עולמם של הנערים שנרצחו: אמונה, ערכים וכישרון
אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל ז"ל, תלמידי ישיבה מאלעד, טלמון ונוף איילון נחטפו ונרצחו על ידי שני פעילי חמאס. סיפורם של שלושה נערים שנקטפו מעולם התבגרות מלא ערכים ושאלות
לערוץ המיוחד של nrg על חטיפת הנערים
אייל יפרח ז"ל, בן 19 תושב אלעד, למד בישיבת שבי חברון לפני גיוסו לצבא. עד לפני שנתיים למד בישיבת דרכי נועם בפתח תקווה, ובשנתו האחרונה בתיכון התנדב במסגרת של"ף ("שמיניסטים לעיירות פיתוח") בבת ים. לאחר מכן עבר ללמוד במכינה הקדם-צבאית בעלי, אך לפני כמה חודשים החליט לעבור לישיבת שבי חברון.
בישיבה התפללו לשלומו לאחר החטיפה, ואף ארגנו את תפילות ההמונים בכותל בשיתוף הרבנות הראשית לישראל. חבריו סיפרו כי הוא השקיע רבות בלימוד במהלך החודשים ששהה בשבי חברון. בפתקים שנמצאו על שולחנו בישיבה נמצאו עצות ודברי עידוד לריכוז בלימוד, לניצול הזמן ולהתמדה.
יפרח אהב מוזיקה, ובימים שלפני החטיפה שר במהלך הנחיה של אירוע, לצד חברו. חבריו מהיישוב אלעד פרסמו ביום ראשון שלאחר החטיפה (15 ביוני) הקלטה של שיר שיפרח הלחין ושר, ואף הופיע איתו במהלך חתונתה של בת דודתו.
גיל-עד שער ז"ל, בן 16 מטלמון, ונפתלי פרנקל ז"ל, בן 16 מנוף איילון, למדו יחד בישיבת מקור חיים בכפר עציון. הוריהם של החטופים ומחנכיהם הציגו אישיות חזקה ויוצאת דופן, באמונה רבה ובעוצמה, בימים שלאחר החטיפה.
הוריו של שער דיברו עם כלי התקשורת ביום ראשון (15 ביוני) בפתח ביתם בטלמון. "אנו עוברים תקופה לא פשוטה", אמרה אמו, בת-גלים שער. "אני רוצה לחבק את עם ישראל חיבוק של הכרת הטוב. אנו מרגישים את החיבוק שלכם, והוא מעניק לנו המון כוח. גלעד חזק ואני בטוחה שגם אייל ונפתלי חזקים".
האם הנרגשת המשיכה בקול רועד: "אני רוצה לבקש מעם ישראל: תמשיכו להתפלל, תמשיכו להיות ביחד. בעזרת השם, עם הביחד נעשה ונצליח. אני רוצה להודות לחיילים שאני יודעת שהם עושים כל מה שניתן להחזיר את הילדים שלנו. אני רוצה לחזק את כולם ולהגיד תודה רבה".
הוריו של נפתלי פרנקל דיברו עם כלי התקשורת באותו היום בפתח ביתם בנוף איילון. "אנו מרגישים שהופכים עולמות כדי להביא את גיל-עד, אייל ונפתלי הביתה", אמרה אמו, רחלי פרנקל, בקול שבור. "אנו אסירי תודה לכל חייל בשטח, לאנשי המקצוע שעובדים מסביב לשעון. במקביל אנחנו מודעים לכך שקורעים שערי שמיים בתפילות. אנחנו מודים על זה ומבקשים שתמשיכו. אנחנו מקווים שנחבק פה את הבנים".
בסיום דבריה פנתה רחלי בהתרגשות לבנה: "נפתלי, אבא ואמא ואחים שלך אוהבים אותך עד אין קץ. דע לך שעם ישראל הופך עולמות כדי שתחזור הביתה".
בישיבת מקור חיים התפללו בימי החטיפה לשלומם של שני התלמידים האהובים, בנוכחות תלמידי הישיבה ורבים מבוגריה. ראש הישיבה הרב דב זינגר דיבר במוצאי השבת שלאחר החטיפה (14 ביוני) על הכאב ועל האחדות הלאומית שצריכה להתקיים באירועים כאלה.
"אנחנו כואבים, אנחנו עצובים, אנחנו מאמינים ביחד", אמר הרב זינגר. "הצוות מתחזק ביחד, התלמידים צריכים לחזק אותנו, אנחנו צריכים לחזק אותם, ולצערנו הרב אנחנו יודעים שבעת צרות עם ישראל יודע להתאחד ולהתחזק, וזה מה שקורה לעם ישראל כולו.
"קיבלתי מאות טלפונים והודעות מכל מקום בארץ, וכולם מבקשים לחזק אותנו. כרגע נגזר עלינו להיות המרכז והלב הפועם. אנחנו מבקשים מכולם להתחזק ולהאמין ולקוות. עת צרה היא ליעקב, וממנה ייוושע".
חטיפתם של שני התלמידים לא הייתה הפעם הראשונה שבישיבה הכה מעשה טרור. ב-28 בדצמבר 2007 נרצחו שניים מבוגרי הישיבה, דוד רובין ואחיקם עמיחי, במהלך חופשה מהצבא, כשטיילו בנחל תלם עם חברה נוספת. מחבלים שעברו לידם ברכב שטח ירו לעברם ופגעו בהם.
השניים הצליחו להרוג את אחד המחבלים ולפגוע באחר ובכך הצילו את חברתם, אך מתו מפציעות הירי. בישיבה הנציחו את שני הבוגרים. כמה חודשים לאחר מכן פרצו שני מחבלים לספריית הישיבה, ואיימו על מדריכי הכיתות באקדח צעצוע ובסכין. המדריכים נאבקו בהם והרגו אותם, תוך פציעתם של שניים מהמדריכים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם