תוכנית לפיד: שרטוט הגבולות לפני סיום הסכסוך
בנאומו בכנס הרצליה 2014 שרטט לפיד את המתווה שלו להקמת מדינה פלסטינית: הקפאת הבנייה ביו"ש, נסיגה חד-צדדית תוך כדי שיחות על הסדר הקבע, וקביעת הגבולות ברוב השטח לפני הדיון בנושאי הליבה. "ישראל חייבת ליזום היפרדות מהפלסטינים"
בעיקר דבריו מציג לפיד התנגדות מוחלטת לבנייה בהתנחלויות שאינן בגושי ההתיישבות, ומדיניות של קביעת הגבולות לפני סיכום על סוף הסכסוך. לטענת לפיד, הסדר עם הפלסטינים צריך לכלול מעורבות של מדינות ערב, ומגוון צעדים חד-צדדיים של ישראל, כולל נסיגות, תוך כדי קיום שיחות רצופות עם הפלסטינים.
לפיד גם תקף את המתנחלים וטען שהם חותרים לבנות התנחלויות "מתוך צו אלוהי". מנגד אמר לפיד שגם גישתו של השמאל היא "משיחית", כל עוד אינו מבדיל בין בנייה ביצהר לבנייה בשכונת גילה.
"נדמה לי שכל אדם באולם הזה מכיר בכך שהתהליך המדיני הגיע למבוי סתום. בזירה הבינלאומית אנחנו מפסידים ב-blame game, אבל אלמלא העימות המיותר שלנו עם
"הסדר כזה ימנע את בידודה הבינלאומי של ישראל, יגביר את הביטחון האישי של כל אזרח, ייצור 'בום' כלכלי שיקפיץ את התל"ג שלנו ויעלה באופן דרמטי את רמת החיים בישראל ומעל הכול – יסיר מעלינו את האיום של מדינה דו-לאומית שהמשמעות היחידה של הקמתה היא סיום קיומה של ישראל כמדינה יהודית וחיסול הציונות.
"כל אחת מהסיבות האלו בנפרד, ובוודאי שכולן יחד, מחייבות כל הנהגה ישראלית אחראית לא להרים ידיים. גם אם המתכונת הנוכחית נכשלה, אסור ליצור ואקום מדיני, מפני שכל ואקום סופו להתמלא והוואקום הזה יתמלא בטרור, בבידוד בינלאומי, בנזק כלכלי ובאיומים ביטחוניים. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לחזור לשולחן המשא ומתן, להדק מחדש את שיתוף הפעולה שלנו עם האמריקאים, ולצרף לשיחות גם את מדינות ערב המתונות כדוגמת סעודיה או מדינות המפרץ, המעוניינות ליצור איתנו 'ציר חוסם איראן'.
"התשובה בעיניי היא שאנחנו רוצים שני דברים: ביטחון והיפרדות.
"הדבר הראשון הוא החשוב יותר. ההיסטוריה לימדה אותנו שיעור קודר: אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. כדי שיהיו לנו סידורי ביטחון אמינים וקשיחים, אנחנו צריכים להשאיר בידינו את כל האפשרויות לפעול בשטח כדי לשמור על חיי אזרחי ישראל. בנושא הזה אין מקום לפשרה.
"הדבר השני הוא שאנחנו רוצים ליישם את עקרון שתי המדינות ולהיפרד מן הפלסטינים. לא מסיבת נישואים אנחנו מחפשים עם הפלסטינים, אלא הסכם גירושים. אנחנו לא יכולים ולא צריכים לשלוט בארבעה מיליון פלסטינים שבעוד דור יכפילו את מספרם. ישראל היא מדינה חזקה עם כלכלה חזקה, אבל אם לא ניפרד מהפלסטינים, נאבד גם את הזהות היהודית של מדינת ישראל וגם את היתרון היחסי שלנו על מדינות האזור.
"גורמי ימין קיצוני דוחפים אותנו לעבר רעיונות הזויים של סיפוח שיובילו אותנו אל האסון הקרוי מדינה דו-לאומית. אני לא יודע אם מדובר בתרגיל ביחסי ציבור או בכוונה אמיתית, אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות.
"אם לא תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, במוקדם או במאוחר יבואו אלינו הפלסטינים, בגיבוי מלא של אומות העולם, ויאמרו לנו: 'הבנו שאתם לא מתכוננים לתת לנו מדינה משלנו, אז תנו לנו לפחות להיות אזרחים של ממש'. ארבעה מיליון פלסטינים יבקשו מאתנו ביטוח בריאות וביטוח לאומי, חינוך ודמי אבטלה וזכות הצבעה.
"אם נגיד כן, נפסיק להיות מדינה יהודית. אם נגיד לא, נפסיק להיות מדינה דמוקרטית. שתי האפשרויות הרסניות ותפקידנו הוא למנוע מהן לקרות. אם יהיה ניסיון לספח אפילו יישוב אחד באופן חד צדדי יש עתיד לא רק תפרוש מהממשלה – היא גם תפיל אותה.
"אם אנחנו מסכימים על שתי מטרות-העל שהצגתי כאן – הביטחון וההיפרדות - הרי שהדיון שאנחנו צריכים לנהל אינו אסטרטגי, אלא טקטי. אם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אם אנחנו יודעים מהי המטרה, כל מה שאנחנו צריכים הוא למצוא את הדרך היעילה ביותר שתוביל אותנו לשם.
"הגיע הזמן שישראל תחליט מהם גבולותיה. אנחנו יכולים לשנות את ההיסטוריה, אבל לא את הגיאוגרפיה. השטח אינו עומד להשתנות. אין שום סיבה להמשיך להתחמק מהצורך לשרטט את גבולותיה העתידיים של מדינת ישראל.
"לסיבוב הבא של המשא-ומתן ישראל צריכה להגיע עם מפות מפורטות שאנחנו נכין, שמבטאות הסכמה לאומית רחבה. המפות האלה יאפשרו לנו להגדיר מהלך תלת-שלבי שבסופו היפרדות מוחלטת מן הפלסטינים והסדר רחב עם מדינות ערב המתונות. שלושת השלבים הם 'שלב ההיערכות', 'שלב בניית האמון' והשלב הסופי, 'שלב ההתאמות'.
"בשלב הראשון, 'שלב ההיערכות', תיסוג ישראל משטחים שאינם מחייבים פינוי יישובים, תוך שהיא שומרת על זכותה לפעילות ביטחונית בכל שטחי הרשות. המהלך יתבצע תוך כדי הקפאת בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות.
"בשלב השני – 'שלב בניית האמון' - תתכנס ישראל לגושי היישובים תוך פינוי ההתנחלויות המבודדות. ישראל תשמור גם בשלב השני על זכותה לפעילות ביטחונית בשטחי הרשות בעודה פורשת את סידורי הביטחון החדשים בתיאום עם האמריקאים. במהלך השלב הזה יתקיימו שיחות ישירות בתיווך אמריקאי, ברמאללה ובירושלים, על גבולות הקבע.
"בשלב השלישי, 'שלב ההתאמות', יבוצעו התאמות הגבול האחרונות בין שתי המדינות, כולל חילופי שטחים, ויחלו השיחות בנושאי הליבה.
"המפה הסופית תהיה תוצר של משא ומתן שיש לנהל אותו כפי שמנהלים משא-ומתן במזרח התיכון: בחשדנות, מתוך תפיסה ביטחונית נוקשה ולמול מבחני ביצוע קפדניים. המפות של שני הצעדים הראשונים הן אינטרס ישראלי מובהק, ואין שום סיבה שלא נתחיל לשרטט אותן כבר עכשיו. מרגע שיוצגו נוכל לצרף להסדר גם את המדינות הערביות המתונות ולהפוך את ההסכם לאזורי.
"הסיבה לכך שהמפות האלה לא שורטטו עד עתה היא שהן מגלמות בתוכן את הצורך להקפיא את הבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות. אלא שהקפאה כזו אינה איום עלינו, ואינה ויתור מצדנו. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. אין שום סיבה להמשיך להקים התנחלויות באזורים שלא יישארו בתחומי מדינת ישראל בשום הסכם עתידי, או להשקיע מיליארדים בתשתיות שיינתנו במתנה לפלסטינים. אני מעדיף להשקיע את הכסף בשיפור חייהם של ילדי ישראל, לא בשיפור חייהם של ילדי הפלסטינים.
"מאז נכנסנו לממשלה, מפלגתי ואני מנהלים מאבק מתמיד, לעתים סיזיפי, נגד מגמות הבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות. אין לי שום בעיה עם הבנייה בגוש עציון או בשכונת גילה בירושלים, אבל הבנייה בהתנחלויות המבודדות גורמת לנו נזק בינלאומי שהולך ומחמיר, ונזק כלכלי שכל אזרח ישראלי מרגיש בכיסו.
"ההתנחלויות האלה יקרות לנו. הן משפיעות לרעה על הצמיחה, על התל"ג, על הקשרים הכלכליים שלנו עם העולם. מלבד המיליארדים שאנחנו מפסידים בבניית תשתיות מיותרות, אנחנו מפסידים עוד מיליארדים רבים של פעילות כלכלית שבהם יכולנו להשתמש להורדת מסים, להגברת הביטחון ולשיפור השירותים האזרחיים. בין איתמר ליצהר קבור הכסף שיכול היה לשמש לנו לכיתות קטנות יותר, לשירותי בריאות טובים יותר, לצמצום אי השוויון בחברה הישראלית וגם לכיפות ברזל ולטילי חץ 3 ולהתעצמותו של צה"ל.
"את המתנחלים קשה להאשים. הם מאמינים שזוהי חובתם לחתור לכך שנעבור את נקודת האל-חזור ומטרתם הגלויה היא לבנות מספיק התנחלויות, במספיק מקומות, כדי למנוע את האפשרות שניפרד מהפלסטינים אי פעם.
"זוהי אינה תפיסה ביטחונית או מדינית גם אם לעתים היא מתחזה לכזו. זוהי גישה אמוּנית. מבחינתם מדובר בצו אלוהי. אבל מה שהפך את הרעיון הדתי הזה לאפשרות מעשית הוא היעדר מדיניות מוסכמת, החלטית וקוהרנטית של כל ממשלות ישראל. אנחנו זקוקים למפה קונקרטית וצופה פני עתיד, שתגדיר לנו מהם בדיוק גושי ההתיישבות, איפה עלינו להקפיא את הבנייה ואיפה אפשר לתגבר אותה.
"מפה כזו תאפשר למרכז הפוליטי בישראל – שרוב אזרחי המדינה שייכים לו - להתייצב גם בפני השמאל הקיצוני, שבדומה לימין הקיצוני אינו מעוניין שתהיה אבחנה בין גושי היישובים להתנחלויות המבודדות. אלה טוענים שאסור להחזיר שום דבר, ואלה טוענים שאסור להשאיר בידינו שום דבר, ושניהם טועים.
"אנחנו בתקופת ביניים, או בינתיים... התקופה הזו תימשך כמה שבועות, ובמהלכם עלינו לבחון את ההשפעות שיש להקמת ממשלת חמאס-פת"ח על התיאום הביטחוני ולוודא שהחמאס אינו מבצע השתלטות זוחלת על מוסדות וארגונים בתוך הגדה המערבית.
"עם זאת, תגובתן של ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי להקמת ממשלת הפיוס הפלסטינית היא תזכורת נוספת לכך שהעולם השתנה. העובדה שהממשל האמריקאי החליט, בניגוד לעמדתנו, לפתוח בדיאלוג עם ממשלת חמאס-פת"ח היא הוכחה נוספת, למי שהיה זקוק להוכחה כזו, לכך שאנחנו נמצאים במשבר חסר תקדים ביחסינו עם ארצות הברית.
"המשבר הזה הוא תוצר של התנהלות בעייתית ולעתים מזלזלת מצדנו, אבל עדיין אפשר - וצריך - להחזיר את היחסים המיוחדים שלנו עם ארצות הברית למסלול הנכון. זה יהיה הצעד הראשון בדרך חזרה לשולחן המשא ומתן.
"האמיתות הישנות נעלמות, התמיכה הבינלאומית בנו הולכת ונחלשת. ישראל צריכה ליזום, לא להתגונן. אם יש לנו את הברירה להוביל או להיות מובלים, אני מעדיף להוביל. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לשרטט את גבולותינו. קודם על הנייר, אחר כך על האדמה".
מוקדם יותר היום נאם אלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר יועץ ראש הממשלה לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי, ואמר כי המצב בדרום לבנון עשוי לחייב את ישראל
"במלחמת לבנון השלישית לא תהיה ברירה אלא לפגוע באזרחים המתגוררים מעל מתקני שיגור רקטות", אמר עמידרור. "צריך להגיד את זה בגלוי, והעולם לא יכול לבוא אלינו בטענות. לא מנעתם את חיזבאללה כמדינה בתוך מדינה, לא מנעתם את התחמשותו ופרישתו בתוך אוכלוסייה אזרחית, אז אתם לא יכולים לבוא אלינו בטענות כשאזרחים נפגעים. הראינו הוכחות לאו"ם ולצלב האדום והם לא עשו דבר".
כנס הרצליה השנתי מתקיים מאז שנת 2000 במרכז הבינתחומי בהרצליה, ועוסק בחוסן הלאומי ובנושאי ביטחון ומדינה. בכנס הושמעו הצהרות מדיניות חשובות רבות במהלך השנים, כולל נאומי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל שהציגו את מדיניותו לקראת תוכנית ההתנתקות.
בכנס נידונו בעבר נושאים בוערים בלב מדיניות ישראל ביהודה, שומרון ועזה. ב-2004 התנהל בכנס ויכוח סוער בין העיתונאית אילנה דיין ובין דוברת צה"ל דאז תא"ל רות ירון, בעניין תחקיר "עובדה" על מותה של הילדה אימאן אל-המס, ובו האשימה ירון את דיין ש"בישלה תחקיר".
חשיבותו של הכנס בישראל אף גרמה לכמה מהמועמדים לנשיאות ארה"ב ב-2007 להופיע – בכבודם ובעצמם או באמצעות וידאו – בפני באי הכנס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם