ביהמ"ש לזכויות אדם: "מותר למנוע חבישת רעלה"
תביעתה של צעירה מצרפת לאפשר לה את לבישת הרעלה נדחתה. ב-2010 נחקק חוק בצרפת האוסר על כיסוי הפנים במרחב הציבורי
כותרות נוספות ב-nrg:
100 אלף הורידו אפליקציית חירום נגד חטיפות
"שנאה קיצונית": נחשף המניע של הרוצח מבנגזי
מדוע הסירה ליבני גינוי על רצח הנער הערבי?
אישה צרפתית בת 24 לקחה את התיק לבית המשפט בחודש נובמבר כיוון שחשה כי החוק מגביל את יכולתה לחיות על פי הדת, תרבותה ואמונות האישיות.
האישה, שלא הזדהתה בשמה, הסתמכה על מספר מאמרים של האמנה האירופית לזכויות אדם בהם נאמר שבית המשפט הוקם כדי להגן על הזכות לפרטיות וחיי משפחה, כמו גם חירויות מחשבה, מצפון ודת. היא הוסיפה שאף אחד לא דרשה ממנה ללבוש את הבורקה וניקאב, וגם שהיא לא לובשת אותם כל הזמן.
צרפת גובה קנס של 150 יורו או 205 דולר לכל מי שלובש את הבגדים. קנס זה יכול להיות מוחלף בשירות לקהילה.

לאחר מאבקים, הפגנות, גלי מחאה ולא מעט דיונים נכנס החוק לתוקף בצרפת. החוק, נגד כיסוי מלא של הפנים במרחב הציבורי בצרפת, נחקק באוקטובר 2010 ומיושם מאז ה-11 לאפריל 2011. האיסור של צרפת על הבורקה והניקאב עורר ויכוח עז בין מאמיני חופש דת ובין מי שחושב שהרעלה היא מגבילה ונוגדת את החילוניות של צרפת.
הוא מכוון קודם כל ללבוש הנשי המוסלמי הידוע בשם "בורקה" או "ניקב" אך מתייחס גם לסוגים שונים של הסתרת פנים (גברים כנשים) על ידי קסדה, ברדס או מסכה - חוץ ממקרים של אירועים דתיים, מסורתיים ובחגיגות למיניהן. המרחב הציבורי בו האיסור תקף כולל: תחבורה ציבורית, עיריות, בתי משפט וספריות.
חוק זה חוקק כשש שנים אחרי חוק איסור לבוש סממני דת בבתי ספר ממלכתיים (מרץ 2004), שכוון בעיקר ללבוש הרעלה המוסלמית (חיג'ב). לצורך איזון, התווספו לאיסור סממנים יהודיים (כיפה), צלב בולט וטורבן הסיקים. כאן החוק מבוסס על עיקרון החילוניות המחייב ניטרליות ביחס לדתות בין כותלי בתי ספר ממלכתית בצרפת על מנת "למנוע כל הפלייה על בסיס גזע, מין או דת".