פרופ' אהרון דמסקי זכה בפרס ביאליק לשנת 2014

ועדת השופטים של פרס ביאליק לחכמת ישראל מטעם עריית תל אביב – יפו, החליטה להעניק לפרופ' אהרון דמסקי מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר- אילן את פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשע"ד (2014)

חברי ועדת פרס ביאליק החליטו להעניק השנה לפרופ' דמסקי מאוניברסיטת בר-אילן את הפרס. לדבריהם "פרופ' אהרון דמסקי הוא מבכירי החוקרים של תרבות עם ישראל בעת העתיקה ספרו 'ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה' עוסק בשאלת האוריינות ובראשית  הכתיבה וזיקתה לתרבות זמנה". 
 
פרופ' אהרן דמסקי הצטרף ב-1968 לסגל ההוראה של אוניברסיטת בר-אילן ולימד שם עד לפרישתו בשנת 200. הוא מוכר כחוקר דגול וכמורה ומרצה מחונן היודע להחיות את נושאי מחקריו המגוונים לבני זמננו. הוא קנה מוניטין במספר תחומי מחקר. אחד מהם הוא חקר הכתב והכתיבה בעת העתיקה. דמסקי כתב מאמרים חשובים על החינוך בישראל ועל מעמד הסופרים בעת העתיקה. בעיקר תרם תרומה להבנת תולדות האלפבית. בעקבות ידיעותיו בפליאוגרפיה ובבלשנות שמית, הוא פיתח גישה אינטגרטיבית לפענוח כתובות חיצוניות.

הצעותיו לפענוח ולהבנת אותן כתובות זכו לפרסום רב, ואף להסכמה נרחבת במחקר. הודות למומחיותו, אף התמנה להיות אפיגרפיסט (מפענח כתובות) בחפירות שונות. דמסקי גם עסק בהבהרת הסוגה המקראית של רשימות היחס הנמצאת בעיקר בספר דברי-הימים (פרקים א-ט). שיטתו מאירה על נושאים כגון שארות (חיתון, ירושה, הגאולה, ז"א הגדרת האחראיות הקולקטיבית לנזקקים וכד') והפריסה הגיאוגרפית הכפרית שבנחלות בני ישראל, בנוסף להבנת דרכי החשיבה של רושמי הרשימות האלה והמינוח שהנהיגו. תוך כדי מחקריו בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, הצליח דמסקי לזהות יישובים חדשים במפה המקראית.

מה שמייחד את המפעל המחקרי של אהרן דמסקי לגבי תקופת המקרא היא  העובדה  שפרופ' דמסקי רואה את תולדות ישראל בתקופת המקרא לאור קורות המזרח הקדום ומפעיל את כישוריו להבנת המקורות ההיסטוריים אם במקרא ואם במקורות החיצוניים. גישתו האינדוקטיבית בפרשנות טקסטים ספרותיים וחיצוניים כאחד, מבוססת על מידה גדולה של כבוד כלפי הטקסט בהבהרת פשוטו והמסר ההיסטורי הטמון בו. גישה זו עומדת מול הנטייה העכשווית להעריך את המהימנות ההיסטורית של תקופת המקרא על פי הממצא הארכיאולוגי בלבד, או לחילופין, להפחית בחשיבותה לחלוטין.
 

מעבר לכך, הוא רואה את המקרא כבסיס לזהות של עם ישראל ומקור ההשראה במשך הדורות. היסודות המעצבים והמייצבים את תרבות ישראל, כמו שהוא מזהה אותם, הן הקשר האתני, האמונה הישראלית, השפה העברית והזיקה לארץ ישראל - כל היסודות הללו מושרשים בתקופת המקרא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...