42% מהפניות למוקד 100 במחוז ש"י - הטרדות
במשטרה טוענים כי המוקד שאליו הגיעה שיחת החטופים מתמודד עם אחוז גבוה של שיחות הטרדה – חלקן הגדול של פלסטינים. גורם ביטחוני מפנה את האצבע המאשימה לכיוון אחר: "שב"כ אשם באי סיכול החטיפה, המשטרה לא יכולה לעצור את זה"
42 אחוז מהפניות המתקבלות במוקד 100 של המשטרה במחוז ש“י הן שיחות הטרדה כוזבות, כך אומר הבוקר (יום ג') גורם במשטרה. מבדיקת הנתונים עולה כי חלק גדול משיחות אלו מתקבלות מצד פלסטינים תושבי האזור, שמבקשים להפריע לפעילות כוחות הביטחון.
עוד חדשות ב-nrg:
- הושבעה הממשלה החדשה במצרים
- ילדה גורשה ממסעדה – כי פניה הפחידו הסועדים
- שופט העליון רומז: אנו חלוקים בפרשות אולמרט
במשטרה טוענים היום כי מדי שנה מטופלות למעלה מ-9 מיליון שיחות ופניות למוקדי 100 השונים, וחלק לא מבוטל מהן נחשבות פניות שווא. עם זאת, בניגוד ליתר המוקדים, במחוז ש"י - שבו התקבלה שיחת הטלפון מאחד החטופים בליל שישי האחרון - אחוז שיחות ההטרדה גבוה יותר מהממוצע הארצי. לשם השוואה, במחוז מרכז של המשטרה אחוז שיחות ההטרדה נמוך מ-30.
על פי נתונים שפורסמו בתקשורת בשנים האחרונות, במוקד שיחות הטלפון של המשטרה בתל-אביב, שבו מתקבלות כ-2 מיליון שיחות בשנה, 75 אחוז מהפניות אינן מצריכות את טיפול המשטרה והן מוגדרות כבקשות שווא או כהטרדות. במוקד טוענים גם כי זמן ההמתנה הממוצע של השיחות המגיעות למשטרה הוא כעשרים שניות.
שלשום הותר לפרסום כי בערב החטיפה של הנערים בגוש עציון התקבלה במוקד 100 של המשטרה שיחה בשעה 22:25 ובה זעק אחד מהם למוקדנים "נחטפנו, נחטפנו". שמו של הנער אסור לפרסום בשעה זו, כמו גם תוכן ההקלטה. ההערכות הן שהשיחה בוצעה כמה שניות לאחר שאחד הנערים – גל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח – עלה לרכב באזור גוש עציון.
גורם במשטרה אמר ל-nrg כי שיחת הטלפון שהתקבלה בליל שישי לא נתנה אינדיקציה חד-משמעית ולא ניתן היה לקבוע באופן מוחלט לאחריה כי מדובר בניסיון חטיפה.
כמו כן, ניתן לומר שבשיחה המדוברת של הנערים היו סימנים מעידים שעוררו חשש מוצדק כי מדובר בניסיון הטרדה, ולדברי גורמי צבא היה צורך לבחון את השיחה במערכות תקשורת כדי להבין בדיוק את תוכנה.
גורם ביטחוני נוסף טוען היום כי גם אם השיחה הייתה מאומתת בתוך שניות בליל שישי האחרון, הסיכוי להצלת החטופים היה נמוך מאוד. "באמצעי התקשורת יש מי שמכפישים את המשטרה וטוענים כי לו המידע היה מועבר מיידית לגופי הביטחון המקבילים – שב"כ ומשטרה - החטיפה הזו הייתה נמנעת. בפועל זה לא נכון. גם לו המידע היה מועבר באופן מיידי, היו עוברות דקות ארוכות עד להגעת הכוחות לשטח ועד לעדכון כל גופי הביטחון".
הגורם טען כי המשטרה לא יכולה הייתה לסכל את החטיפה, גם במידה והמוקד היה פועל במהירות: "מי שאחראי לסיכול החטיפה הוא שירות הביטחון הכללי, שסיכל ניסיונות דומים בעבר, חלקם רק בחודשים האחרונים. את האירוע הזה השב"כ לא הצליח לסכל, ולכן בראש ובראשונה מדובר באירוע שמתחיל בכשל מודיעיני - ובאחריות השב"כ".
קצין בכיר לשעבר מסביר כי מזה כמה שנים הפלסטינים מטרידים את המוקד הטלפוני המשטרתי. "זה היה ממש בלתי נסבל, והמוקדנים ספגו בכל יום קללות וגידופים. במו עיניי ראיתי את האנשים שלנו במפקדת השליטה צריכים להתמודד עם זה", מסביר ניצב בדימוס שלומי קעטבי, שהיה מפקד מחוז ש"י עד קיץ 2009.
ניצב קעטבי מציין שהמשטרה לא יכולה להרשות לעצמה שלא לקבל כל שיחה שמגיעה למוקד 100, מחשש שיפסידו את הפנייה הקריטית. "קשה לסנן שיחות על בסיס טכנולוגי, ואני לא מקנא במוקדנים של המשטרה. המטרידים מהרשות הפלשתינית מצלצלים ממספרים חסומים ומוסרים הודעות על תאונות או מטיחים בשוטרים קללות ונאצות".
לדבריו, בעת שעמד בראש המחוז במשטרה נעשה ניסיון לפתח טכנולוגיות שיסייעו לזהות את המטרידים השונים, אך בצד השני עומדים מוחות מתוחכמים, שניסו להתגבר על כל חידוש של המשטרה. "הם משתמשים במלחמה פסיכולוגית נגדנו, וכמו שלהערכתי הצליחו לחטוף את הנערים בצורה מתוחכמת ופיתו אותם, ככה גם שיחות הטלפון הללו נעשות בכל מקום. עם זאת, ביהודה ושומרון מספרם גבוה, וזה משרת את הפלסטינים כדי לפרוק זעם על השוטרים ומתוך ניסיון להתיש אותם".
קטעבי מסכם שהמצב קשה, אך חייבים להתמודד עמו: "המשטרה צריכה להשאיר את הטלפון שלה פתוח לכל פנייה. כל שיחה חייבת להיכנס למערכת. ניסינו למצוא פתרונות של סינון ולחדד נהלים, אבל כמו בסיפור של זאב-זאב בסוף מגיעה הקריאה האמיתית. ממה שאני מבין, נעשו פעולות בניסיון לחזור למספר, אבל השאלה מתי פסק הטיפול בשיחה הזו. אני לא בקיא בפרטי האירוע ומבין ללבם של השוטרים. אני סבור שזה יכול לשבת על המצפון שלהם ולהעיק עליהם כל החיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם