חטיפת הנערים: למרות המאמץ, עדיין אין תשובות
מבצע "שובו אחים" מתנהל כבר שבוע, אולם עד כה לא התקבל מידע משמעותי על מקום הימצאם של הנערים החטופים. ולמה ההנחה היא שחמאס הוא האחראי לפיגוע? עמיר רפפורט מנתח את פעילות צה"ל ביהודה ושומרון
אף שתסריט החטיפה היה צפוי מבחינת מערכת הביטחון, השעות הראשונות שלאחר היעלמות הנערים הוחמצו בגדול. רבות דובר על התעלמות המשטרה משיחת הטלפון של החטופים. למפקדת צה"ל באוגדת יהודה ושמרון הגיעה הידיעה רק לקראת השעה שבע בבוקר ביום שישי שעבר. שעה וחצי אחר כך עודכן המטה הכללי ונפתח מוצב הפיקוד העליון (המצפ"ה).
במטה השב"כ במרכז הארץ נפתח פחות או יותר באותו זמן חמ"ל שמרכז את פעילות איסוף המודיעין מן המקורות השונים. על קיר החדר בחמ"ל מותקנים עשרות מסכים שמעבירים שידור חי ממצלמות שמותקנות על כלי טיס שונים ומבלוני תצפית, בעיקר באזור העיר חברון. מדי פעם נכנסת לחמ"ל ידיעה מודיעינית כלשהו.
צה"ל והשב"כ, בסיוע המשטרה, מתחו את מאמץ האיסוף המודיעיני עד לקצה. חלק מאמצעי האיסוף נלקחו בשבת שעברה אפילו ממחסני התעשיות הביטחוניות, ומופעלים מאז גם על ידי צוותים אזרחיים שמתגברים את צה"ל.
במקביל לאיסוף מידע באמצעות מצלמות נעשה מאמץ עליון לאיסוף מודיעין "סיגינט" באמצעות האזנות, ומופעלים כל אמצעי האיסוף ה"אנושיים", כלומר סוכנים הפזורים בשטח. שבוע אחרי, אפשר להניח שהגורמים הקשורים לחטיפה עושים הכול כדי להימנע מטעויות שיחשפו אותם, ועוקבים בעניין עצום אחר הפרסומים בתקשורת. זה המודיעין העיקרי שלהם. במלחמה כמו במלחמה, שני הצדדים משחררים לא מעט דיסאינפורמציה, ויכול להיות שזה המקור לשמועות השווא שנפוצות מידי פעם בארץ.
בשורה התחתונה, נכון לסוף השבוע הזה אין עדיין ידיעה ברורה מה אירע לנערים, ואין ידיעה מודיעינית מטלטלת (המידע הכי חשוב הוא שיחת הטלפון של הנערים ופרטים שקשורים לרכב ששימש לחטיפה ונמצא שרוף בדרום הר חברון). אבל יש חלקי פאזל שהולכים ומתחברים זה לזה.
החמ"לים, שפועלים מסביב לשעון מאז יום שישי שעבר, בנוהל קרב, לא פעלו אפילו בימי מלחמת לבנון השנייה. מאז הופעלו רק פעמיים: במבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" ברצועת עזה. ישראל יצאה למבצע השבוע בצורה פחות מתלהמת מאשר למלחמת לבנון השנייה, אז הוגדרו על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט יעדי הפעולה כ"החזרת החיילים החטופים" ו"ריסוק החיזבאללה".
אחד הלקחים שהופקו מפרשת גלעד שליט, על ידי הוועדה לגיבוש דרכי פעולה במקרה של חטיפה בראשות השופט לשעבר מאיר שמגר, היא שיש להימנע מיצירת ציפיות שווא ושצריך להרחיק כל ראש ממשלה מעיסוק ישיר בגורלם של חטופים, כדי לצמצם את הלחץ הציבורי שמופעל עליו להביא לשחרור בכל תנאי. למרות ההמלצה החד-משמעית ערך בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים בראשותו לאחר החטיפה. מאז הוא הוריד פרופיל.
אחד מכיווני החקירה הראשונים שנבדקו במערכת הביטחון כאשר הוכרז על החטיפה היה שהחוטפים שייכים לזרם הסלפי הקיצוני של האסלאם, המזוהה עם הג'יהאד העולמי. באזור דרום הר חברון פעלה תשתית של התנועה, שחוסלה ברובה בקרב עם הימ"מ לפני כמה חודשים. בתחילת השבוע נבדקה הודעה שמקורה לא ברור כאילו החטיפה היא נקמה על תוצאות הקרב, אולם, בשב"כ ובצה"ל נוטים לדחות את ההודעה ולסווג אותה כבלתי אמינה.
הנטייה של מערכת הביטחון היא לקשר את החטיפה (גם באופן מוצהר) לארגון חמאס: גם אם יתברר בסוף שזה לא נכון, הקישור לחמאס מתאים בדיוק לאינטרסים של ישראל. הוא מאפשר לישראל לגנות פומבית את הסכם הפיוס שהושג באחרונה בין חמאס לפת"ח, ולהוציא לפועל תוכנית מגירה שהוכנה בפיקוד המרכז בדיוק ליום כזה - פעולה נרחבת נגד התשתית הפוליטית ותשתית הדעווה (ארגוני הצדקה של החמאס).
תשתית הדעווה משמשת כבנק שמניע את כל פעילות החמאס ביהודה ושומרון, וההנחה היא שפגיעה בתשתית הכלכלית, כמו שקרה בכמה מבצעים נרחבים בעשור שעבר, תיתן לחמאס מכה קשה שייקח לו זמן רב להתאושש ממנה.
צה"ל, בסיוע כוחות הביטחון האחרים, יצא למבצע השבוע בהנחיה ברורה של הדרג המדיני לעשות כל מאמץ אפשרי להחזיר את הנערים החטופים, בין אם הם חיים ובין אם חלילה מתים, תוך פגיעה בתשתיות החמאס, אך תוך פגיעה מינימלית בחיי תושבים שאינם מעורבים באירוע, כדי שלא לקומם נגד ישראל את דעת הקהל הבינלאומית (שכיום בקושי מתעניינת בפרשה).
המבצע לפגיעה בתשתית החמאס מתנהל בכל רחבי יהודה ושומרון, ואילו המאמץ לאתר את מקום הימצאם של הנערים מתמקד באזור חברון. הסגר שהוטל על חברון נועד גם להקשות על האפשרות שהנערים יוצאו מהמרחב. נכון לסוף השבוע הזה ההערכה היא כי הם עדיין נמצאים במרחב. לרוע המזל, במרחב הכפרי שמסביב לחברון יש אינספור מערות ובורות מים, והחיפושים נערכים גם באתרים האלה, אבל עיקר המאמץ הוא מודיעיני.
מאות המעצרים נועדו לעורר את השטח, כדי להביא מצד אחד קצה חוט שיוביל אל החוליה שביצעה את החטיפה ומצד להלחיץ את החוטפים כדי שיעשו איזושהי טעות שתחשוף אותם. ניסיון העבר מגלה כי מעצרים המוניים יכולים להיות אפקטיביים. לאחר הרצח של בני משפחת פוגל מאלון מורה, לדוגמא, התברר כי הרוצחים היו בין העצורים הרבים שעלו ברשת.
במערכת הביטחון נוטים כעת לחבר בין פעולת החטיפה ובין נאום שנשא חאלד משעל בסוף חודש מאי בקטאר, שבו הבטיח בפומבי כי גדודי עז א-דין אל-קסאם של הארגון יעשו הכול כדי להביא לשחרור האסירים. בדיעבד (ובמידה רבה גם מראש) נתפס הנאום הזה כפקודת מבצע לחוליות חמאס ברחבי השטחים להוציא אל הפועל פיגוע חטיפה כלשהו.
בעבר היה ידוע על תכניות חטיפה שסוכלו, שבהן הוכנו מראש קברים לחטופים, מתוך מטרה לנהל מו"מ על החזרת החטופים מבלי להביא הוכחה כלשהי לכך שהם בחיים (על סמך התקדים שבו נענתה ישראל לדרישות החיזבאללה לשחרר את כל האסירים הלבנוניים תמורת החזרת גופות חיילי המילואים שנחטפו בבוקר שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה. בעיניים ערביות, ישראל ממילא מוכנה לשלם תמורת גופות את המחיר שתשלם תמורת שבויים חיים, ולכן גם פיגוע חטיפה שמסתיים ברצח עשוי להיות אפקטיבי, כל עוד ישראל אינה מגיעה לגופות בכוחות עצמה).
הציפייה של מערכת הביטחון לקראת סוף השבוע הייתה לראות אם בניגוד לכל ההערכות הקודרות תתפרסם בכל זאת קלטת של הנערים החטופים ובה סימני חיים. על סמך תקדימי העבר, אפשרות שזה יקרה קיימת גם אחרי יותר משבוע, אבל כל יום שחולף מקטין עוד יותר את הסיכויים הקלושים ממילא, שהנערים ישובו הביתה בחיים.
כדי לא להלבין את פני אנשי משרד האוצר, סוכם להצהיר כי תוספת של מיליארד שקל תינתן בתמורה לפינוי שדה דב - שהפינוי שלו "שווק" כבר אינספור פעמים בעבר. האמת היא שהתוספת לתקציב הביטחון תהיה גדולה ממיליארד שקל (המספר המדויק נשמר בינתיים בסוד).
שני הצדדים סיכמו להצניע ככל הניתן את הסיכום, ממש כמו הסכם השתיקה בין ח"כ מאיר שטרית ובין העוזרת שלו לשעבר. ככה מתנהלים הסיכומים על תקציב הביטחון ב-2014.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם