כל השאלות הקשות על מחדל חטיפת הנערים
מדוע החלו החיפושים רק לאחר 10 שעות? כיצד ייתכן שקיימות 2 גרסאות שונות להקלטת שיחת החטוף? מדוע ההקלטה לא הופצה במסודר לאמצעי התקשורת ומי הדליף אותה לוואטסאפ? המחדל כנראה עמוק משחשבנו
עוד בנושא ב-nrg:
>19 ימים של תקווה התרסקו מול 3 גופות
>שיחת החטוף למוקד 100: "ראש למטה"
>סטודנט לרפואה בטכניון: "3 גולים לפלסטין"
אופיר שער, אביו של גיל-עד, התקשר בשעה 03:18 לפנות בוקר למוקד הביטחון של מועצת בנימין ודיווח כי בנו נעדר. "זה חריג בצורה מאוד קיצונית", הוא אמר למוקדנית במוקד, שפעלה היטב והעבירה את המידע למוקד ביטחון מקביל ביישוב אפרת.
אופיר התקשר שוב למוקד וביקש לדעת האם הצבא מעורב אף הוא, שכן הוא חושש שבנו נחטף לאזור דרום הר חברון. בשעה 04:58 מתקשרת המוקדנית למוקד צה“ל בגזרה, בחטיבת עציון, שם אומרת לה החיילת: "אין לנו מה לעשות עם זה, הורדנו את זה לכל המחסומים, יותר מזה אין מה לעשות... אם מדובר בתלמיד מהישיבה או שניים הם בטח עצרו אצל חבר לישון. אני מניחה שבבוקר זה ייפתר".
בשעה 05:06, בעקבות שיחת טלפון נוספת של אופיר, האב המודאג, מחברת אותו המוקדנית עם המוקד הצבאי. "הצבא מבין שמדובר במשהו חריג? שמדובר בנערים שמשעה 22:00 לא עונים לניידים שלהם?", שואל אופיר את המוקדנית - שבתגובה טענה כי "עד הבוקר זה ייפתר". אופיר הקשה ושאל מדוע הצבא לא מעורב, אך לא קיבל תשובות ברורות. הסריקות הצבאיות החלו רק בשעה 08:00 בבוקר, 10 שעות אחרי החטיפה.
מציאת הגופות לאחר 19 יום:
בצה“ל טענו בתגובה לתחקיר כי "מרגע היוודע לצה"ל אודות האירוע, הוקפצו כוחות הגזרה על ידי חמל החטיבה, בפיקודו של מח"ט עציון, אל"מ עמית ימין, שהגיע לישיבה תוך כמחצית השעה. כוחות צה"ל פעלו ימים ולילות לאיתור החטופים, מאמץ שהגיע לסיומו אמש. מתחקיר ראשוני עולה כי כבר בשיחה המתקיימת בסמוך לשעה חמש בבוקר בין המוקד לצה"ל ולמרות המידע הדל שמתקבל, מעבירה החיילת דיווח ראשוני לכוחות ומקפיצה את הסמג״ד לשטח.
"בעוד נשמעת חיילת חטיבת עציון בשיחה עם אביו של גיל-עד, הוקפצו כלל הכוחות הרלוונטיים לשטח האירוע. מספר ההודעות בממוצע בשבוע על נעדרים ברחבי יהודה ושומרון מונה עשרות רבות של שיחות".
החוטפים, כך מסתמן, התחפשו לחרדים כדי להטעות את החטופים וללכוד אותם ברכב. הם חבשו כיפות שחורות והחזיקו ברכב דיסק של מוזיקה חסידית, שנתפס מאוחר יותר בבדיקות המז“פ שבחנו את הרכב השרוף.
כמו כן נמצאו ברכב שמונה תרמילים של אקדח, עקבות דם של שלושת הנערים ושאריות מחולצותיהם. השאריות מחולצות הנערים מעידות, אולי, על ניסיון להיאבק עם החוטפים. המידע המוצק התברר בבדיקות המז“פ והוכיח, כבר בשלב מוקדם של האירוע, כי ככל הנראה שלושת החטופים אינם בחיים.
בהקלטה השיחה, שהותרה אתמול לפרסום, נשמע גיל-עד שער אומר ברגע המענה במוקד - "חטפו אותי". מיד לאחר מכן נשמע קול הפוקד בעברית במבטא ערבי "ראש למטה" מספר פעמים. בשלב זה ניתן לשמוע קולות של חבטות, אולי אף ירי, וצעקות. לאורך כל השיחה, מנסה המוקדן במשטרה לשוחח עם גיל-עד, ושואל שוב ושוב "הלו?" לאחר הפסקה קלה, נשמעה קול נוסף מצד המוקד, הפעם של שוטרת שניסתה להמשיך את השיחה עם הנער החטוף, אולם ללא מענה מצידו.
הקלטת שיחת הטלפון מעמידה במבוכה רבה לא רק את משטרת ישראל, אלא גם שרים בכירים שטענו בשבועיים האחרונים כי המידע העולה מההקלטה איננו חד משמעי. שר האוצר יאיר לפיד, שהתארח ב“אולפן שישי“ בערוץ 2 רק לפני כשבועיים, אמר בשידור: "קשה מאוד להבין מהקלטת הזאת משהו. הקלטת המקורית, מי ששומע אותה, מתקשה להאשים מוקדן שיושב יום אחרי יום. זה קלטת שקשה לפענח ממנה בשמיעה ראשונה מה בדיוק שומעים".
גם השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ‘, סיפר בשבוע שעבר כי שמע את הקלטת וכי ”קשה מאוד להבין אותה“. יודגש כי לכל אורך המבצע טענו קצינים במשטרה, גם בשיחות עם nrg, כי תוכן ההקלטה אינו ברור וכי ”אם תשמע את ההקלטה עשר פעמים, אולי רק אז תחשוד בסיטואציה“.
ייתכן, עם זאת, כי במהלך השבועיים האחרונים התרוצצו שתי גרסאות שונות של אותה הקלטה. גרסה אחת הייתה ברורה ונקייה מרעשים, כמו זו שהופצה אתמול בוואטסאפ והגיעה אל אמצעי התקשורת, ממנה ברור כי מדובר בחטיפה ובאירוע חריג. גרסה אחרת, לגביה התייחסו במשטרה ואותה השמיעו להורי החטופים ולחברי הקבינט, הייתה באיכות סאונד ירודה ולא ניתן היה להבין ממנה, בהאזנה ראשונה לכל הפחות, כי מדובר באירוע חריג.
על פי ועדת הבדיקה של המשטרה, בשיחת הטלפון שהגיעה למוקד 100 של מחוז ש“י בליל החטיפה, נשמע גיל-עד מדבר בקול חלש ואומר ”חטפו אותי“. בהתאם, גם המוקדן שענה לשיחה לא ”נענש“ על ידי ועדת הבדיקה ולא נטען כלפיו כי פעל שלא כשורה. כנראה שזו הגרסה המקורית, והיא אף הודלפה על ידי גורמים במשטרה, ככל הנראה, למספר אמצעי תקשורת.
אם כן, איזו משתי הגרסאות היא הגרסה הנכונה ומה באמת שמע המוקדן? מי בכלל הפיץ את ההקלטה לוואטסאפ ובכך הביאה לפרסומה באמצעי התקשורת לאחר שהוסר צו איסור הפרסום? מדוע לא הופצה ההקלטה באופן רשמי מטעם המשטרה, לאחר הסרת צו איסור הפרסום? האם המשטרה העבירה בכוונה הקלטה באיכות ירודה למשפחות החטופים ולאמצעי התקשורת, כבר לפני כשבועיים, כדי להשתיק את הביקורת נגדה? או שמא, האם מישהו ”שיפר“ את איכות ההקלטה שהופצה אתמול, ”ניקה“ את הרעשים כך שקולו של גיל-עד ישמע הייטב, זאת כדי לסבך את המשטרה שלא בצדק?
ושאלה נוספת, לאמצעי התקשורת שכן פרסמו את ההקלטה (אנחנו ב-nrg סירבנו לעשות זאת) - איך שודרה הקלטה באיכות גבוהה הרבה יותר מזו "הרשמית" שהחזיקה המשטרה, שאותה שמע המוקדן, שאותה העבירו למשפחות, שהיא נבחנה בועדת הבדיקה המשטרתית? האם אין כאן משום הטעיית הציבור? ובכלל, מקור ההקלטה אמש התבסס על וואטסאפ בלבד, שום מקור רשמי שהעביר את הקובץ וסמך עליו את ידיו. האם ניתן לשדר קובץ כזה ללא בדיקה מעמיקה שתבחן האם מדובר בקובץ "מטופל" או ערוך?
במשטרה לא מתכחשים לגודל המחדל ובהודעה שפורסמה אמש נטען כי "תוכן השיחה קשה להאזנה, והכשל - לצערנו - חמור ביותר, ונוגע בטיפול שגוי לקריאת מצוקה של אדם, בעת שפנה למוקד 100 של המשטרה. כשל מסוג זה אסור שיקרה, ואל לנו לעבור עליו לסדר היום. במקום שיש ספק – אין ספק. אי מתן מענה הולם לקריאת מצוקה של אדם הינו אירוע בלתי נסלח בכל קנה מידה".
"אין גוף החף מתקלות, ודאי כשמדובר בארגון מסוגה של משטרת ישראל, אשר מתמודדת שעה בשעה עם אתגרים
עוד הודגש כי הוקמה ועדת בדיקה "על מנת להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים ולתקן את הדרוש תיקון. הוועדה הגישה אתמול את המלצותיה, הכוללות מסקנות אישיות ומסקנות מערכתיות בכל הקשור להתנהלות המוקד".
לטענת המשטרה, "המפכ"ל אימץ את המסקנות במלואן והורה על צעדים פיקודיים משמעותיים כלפי המפקדים, הקצינים והשוטרים שהיו מעורבים בטיפול בשיחה שנתקבלה במוקד – בין במעורבות אישית וישירה ובין במעורבות מכוח אחריותם הפיקודית – ואף הורה על העברה לאלתר מתפקידם של המעורבים, ובהם גם קצינים בכירים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם