ממוקד כדי להיבחר בגללו".
יש סיכוי לנשיאה? דליה דורנר
צילום ארכיון: פלאש 90
בבחירות 2007 הגישה קולט אביטל את מועמדותה לנשיאות, אך לאחר ששמעון פרס הצטרף למרוץ היא הסירה אותה, כך שהמועמדות של דורנר ואיציק היא תקדים היסטורי. אף על פי כן, רהט פסימי באשר לסיכוייהן להיבחר. "אני לא רואה שנוצר מומנטום בנושא הנשי. הייתה לנו ראש ממשלה, אבל זה לא הופך אותנו למדינה שוויונית. זו הפעם ראשונה שיש מועמדות, ואני מאמין שבתוך עשור או שניים תהיה נשיאה אישה".
מיכל יודין, יו"ר עמותת 'כ"ן', הפועלת לקדם מנהיגות פוליטית נשית, אופטימית הרבה יותר. "אני רואה את זה כתהליך", היא אומרת. "לפני שמונים או תשעים שנה נשים היו נטולות זכויות לחלוטין. כשהתחלנו את הפעילות של 'כ"ן' היו בכנסת תשע נשים, והיום יש 27 חברות כנסת. אני מקווה שבפעם הבאה נראה יותר נשים בכנסת, ואני אופטימית. אני רואה את התהליך, את השינוי. עשינו פריצות דרך, ומבחינתי העובדה ששתי נשים מתמודדות היא כבר הישג".
גם לדורנר וגם לאיציק יש רקורד בעשייה למען נשים. אחד מפסקי הדין המפורסמים של דורנר הוא בג"ץ אליס מילר, וכשופטת בית המשפט העליון היא הקלה בעונשה של כרמלה בוחבוט והכירה בתסמונת האישה המוכה. איציק, מנגד, הובילה חקיקה לייצוג הולם לנשים בוועדות חקירה ממלכתיות וברשויות המקומיות.
בשל הפעילות המרשימה של שתי המועמדות, ארגוני הנשים השתדלו לא לנקוט צד. הארגונים שלחו מכתבים לחברי כנסת והסבירו את החשיבות של בחירת נשיאה, אבל לא הביעו תמיכה מפורשת באף
יודין מפרשת את השקט התקשורתי כחלק מהמיאוס הציבורי מהתככים סביב המרוץ לנשיאות. "נוצרה אווירה בעייתית בקמפיין", היא טוענת. "התדמית של הקמפיין מבישה, וכשרואים אנשים שבאו מחוץ למערכת הפוליטית, שצריכים לכתת את רגליהם ותלויים בקולו של חבר כנסת, זה לא נעים. צריך לשנות את התהליך של הבחירות לנשיאות כדי שאנשים לא יצטרכו לבזות את עצמם בצורה כזו. אסור להשאיר את זה לבחירה של 120 חברי כנסת".
האם בחירת נשיאה ראשונה צריכה להיות שיקול בבחירה? יודין טוענת שלא צריך לבחור באישה כי היא אישה אלא כי היא ראויה בסכות עצמה. גם יפה ויגודסקי, יו"ר שדולת הנשים, מסכימה: "גם דורנר וגם איציק לא מתמודדות לנשיאות בזכות אפליה מתקנת. הן הגיעו בזכות עצמן, כי הן ראויות לכך, ושימשו בתפקידים בכירים. אישה לא צריכה להיבחר לנשיאות כי 'הגיע הזמן'. שתי הנשים האלו ראויות לפחות כמו המועמדים הגברים. לא בכדי השופטת דורנר קיבלה את פרס ישראל, ולא בכדי דליה איציק נבחרה ליו"ר כנסת ישראל ושימשה כנשיאה בפועל במשך שנה. אני מקווה שחברי הכנסת יצאו מהתבניות הפוליטיות, ושתיבחר אישה נשיאה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם