שרידי עשתורת בני אלפי שנים נמצאו בתל גזר

חלקה האבוד של צלמית עשתורת מהמאות 13-16 לפנה"ס נחשפו במקרה באתר החפירות. הארכיאולוג ד"ר צוק: "הפתעות לא ידועות"

דליה מזורי | 9/6/2014 23:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עוד תגלית ארכיאולוגית מדהימה נמצאה בתל גזר: חלקה האבוד של צלמית עשתורת (פסלון ששימש לעבודת אלילים) וחרסים של קערות חלב שיובאו מקפריסין, נחשפו השבוע בחפירות של רשות הטבע והגנים באתר החפירות בתל גזר.

עוד כותרות ב-nrg חדשות
-המרוץ לנשיאות: ריבלין מוביל, קרב צמוד בין הדליות
-הקונגרס היהודי נגד לה-פן: "להדיחו מכל תפקידיו"
-על רקע גל חטיפות: עוד הסכם לרגיעה באוקראינה

ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים סיפר, כי אתמול (יום ב'), תוך כדי שטיפת חרסים, חשפה אחת המתנדבות החופרות באתר, שבר של צלמית עשתורת, שאורכו כשבעה ס"מ ושבו חצי גוף תחתון של האלה הערומה. "בשנה שעברה נתגלה ראש של אותה אלה ובבדיקות שערכתי נראה שהראש שייך לחלק התחתון של הגוף. עם זאת, עדיין חסר החזה", סיפר.
 
צילום: רשות העתיקות
אחד משברי החרסים שנתגלו בתל גזר. ''יש הפתעות'' צילום: רשות העתיקות

על החרסים שנמצאו באתר – שברי כלי יבוא מקפריסין עשויים חרס, אמר, כי מדובר בקערות חלב הצבועות לבן ומעוטרות בדגם של סולמות. "אלה כלים מיוחדים שיש להם מגע רך כאילו נוגעים בטלק".

בתל גזר נחשף מפעל מים ענקי, כולו חצוב בסלע, שאורכו  כ-90 מטרים. נפח הסלע שהוצא ממנו בחציבה נאמד במעל ל–2000 קוב, מה שהופך אותו למפעל המים הקדום והגדול ביותר בעולם בנפחו. משלחת החפירות של רשות הטבע והגנים, בשיתוף הסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס, הצליחה לתארך במדויק את זמן השימוש בו: התקופה הכנענית התיכונה והתקופה הכנענית המאוחרת – המאות ה- 16-13 לפני הספירה. תל גזר מוזכרת בתנ"ך בתקופת המלך שלמה ואולם העיר שנחשפה הינה עיר כנענית שקדמה לתקופה הישראלית ואשר הייתה מוקפת חומה.

צילום: רשות העתיקות
מפעל המים העתיק בתל גזר, שנחשף בחפירות צילום: רשות העתיקות

מפעל המים מורכב מארבעה חלקים: חלק ראשון – הינו כניסה תחת כיפת השמים באורך של כ- 11 מטר בשיפוע של כ- 38 מעלות. בהמשכו – החלק השני - מנהרה מדורגת באורך של 50 מטר חצובה בסלע בצורה מונומנטאלית בגובה של 7 מטר וברוחב של 3.80 מטר ולכל הרוחב יש מדרגות מלמעלה עד למטה. האנשים ירדו ועלו במדרגות הללו, כדי למלא מים בתחתית המפעל, כשהמים מגיעים ממי תהום ומשמשים את תושבי העיר גם בימי שלום ובעיקר בעת מלחמה.

החלק השלישי - חדר איגום, בתחתית המנהרה המשופעת, שבו נאספו המים וממנו הם נשאבו. החלק הרביעי – מערה באורך של 28 מטר, שנועדה להגביר את איסוף המים אל חדר האיגום. בעבר היא נחשבה כמערה טבעית ואולם המשלחת הצליחה לקבוע שגם המערה

הזו חצובה בסלע.

החפירות בתל גזר, עם המשלחת המשותפת בראשות החוקרים ד"ר צוק, פרופ ג'ים פארקר, דן וורנר ודניס קול ובחסות רשות העתיקות, החלו בשנת 2010 והשבוע מציינים שם את סיום עונת החפירות החמישית באתר.

ד"ר צוק, המתמחה בעיקר במפעלי מים קדומים, סיפר כי עוד אשתקד כשהגיעו לקרקעית, החוקרים היו בטוחים שזהו סופו של מפעל המים. ואולם, בחפירות השנה, הסתבר שהוא לא נגמר במקום אליו הגיעו, ולכן החפירות תימשכנה גם בעונת החפירות הבאה. "יש הפתעות לא ידועות. אנחנו לא יודעים מה מחכה לנו שם", אמר.

יצוין, כי אוכלוסיית תל גזר מנתה כ-4000 תושבים, שצריכת המים שלהם הייתה כ-30 אלף קוב, ולהערכת החוקרים זו כמות אפשרית שנאגרה במקום, כפי שנמצא במסגרת המחקר הגיאו-הידרולוגי של האזור. כיום אין מים בתחתית המפעל ולהערכת החוקרים – וזה אחד החידושים של המחקר השנה – שבאותה תקופה האקלים היה יותר גשום ואז היו מים במפעל. יתכן גם שהפסקת השימוש במפעל הייתה תוצאה של התייבשות כללית ששררה בארץ ישראל.

האתר יפתח למבקרים בעתיד, במסגרת פרויקט מורשת (תמר).

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...