בג"ץ: בית דין רבני לא יכול לכפות ברית מילה

העליון קיבל את עתירת האם נגד בית הדין הרבני שחייב אותה למול את בנה ברוב של 6 מול 1. השופטת נאור: "בית הדין הרבני נטול סמכות בעניין"

יעל פרידסון | 29/6/2014 19:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בג"ץ קיבל הערב (יום א') את עתירתה של האם שבית הדין הרבני חייב אותה למול את בנה - בכך ביטל למעשה את ההחלטה. "בית הדין הרבני היה נטול סמכות לדון במחלוקת בעניין ברית המילה ויש מקום לביטול כל ההחלטות שניתנו בעניין", קבעה השופטת מרים נאור, והורתה להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי מכיוון שהוא לא בחן את הסוגיה מזווית של טובת הילד.

טקס ברית מילה
טקס ברית מילה צילום: אי.פי.איי
במסגרת הליך גירושין דרש אביו של התינוק, כיום כבן שנה, למול את בנו, והאם סירבה לכך מטעמים עקרוניים. האב טען כי התינוק לא נימול בשעתו מכיוון שהיה פג, וכי הוא והאם הסכימו למול אותו לכשיגדל ויתחזק. לטענת האם, נושא ברית המילה עלה לראשונה על ידי האב לראשונה במעמד הדיון בבית הדין הרבני האזורי.

באוקטובר האחרון קבע בית הדין הגדול בנתניה כי יש למול את התינוק, וקנס את האם ב-500 שקלים על כל יום עיכוב בביצוע ההחלטה. האם עתרה לבג"ץ, באמצעות עו"ד מרסלה וולף, עו"ד אביגדור פלדמן והאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בשאלת עריכת המילה.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הגיש חוות דעת לבג"ץ בה קיבל את עמדת האישה כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו והמליץ לדון במחלקת לגבי ברית המילה בבית המשפט האזרחי, שכן ברית מילה קרובה לטיפול רפואי, ועל כן ראוי שתוכרע בידי הערכאה שדנה בטיפולים רפואיים בקטין. כבר בדצמבר ניתן צו המורה להקפיא את ההחלטה.

שישה מתוך שבעה שופטים קיבלו היום את העתירה, מכיוון שאין לכרוך את ברית המילה בתביעת הגירושין, והפנו את האב לבית הדין לענייני משפחה לדון במחלוקת מול האם.

השופט אליקים רובינשטיין החזיק בדעת מיעוט וכתב "מהותו כיהודי של ילד יהודי היא מן הנושאים שניתן לכרכם בגירושין, שאם לא תאמר כן, אין הורה יכול לכרוך נושא קרדינלי ומהותי של הכרעתו לגבי חיי ילדו בהסדרי הפרידה מבן או מבת זוגו, מה שבעיני אין להלום".

האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מסר בתגובה: "האגף לסיוע משפטי מברך על החלטת בג"ץ, בה קיבל את עמדת האגף לפיה שאלת ברית המילה אינה ניתנת לכריכה אגב סכסוך הגירושין בבית הדין הרבני. מדובר בסוגיה כבדת משקל, ומן הראוי כי היא תידון לעומק על כל היבטיה והשלכותיה, במנותק משאלת הגירושין של בני הזוג, על ידי הערכאה המוסמכת לכך".

עו"ד מרסלה וולף, שייצגה את האם, אמרה: "אני שמחה שנתקבלו טענותינו ולא היתה יכולה להיות תוצאה אחרת. זהו פסק דין חשוב שמציג את הגבול לסמכותו של בית הדין הרבני".

עו"ד דותן צור, שייצג את האב, אמר בתגובה לפסק הדין: "אני מניח שנלך בדרך שהפנה לנו בג"ץ ונפנה למטרות סעד לבית המשפט לענייני משפחה, כפי שהיה במקרים קודמים, שמשום מה לא זכו לשום סיקור תקשורתי לאחר שלא היה מעורב בהם בית דין רבני". 

 

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב: "דייני בתי הדין הרבניים יכולים להאשים רק את עצמם בפסק הדין של בית המשפט העליון כיוון שבחרו בפעם המי יודע כמה לחרוג מסמכותם ולהפעיל אותה מתוך התעלמות מן העקרון המכריע של טובת הילד. טוב שבית המשפט העליון העביר את הדיון למקום המתאים לו – בית המשפט למשפחה".

רגב ציין כי "במשך שנים היה ברור לכל שהמוני היהודים בישראל מלים את ילדיהם מרצון ומתוך החלטה חופשית. טעות נוראה עשה בית הדין הרבני בנתניה כשהפך את נושא הברית לשאלה של כפיה. פעם נוספת הוכיחו בתי הדין הרבניים עד כמה חיוני לבטל את המונופול שלהם על ענייני הגירושין בישראל ולאפשר למעוניינים כך להתגרש בבתי משפט למשפחה".

לדברי רגב, "מדובר בפסק דין חשוב ביותר של בית המשפט העליון, אשר לא זו בלבד שהוא קובע שאין לבתי דין רבניים סמכות בנושא עריכת ברית מילה. הוא אף רומז לכך שאולי גם בנושאי חינוך יהיה מקום לפתוח מחדש את שאלת סמכותו של בית הדין הרבני".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...