תנו לאסירים הביטחוניים למות ברעב
אם חפצי חיים אנחנו, בייחוד במזרח התיכון, הרי שאסור לנו להתפשר בנושא האסירים הביטחוניים. לכן אל תאכילו אותם בכפייה, תנו להם למות. הרי מלכתחילה מדובר בבני מוות
במילא כעת בידי הממשלה ישנן שתי אפשרויות, לאפשר לאסירים לרעוב עד מוות או לשחררם לבתיהם למרות הפשעים המתועבים שחוללו. ברור ששחרור כזה אינו אפשרי כי הוא מנוגד למוסר הטבעי, מנוגד לחוק בישראל ומנוגד לעצם רצון ההתקיימות הלאומית שלנו בארצנו. לכן המסקנה היחידה מהמצב הנוכחי צריכה להיות: לאפשר לאסירים לרעוב עד מוות. ברור שיש עדיני נפש בתוכנו שיתנגדו למציאות כזו אלא שהטענה כי כוחה של דמוקרטיה הוא בחולשתה, כשמבקרה הזה הכוונה לחלושה שלנו מול שביתית הרעב של האיסרים, היא הזיה מזרח תיכונית מסוכנת ביותר.

כלא עופר צילום: פלאש 90
אז נכון, ברק אובמה ומנהיגי אירופה עלולים לגנות אותנו על המעשים האלו או במקרה הנוכחי על מותם של האסירים הביטחוניים. אולם במקרה של גינוי כזה כל שעל ישראל לעשות זה להפיץ את תמונות קברי האחים באזור שאל מולם המערב שותק. השתיקה הצבועה הזו, חוסר ההתערבות בעת שסכיני המרצחים עובדות ללא הפוגה מסירה מהמדינות הנאורות את המסווה המוסרי שלהן ומותירה אותן כפי שהן באמת, מדינות שאיבדו את יציר חייהם ושמעדיפות לקנות את הטרור בכסף ובהרחקה מתוך תקווה שלא יגיע אליהן. לכן לא יכולה, ואין להן, שום טענה מוסרית כלפי מדינת ישראל בכל מקרה.
שהרי האסירים הביטחוניים רובם מלכתחילה הן רוצחים מתועבים בני מוות ובכל מקרה אנו רק לא מכריחים אנשים לחיות. חיות האדם מסביבנו לעומת זאת מכריחות גם מכריחות נשים ילדים וטף למות על מזבחו של אל מלחמה משונה שתפס את מקומה של האסלאם המסורתי והפך את המזרח התיכון כולו לגיהינום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg