אקספרס של חצות: חייו ומותו של חסן אל-לקיס
המתנקשים שארבו לבכיר חיזבאללה, החברות עם נסראללה והטכנולוגיות שסייע לפתח. הסיפור המלא מאחורי חיסול חסן אל-לקיס בביירות
שניים מנוסעי הרכב פרקו עצמם החוצה כשהם מנצלים את החשיכה כדי לחמוק בזריזות אל תוך הצמחייה העבותה של הבוסתן. הדרך שיעברו כעת תוביל אותם תוך דקות אל חומת הבטון ודרכה ידלגו היישר את רחבת הבניין המקורה בה מצויים גם חניות הדיירים, ושם ימצאו את המטרה שלהם - חסן הילו אל-לקיס, ראש מערך הפיתוח של אמצעי לוחמה ותשתיות טכנולוגיות בארגון החיזבאללה.
אל-לקיס, לא היה רק בכיר בארגון חיזבאללה, אלא גם ידידו הוותיק של מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. את דרכם המשותפת, עשו עוד מתקופת הנעורים שלהם בבעל בק, בה העבירו יחד את שיעורי הדת שקיבלו מסעיד עבאס מוסאווי, מי שלימים ישמש כמזכ"ל השני של ארגון החיזבאללה עד שיחוסל על ידי ישראל בשנת 1992.
בשנת 1983 מקימה איראן לראשונה בלבנון, מפקדה צבאית באזור נבי שאת' בבקעת הלבנון באחריות קציני "כוח קודס" של משמרות המהפכה. אחד מהם הוא קצין בשם חוסיין דהקאן (שכעת מכהן כשר ההגנה של איראן), שמונה לקחת אחריות מטעם משמרות המהפכה על גזרת לבנון שאחרי הפלישה הישראלית ב-1982.
דהקאן עסק בהכשרת הגרעין הראשון של מפקדי ההתנגדות האסלאמית בלבנון ובהם גם את הכשרתו של חסן אל-לקיס הצעיר שמאוחר יותר ישלח גם לביה"ס לקציני פיקוד ומטה של האקדמיה הצבאית (האוניברסיטה) "אימאם חוסיין" של משמרות המהפכה. בפברואר 1992 תקף חיל האוויר שיירת מכוניות בה נסעו מוסאווי ומקורביו בדרכם חזרה לצידון ובתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו שיהאן, בנו הקטן חוסיין וחמישה מעוזריו ושומרי ראשו. בעקבות כך נתמנה נסראללה לתפקיד מזכ"ל חיזבאללה.
מאותה שנה והלאה תזוהה פעילותו של אל-לקיס, שבינתיים למד גם כסטודנט בפקולטה להנדסה של האוניברסיטה האמריקנית של ביירות בלבנון, עם ענייני הרכש והפיתוח של אמצעי לחימה עבור החיזבאללה. פעילות זאת, כך יתברר מאוחר יותר, תבוצע גם באמצעות רשת של תאי חיזבאללה ברחבי העולם. דהקאן, שעבר בינתיים לכוחות חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ידאג שאל-לקיס ואנשיו יעברו גם הכשרות צבאיות בצפון קוריאה, ספקית הטכנולוגיות של איראן, ובמיוחד בעניינים הקשורים לרקטות, טילים ופיתוח מזל"טים. אל-לקיס לא נשלח לבד.
יחד עימו פעל גם חוסיין אניס איוב, שהופקד על התוכנית להקמת הזרוע האווירית של ארגון החיזבאללה עד שנהרג ב-4 במרץ 1996 במהלך תקרית עם חיילי צה"ל בגזרה המזרחית של לבנון.
מאמצע שנות ה-90 של המאה שעברה, עסק אל-לקיס בפיתוח יכולות ואמצעי לחימה מתקדמים ובהם: מערך הרקטות והטילים - היה הוא האחראי למבצעי אספקת הרקטות והטילים מסוריה. הוא דאג לפיתוח הזרוע הימית - ספינות, קומנדו ימי, מערכות ימיות.
כמו כן עסק בפיתוח יחידות נ"ט, רשת התקשורת הפרטית של החיזבאללה, מערכות אבטחה ומעקב, אמצעי מעקב אופטיים, היה אחראי על הקמת מערך הבונקרים "שמורות הטבע" של חיזבאללה בדרום לבנון לאחר נסיגת צה"ל באמצע שנת 2000. בשנים האחרונות לחייו עסק אל-לקיס גם בפיתוח תחום לוחמת הסייבר של הארגון - מהתחומים המתפתחים ביותר בשדה הלוחמה המודרני.
אל-לקיס היה מגיע מעת לעת לטהרן לצורך ביקורי עבודה. מכריו יודעים לספר כי את פגישת העבודה הראשונה שלו אצל המנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי חמינאי, ערך לצידם של חסן נסראללה ועימאד מורנייה (שחוסל בשנת 2008). באותה פגישה סקר נסראללה בפני המנהיג העליון את המצב בלבנון והוסיף פרשנות משלו. אל-לקיס, סקר את הפעילויות הקשורות לבניית הכוח כשהוא מדבר בשפה איראנית בצורה כל כך רהוטה עד שהמנהיג העליון שאל אם הוא איראני. אל-לקיס ענה בחיוך כי הוא לבנוני.
כחודשיים לפני חיסולו, הגיע לקיס לביקור האחרון שלו בטהרן אשר במהלכו גם נפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי. לא ברור על מה שוחחו ומה היה מרכז ביקורו, אולם באותם הימים התקיימו באיראן שני אירועים הקשורים לתחום פעילותו. האחד, כנס של הארגון "חיזבאללה סייבר". ארגון, שהוקם כדי לתאם בין הגורמים הפועלים במרחב הסייבר, לספק להם הדרכות בנוגע ללוחמה במרחב הקיברנטי ולארגן פעילויות שונות ברשת האינטרנט.
השני ב-27 בספטמבר 2013 בו חשפו כוחות הקרקע של משמרות המהפכה לראשונה את המזל"ט האיראני "יאסר", מזל"ט טקטי חדש פרי פיתוח התעשייה המקומית שפותח לטענת האיראנים ב"הנדסה הפוכה" של המזל"ט האמריקאי ה"סקיי איגלס" שיורט בשלמותו ב-5 בדצמבר 2012, במפרץ הפרסי. המזל"ט המשוגר מכן שיגור נייד, מסוגל לטוס במהירות שיוט של עד 150 ק"מ לשעה במסלול מונחה ג'י.פי.אס המתוכנת מראש או נשלט על ידי מפעיל. המזל"ט בגרסתו האיראנית מצויד במצלמה אלקטרו אופטית ו/או אינפרא אדום בתוך חופה שקופה ומכ"מ בעל רזולוציה גבוהה המשמשים יחד למשימות מודיעין חזותי וסיור בכל תנאי מזג אוויר.
כחודש לאחר ביקורו כבר נצפה המזל"ט בעל הכנפיים הייחודיים, בפעילות מבצעית מעל פרברי דמשק. באותו החודש, טענו גורמים ביטחוניים לעיתון הלבנוני "אל-ג'ומהוריה" כי החיזבאללה מסכל הברחת מכוניות תופת מהגבול עם סוריה באמצעות מזל"ט שמסוגל לאסוף מודיעין בזמן אמת גם בתנאי חשיכה. אין ספק שיכולת שכזו מדאיגה גם את ישראל שכן היא עלולה לשמש את החיזבאללה לאיסוף מודיעין בקו הגבול עם ישראל וברמת הגולן. חשש זה גבר לאחרונה כשנכשלה פעילות מבצעית לילית של כוח צה"ל בגזרה הצפונית לאחר שעלה על מטען.
פרטי המקרה ומסקנותיו לא ברורים עד היום אולם באוגוסט 2010 חשף מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה סרטון המוכיח כי ארגונו הצליח ליירט את תשדורות המזל"ט הישראלי ובכך נחשפו ההכנות הישראליות לפעולת הקומנדו הימי בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997 שסופן מתוארות כ"אסון השייטת", אחד האירועים הקשים ביותר בתולדות הקומנדו הימי, בו נהרגו 12 לוחמים לאחר שעלו על זירת מטענים באזור עיירת החוף הלבנונית א-נצריה. את הקרדיט העניק הארגון לפעילותו של חסן אל-לקיס.
באוקטובר 2012 הצליח מזל"ט איראני שהורכב בלבנון וזכה לשם "איוב" (ע"ש מייסד זרוע האוויר חוסיין אניס איוב) , להביך את ישראל בעת שטס בשעות הבוקר דרך קו החוף משמי צידון ועד רצועת עזה ודרכה חדר אל המרחב האווירי של דרום ישראל וכנראה גם צילם מתקנים רגישים בטרם הופל על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר.
בשנה האחרונה לחייו נהג אל-לקיס לעשות את דרכו מביתו בבעלבק ועד לדירתו בדרום ביירות כשהוא נוהג בג'יפ צ'ירוקי בצבע זית, השייך לצי הרכב של מנגנוני הביטחון של הארגון. עובדה זו סייעה לו כנראה לחצות בכל יום ראשון ובסוף השבוע את מחסומי הדרכים של הארגון בין בקעת הלבנון לביירות. אולם בניגוד לרכבי הביטחון חסרי לוחות הזיהוי, נשא רכב זה, לוחית זיהוי מס' 258251. בימים, כששהה בביירות, השתדל לעבור את הקילומטרים הבודדים בין דירתו למשרדו בחראת חריכ במוניות ובתחבורה ציבורית. לוחית הזיהוי תהיה כנראה בעוכרו באותו יום שלישי ה-3 בדצמבר 2013.
בין הנושאים שעמדו על הפרק באותם ימים היו גם נושאים הקשורים לסיוע הביטחוני האיראני, ניהול הלחימה בסוריה וגם משלחת איראנית (הכוללת מומחים לזיהוי פלילי) שהגיעה כדי לחקור את פיגוע התופת הכפול שהתרחש כשבועיים קודם מול שגרירות איראן בשכונת ביר אל חסן בביירות. אל-לקיס ששלט בפרסית, נבחר לא פעם ללוות ביקורי אח"מים איראניים וכנראה עשה זאת גם הפעם.
אחד מהביקורים הללו התרחש באוקטובר 2010 כשהסופר והחוקר האיראני דאווד עבאדי חמיד המשמש כמנכ"ל הקרן להנצחת מורשת המודיעין והביטחון של משמרות המהפכה וההתנגדות האיסלמית ביקר בביירות במסגרת כתיבת הביוגרפיה של חסן נסראללה. במהלך ביקור זה התארח גם בביתו בבעל בק של חסן אל-לקיס ותיעד בהקלטה ובתמונה, שיחות שערך עימו על ההתנגדות והמלחמה עם ישראל. באותה קלטת ניתן לשמוע לראשונה את חסן אל-לקיס בקולו ובפרסית, מתייחס לאפשרות שישראל תרצה לחסלו.
לדבריו, "בתנאי מלחמה הם פוגעים, עכשיו לא. תראה, עכשיו המצב בינינו ובין ישראל הוא לא כזה ש... עכשיו אנחנו במלחמה קרה עם ישראל. אם היא (ישראל) תרצה, למשל... מישהו כמו סיד חסן (נסראללה) – אם היא תוכל עכשיו – היא תפגע. מישהו כמו כמו חג' עמאד (מורנייה) – אם היא תוכל היא תפגע – והיא פגעה. (מישהו) כמוני – לא. היא אומרת – דרגה שנייה לא. את אלה היא משאירה לאחר כך. טוב? עכשיו, אם הם יוכלו "להכות" (לפגוע) כך שלא יבינו שהם עשו את זה – הם יעשו את זה (לפי צורת הפועל, אין הרבה ספק שהתנאי יתקיים. קוראים לזה תנאי מדומה זה כמו "כש-").
"אבל עכשיו זה ידוע, כי זה יוביל למלחמה. דברים כאלה, לאט לאט מובילים למלחמה. אבל אני לא חושב שזה בלתי סביר שבעתיד הקרוב יהרגו מישהו מהחבר'ה, יפגעו בו. אנחנו נזהרים מאוד בתנועותינו. בסוף ימצאו אותנו ויפגעו בנו".
במסגרת אותו ביקור, העניק חסן אל-לקיס לאורחו האיראני, כרטיס ביקור הנושא פרטי חברת תקשורת בשם "דיגיקום" אשר בבעלותו העוסקת ביבוא ושיווק מערכות מחשב, מוצרי תקשורת ואבטחה. לחברה על פי כרטיס הביקור, שני סניפים, האחד ממוקם במרכז המסחרי ע"ש משפחת אל-לקיס בבעל בק והשני ממוקם בביר-עבד, בצמוד למתחם שבו שכן ב-2006 המטה והבונקר התת קרקעי של נסראללה.
זמן הנסיעה שנדרש ללקיס בסופו של אותו ערב, משכונת ביר אל חסן, בה שוכנים רוב מתקני האירוח של האיראניים בביירות ועד לדירתו הוא לא יותר מ-10 דקות. שער הכניסה לחנית הבניין נשאר פתוח ורכבו עשה את דרכו אל עבר החניה המקורה המצויה בקומת הקרקע.
ראשו שלאל-לקיס עסק בוודאי גם ברשמים מהופעתו של חברו, נסראללה באותו הערב לטלוויזיה הלבנונית בו הפנה אצבע מאשימה כלפי סעודיה כמי שעומדת מאחורי גל הפיגועים כנגד יעדים מרכזיים של החיזבאללה ואיראן בביירות בעת שדומם את מנוע רכבו, משך את מצערת הברקס ופתח את דלת רכבו על מנת לצאת ופתאום בום! מחשבותיו קפאו.
ארבעה כדורים שחדרו דרך חלון הדלת המרוחקת ממנו, פילחו את גולגלתו ופלג גופו העליון כששני כדורים ממשיכים את מסלולם ונבלמים בקיר המפריד בין החניות ברעש עמום המלווה קול ניפוץ זכוכיות. גופו נשמט לכיוון פתח היציאה. אחד מהמחסלים פתח לרווחה את דלת הרכב והשלים מקבץ נוסף של שלושה כדורים מטווח אפס אל ראשו וצווארו. "ניסיתי לישון, ואז שמעתי ... שנורה כדור וכלב נובח. לא הפרעתי למנוחתי, אבל אחר כך שמעתי צרחות מכיוון החניון, העפתי מבט וראיתי התקהלות", סיפר מאוחר יותר, אחד השכנים שהזדהה כעבדאללה.
אב הבית המתגורר בקומה הראשונה, שומע אף הוא סוג של ניפוץ זכוכית, מה שמעלה בליבו החשש שאולי מישהו מנסה לפרוץ לאחת ממכוניות היוקרה החונות בקומת החניה. הוא מחליט לרדת לחניון ולבדוק. למחסלים נותרת כעת לא יותר מדקה כדי לבצע חיפוש זריז בתוך הרכב ובבגדיו שלאל-לקיס כדי לאסוף טלפון ותיק מסמכים ו/או מחשב נייד שנשא עימו ולמלט עצמם חזרה דרך סבך הצמחייה אל מכונית המילוט שמחכה בכביש הסמוך ומשם דרומה אולי אל אחד מיעדי המילוט האפשריים: מנחת נטוש מדרום לביירות, רצועת החוף, שדה התעופה ש? ביירות או אל אחת מדירות המסתור באחת משכונותיה של ביירות.
דקות אחרי, אב הבית מגלה את אל-לקיס כשראשו שמוט מפתח רכבו. מפה השתלשלות האירועים לא ברורה עד הסוף אך כוחות הביטחון וההצלה נקראים לסייע ועימם מוזעקים גם אנשי הביטחון של החיזבאללה. לאקיס מובהל כשהוא במצב "מוות קליני" אל בית החולים "עזאם אל ראסול (הנביא הגדול)" שהוקם ב-1988 על ידי איראן והעמותה "אל שהיד" לתמיכה בפצועי החיזבאללה. בית החולים הממוקם על כביש שדה התעופה בשולי שכונת בורג' אל בארג'נה, מצויד בחדרי טראומה מתקדמים ופועל בשת"פ עם גופי רפואה איראניים. בשעה שלוש לפנות בוקר מוכרז רשמית מותו בבית החולים.
לפחות שני גופים חוקרים את מותו של חסן לקיס, אחד מהם היא המחלקה לביטחון הפנים של צבא לבנון והשנייה היא כמובן היחידה לביטחון הפנים של החיזבאללה של וואפיק ספא.
חברי חוליית החיסול, כך עולה מפרטי חקירה ראשוניים, עשו עבודת הכנה מרשימה שאופיינית לארגון מודיעין מדינתי וכללה בין השאר: תצפיות על שיגרת יומו שלאל-לקיס, תכנון יסודי של דרכי ההגעה והמילוט מזירת החיסול, שימוש ברכבים מושכרים ושימוש בכלי ירייה מושתקים. ברשות צוות החקירה המקומי נותרו מספר תרמילי 9 מ"מ (במתכוון או שלא) עם המספר הסידורי עליהם. בחיזבאללה העריכו כי פעולה שכזו חייבת סיוע מקומי.
מי שהחליט לחסלו עכשיו, בחר בעיתוי נוח לטשטוש שכן במהלך אותם ימים, הותקפו סמלי הארגון ופטרונו האיראני בביירות על ידי גורמי ג'יהאד המזוהים עם הלחימה בסוריה. על פי ממצאי החקירה, החיסול עצמו בוצע באמצעות שני מתנקשים החמושים באקדח 9 מ"מ עם משתיק קול.
עובדה זו נתמכת בממצאים בזירת ההתנקשות ובעיקר באמצעות טביעות הבוץ שהשאירו המתנקשים בעת שחצו את הבוסתן הסמוך באותו לילה חורפי. הממצאים הראו כי הכוח נע אל ומאזור החנייה כשהוא מדלג מעל חומה התוחמת את החניה עם בוסתן החוצץ בין בית הדירות של לקיס לשדרות כמיל חמאון (שמעון) שם המתין להם בחסות החשיכה באחד החניונים, רכב המילוט.
בשדרות כמיל שמעון ממוקמות מספר מצלמות אבטחה, באמצעותם הצליח צוות החקירה לזהות את הרכב השכור כשהוא נע דרומה. במקביל נעזרו החוקרים הלבנוניים באיכון סלולרי של מכשירים באזור ההתנקשות בדומה לשיטת חקירת רצח חרירי. לחוקרים ברור כי שני המתנקשים נעזרו בחוליה לוגיסטית, כנראה מקומית, שעסקה במעקב אחר שיגרת יומו של חסן אל-לקיס ובהכנת תשתיות הניוד.
עיקר השאלות נוגע לזהות המבצעים ובחירת אופן החיסול. בחיזבאללה ובאיראן משוכנעים כי המודיעין הישראלי עומד מאחורי התכנון, איסוף המודיעין והיישום של החיסול וזאת גם באמצעות צד שלישי, גורם מדינתי כמו סעודיה או ארגון מקומי המתנגד לחיזבאללה. השאלה המרכזית היא מדוע הישראלים החליטו לחסל את אל-לקיס באמצעות ירי מטווח אפס ולא כפי שיוחס להם במקרים דומים, באמצעות הצמדת פצצה למכוניתו ירי צלף או הזרקת רעל שידמה מוות טבעי.
קציני מודיעין לבנוניים לשעבר שהתראיינו לרשת "אל מנאר" נזכרו בחיסולים ובהפעלות של סוכנים ישראלים ש"העידו" כי ביכולתו של המודיעין הישראלי להיכנס ולצאת מלבנון "בקלות שלא תיאמן", כדוגמא הם מביאים את עדות הסוכן נאסר נאדר שהודה כי יצא מלבנון לישראל לא פחות מ- 17 פעמים על מנת לפגוש את מפעיליו הישראליים לפני ואחרי חיסולו של מנהיג החיזבאללה ראלב עוואלי ביולי 2004 בפיצוץ מטען נפץ במכוניתו בפרוור הדרומי של ביירות.
החוקרים עוד העריכו בראיון כי ישראל השתמשה ב"רשתות אשכול" של סוכנים הממודרים זה מזה. החוקרים טוענים כי הצליחו לאסוף נתוני כניסה/יציאה מלבנון בימים מסוימים בין אם דרך הים או דרך האוויר המרמזים על מעורבות ישראלית.
החוקרים מעריכים כי משימת האיתור של אל-לקיס הייתה פחות מורכבת מזו של עימאד מורנייה היות ואל-לקיס שהה
במהלך עבודתו בארגון נדרש אל-לקיס לנהל מסמכים טכניים רבים, חלקם גם למטרות הכשרת טכנאים ומהנדסים וסביר שעשה זאת באמצעות מחשב אישי אך לא רק. בחלק מהתמונות שפרסמו הארגון והמשפחה, נראהאל-לקיס לא אחת כשרפידוגרף (עט טכני) בכיסו לצד פנקס כיס קטן בו ניהל רישומים.
סביר להניח שאל-לקיס החזיק בקרבו גם טלפון נייד ובו רשימת קשר אל גורמים בדרגים שונים במנגנ?ני הארגון בלבנון ומחוצה לה כמו גם רשימת בכירים במדינות מסייעות כמו סוריה, איראן ועד סודן - שהרבה מאוד גורמים היו רוצים להניח עליהם את ידם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם