ראובן ריבלין - הנשיא העשירי של מדינת ישראל
בתום סיבוב שני מותח הכריעו חברי הכנסת כי הנשיא החדש של מדינת ישראל הוא ראובן ריבלין שזכה ב-63 קולות מול 53 לשטרית. כך מגיעה לסיומה מערכת בחירות סוערת שכללה מועמדים שנחקרו במשטרה ופרשו מהמרוץ
רוב חברי הכנסת החליטו היום כי ריבלין יהיה זה שיחליף את הנשיא היוצא שמעון פרס, בסוף החודש הבא, בבית הנשיא בשכונת טלביה בירושלים. לאחר ספירת הקולות בתום סיבוב ההצבעה הראשון נקבע כי ראובן ריבלין שזכה ב-44 קולות ומאיר שטרית שזכה ב-31 מקולות חברי הכנסת, יתמודדו ראש בראש על תפקיד הנשיאות. חברי הכנסת חזרו אל המליאה ואל מאחורי הפרגוד וידעו כי אין סיבוב נוסף וכי מי שיקבל את מירב הקולות הוא המנצח בהתמודדות.
מערכת הבחירות הנוכחית הייתה שיאנית המועמדים והשערוריות: לראשונה התמודדו חמישה מועמדים לנשיאות – מספר שיא – ובהם שתי מועמדות – גם כן מספר שיא של מועמדות נשים. אולם המרוץ היה מכוער במיוחד, החל בתלונות נגד סילבן שלום שגרמו לפרישתו מהמרוץ, וכלה בהכרזה הדרמטית של בנימין בן אליעזר על פרישתו לאחר שנחקר במשטרה בחשד לשוחד.
השנה חזינו גם בראש ממשלה שמתקשה לתמוך במועמד ממפלגתו, במועמדים החושפים הצהרות הון מביכות בגודלן שמבהירות עד כמה רחוקים הפוליטיקאים מהחיים ברחוב הישראלי, ובמספרי שיא של חברי כנסת שאינם מצהירים, כמעט עד לרגע האחרון, למי הם מתכוונים להצביע.
הנשיא החדש הצליח להיבחר לתפקיד שחלם עליו, לאחר שבבחירות הקודמות התמודד ופרש לפני שעלה לסיבוב שני מול פרס. ברגע היסטורי פנה וביקש מכל חברי הכנסת לבחור בשמעון פרס פה אחד והכריז בקול חנוק "יחי נשיא המדינה, תחיי מדינת ישראל".
ריבלין נולד בירושלים להוריו הפרופסור יוסף יואל ורחל ריבלין, והוא נצר לשושלת משפחת ריבלין שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א. ריבלין גר בירושלים כל ימי חייו וגם כיום מתגורר בשכונת בית הכרם בעיר.
הוא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמסגרת היותו עורך דין שימש כיועץ המשפטי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ואף עבר לנהל אותה בשלב מאוחר יותר.
את הקריירה הפוליטית שלו בילה ריבלין מאז ומתמיד במפלגת הליכוד. את פעילותו הפוליטית הרשמית החל בשנת 1978, כאשר נבחר לכהן במועצת העיר ירושלים. בשנת 86 נבחר לשמש כיו"ר סניף החירות בעיר. בשנת 88 ניסה ריבלין את כוחו בהתמודדות על ראשות העיר, אך הניסיון לא צלח, עוד בשלב ההתמודדות המוקדמת בתוך הליכוד.
אל משכן הכנסת הוא הגיע לראשונה בשנת 88, כאשר נבחר ברשימת הליכוד לכנסת ה-12. בכנסת ה-13 נכשל ריבלין בניסיונו להיבחר בשנית כח"כ, אך חזר לבית המחוקקים, בשנת 96, בשלהי הכנסת ה- 14. מאז ועד היום כיהן ריבלין ברציפות כחבר כנסת. בשנת 2001, כשהוקמה ממשלת שרון הראשונה, מונה ריבלין לתפקידו היחידי בממשלה עד היום, וכיהן כשר התקשורת.
בכנסת ה-16, כשהושבעה ממשלת שרון השנייה, נבחר ריבלין בפעם הראשונה לתפקיד יו"ר הכנסת. במהלך הקדנציה הזו בחר לא פעם לבקר את נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, בעקבות מה שהוא הגדיר כעודף אקטיביזם שיפוטי. קרב נוסף שניהל באותה קדנציה היה נגד תכנית ההתנתקות מגוש קטיף של ראש הממשלה שרון, כאשר בעקבות העימות המתמשך ביניהם היחסים בין השניים לא שבו להיות כפי שהיו בעבר.
את ניסיונו הראשון להתמודד על תפקיד הנשיא עשה ריבלין בשנת 2007, כאשר הליכוד היה אז באופוזיציה עם 12 מנדטים בלבד. באותם ימים ובניגוד להתמודדות הנוכחית, מי שהריץ את ריבלין לתפקיד היה יו"ר הליכוד דאז בנימין נתניהו, והוא אף עשה זאת בהתלהבות רבה. נתניהו אף ניסה לשכנע את ריבלין שלא לפרוש מההתמודדות לאחר הסיבוב הראשון, וביקש ממנו להמשיך ולהתמודד גם בסיבוב השני מול פרס. ריבלין החליט לוותר ולהכריז על פרס כמנצח. אך לכולם היה ברור שעם אותה הכרזה החל ריבלין את ההתמודדות הבאה, שכאמור הסתיימה בהצלחה היום.
בכנסת שלאחר מכן, בשנת 2009, כאשר שב הליכוד לשלטון, שב גם ריבלין לתפקיד אותו כה אהב – יו"ר הכנסת. זו היתה הקדנציה שבה העימותים בינו ובין ראש הממשלה הלכו והתגברו, כאשר גם איבה אישית נוצרה בין השניים. בסביבת נתניהו לא אהבו את רמיזותיו של ריבלין ביחס למעורבותה של אשת ראש הממשלה בהחלטותיו של בעלה. הדבר הוביל לעימות הבלתי נמנע רגע לאחר הבחירות האחרונות. ריבלין היה משוכנע כי נתניהו יאפשר לו להיבחר שוב לתפקיד יו"ר הכנסת, בפעם השלישית, אולם לראש הממשלה היו תכניות אחרות. יולי אדלשטיין נבחר במקומו והקרע בין ריבלין ונתניהו הפך לרשמי ומהדהד.
ריבלין בחר לחזור ולעבוד כפרלמנטר מן המניין – התייצב בוועדות, בדיוני המליאה, ואף יזם מספר הצעות חוק. מה שהתברר בדיעבד כיעיל במיוחד כאשר מבקשים לקבל את תמיכתם של חברי הכנסת לתפקיד הייצוגי מכולם.
הוא צפוי להיכנס למשכן הנשיא במהלך חודש יולי ולכהן בתפקיד 7 שנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם